קשר סיבתי בתאונת עבודה

מבחינת החוק בישראל, אירועים המסווגים בתור תאונות עבודה הינם תאונות שהתרחשו במהלך עבודת העובד עבור מעבידו או בעקבותיה. כאשר מדובר בעובד עצמאי, תאונה נחשבת כתאונת עבודה במידה והתרחשה במסגרת עבודתו או כתוצאה ממנה.

המוסד לביטוח לאומי, הינו הגורם האמון של תשלום פיצויים לנפגעי תאונות עבודה בישראל. אולם בנסיבות שבהן תאונת העבודה התרחשה בעקבות רשלנות מצד המעביד, רשאי העובד להגיש גם כנגדו תביעת פיצויים.

במאמר שלפניכם נדון במונח "קשר סיבתי" שהוא מושג המפתח בהגשת תביעות נזיקין בגין תאונת עבודה שאירעה כפועל יוצא של תנאי העבודה או רשלנות מצד המעסיק.

מה פירוש המונח "קשר סיבתי" ומה עניינו לנושא תאונות עבודה?

"קשר סיבתי" הינו המינוח המשפטי שבו נהוג להשתמש בהקשר לייחוס אחריות לפגיעה שנגרמה לתובע בידיו של הנתבע. כאשר מדובר על תאונות עבודה, הוכחת קשר סיבתי בין תנאי ההעסקה או רשלנות מצד המעביד לבין הפגיעה שהעובד ספג, היא המפתח להצלחת התביעה וקבלת פיצויים ראויים בגין הפציעה.

 

לאיזה פיצוי זכאי אדם שהוכר כנפגע תאונת עבודה?

כאשר המוסד לביטוח לאומי מכיר בפגיעה שאדם ספג בתור תאונת עבודה, משולמים לנפגע תגמולים שנקראים "דמי פגיעה", שמטרתם לשפותו בגין ההפסדים שנגרמו או עשויים להיגרם לו עתידית בעקבות אובדן ימי עבודה בהיקף של עד 91 יום. דמי הפגיעה מכסים עד 75 אחוזים מן השכר הממוצע של העובד בשלושת החודשים שקדמו לתאונת העבודה.

ככל שנגרמה לעובד נכות ממשית עקב תאונת העבודה, הוא יהיה רשאי להגיש בקשה להופעה בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, על מנת לקבל הכרה באחוזי נכות ואת ההטבות הנלוות אליהם. בכוחה של הועדה הרפואית לפסוק לטובת העובד הכרה בנכות זמנית או קבועה, המזכה בגמלה חודשית או תשלום חד פעמי, על פי אחוזי הנכות שנפסקו לטובת העובד.

קשר סיבתי בתאונת עבודה
קשר סיבתי בתאונת עבודה

מה ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לבין קשר סיבתי משפטי בתאונת עבודה?

לעניין זה ישנם 2 מושגי מפתח שחשוב להכיר: קשר סיבתי רפואי וקשר סיבתי משפטי.

כאשר מדובר על קשר סיבתי רפואי הכוונה הינה לקשר המבוסס על ראיות רפואיות שמוכיחות כי הנזק או הפגיעה הרפואית נגרמה לתובע בידי גורם ספציפי האחראי לה.

כאשר מדובר על קשר סיבתי רפואי בהקשר של תאונת עבודה, נדרש, אם כן, התובע להוכיח, כי הנזק או הפגיעה הרפואית שנגרמה לו, הינה תוצר ישיר של תאונת העבודה. אחת הדרכים להוכיח קשר סיבתי כזה, הינה באמצעות הגשת חוות דעת רפואית מטעם מומחה בתחום הרפואה.

השלב הבא בתביעת הפיצויים הינו הוכחת הקשר הסיבתי המשפטי בין תאונת העבודה לבין הפגיעה הגופנית של העובד. לשם כך נדרש העובד לשכנע את בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בסבירות של למעלה מחמישים אחוזים, בין תאונת העבודה לבין הפגיעה הרפואית שנגרמה לעובד.

את הקשר הזה ניתן לבסס על ידי בדיקה של סמיכות האירועים, שמטרתה לתת מענה לסוגיה: האם הפגיעה הרפואית יכולה הייתה להתרחש באותו המועד בו היא הופיעה גם ללא תאונת העבודה. גם בהקשר זה ניתן ורצוי להסתייע בחוות דעתו של מומחה מתחום הרפואה.

על אחריות המעסיק בתאונת עבודה

כל מעביד במדינת ישראל מחויב על פי חוק, לפעול כדי למנוע תאונות עבודה בתחומו, עד כמה שניתן.

הבטיחות במקום העבודה, נשמרת, בין היתר, באמצעות הגדרת ואכיפת נהלי בטיחות וגיהות בסביבת העבודה, דאגה לתנאי עבודה הולמים, אספקת ציוד מגן ומכשור בטיחותי לשימוש, הבאת הסיכונים והסכנות בסביבת העבודה לידיעת העובדים, והדרכתם להימנעות מהם, לצד פיקוח שוטף  על קיום נהלי הבטיחות בעבודה.

במידה ומעביד אינו מקפיד לפעול לפי תקנות הבטיחות בעבודה ובעקבות זאת מתרחשת תאונת עבודה בה עובד נפצע, המעביד חושף את עצמו להגשת תביעת פיצויים מטעם העובד.

על מנת שיוכח קשר סיבתי שקושר בין התנהלות המעביד לבין תאונת העבודה שהתרחשה, נדרש העובד להוכיח כי קיימת עילה משפטית לתביעתו. בהקשר של תביעות פיצויים בגין תאונות עבודה, העילה השכיחה מכולן ידועה בתור "עוולת הרשלנות", בה נדון להלן.

 

מהי עוולת הרשלנות בהקשר לתאונות עבודה?

עוולת הרשלנות בהקשר לתאונות עבודה, מאפשרת כאמור, לבסס קשר סיבתי בין תנאי העבודה של העובד לבין תאונת העבודה שאירעה לו, ולהוכיח את אחריותו של המעסיק לפגיעה שהעובד ספג. ישנם 3 מרכיבים עיקריים הנוגעים לעוולת הרשלנות בתאונות עבודה והם: חובת זהירות, הפרת חובת הזהירות והנזק שנגרם כתוצאה מהפרה זו.

 

מהי חובת הזהירות של המעסיק ואיך היא נוגעת לעוולת הרשלנות בתאונות עבודה?

כאשר מתקיימים יחסי עובד מעביד, מעצם קיומם מחויב המעסיק לנקוט במירב אמצעי הזהירות הנדרשים להבטחת שלומו של העובד במסגרת עבודתו עבורו.

בהתאם לכך, במידה והעובד מגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק בגין תאונת עבודה, עליו להוכיח כי במועד התרחשות האירוע, המעסיק לא פעל בהתאם לתקנות הבטיחות שמגדיר החוק. במקרה שניתן יהיה להוכיח זאת, עשוי המעסיק לעמוד בפני חבות פיצויים כלפי העובד שלו, תחת עילה של עוולת הרשלנות.

מנגד, במידה ולא ניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי בין תאונת העבודה שהעובד היה מעורב בה לבין אי קיום חובת הזהירות מצד המעסיק, לא ניתן יהיה לטעון לאשמת המעסיק בעוולת הרשלנות, ומכאן שהעובד לא יהיה זכאי לתשלום פיצויים מטעם מעסיקו בגין תאונת העבודה שאירעה לו.

 

על הצורך בהוכחת קשר סיבתי בתאונות עבודה על פי פקודת הנזיקין

סעיף 64 לפקודת הנזיקין קובע כי על מנת להוכיח את קיומו של קשר ישיר בין רשלנות מצד המעסיק לבין הפגיעה שספג העובד, חובה להוכיח כי נתקיימו הן קשר סיבתי עובדתי והן קשר סיבתי משפטי בין תנאי העבודה לקרות תאונת העבודה ולפגיעה הרפואית שהעובד טוען לה.

 

על חשיבות הפניה להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה

על מנת להוכיח כי נתקיים קשר סיבתי עובדתי בתאונת עבודה, מומלץ לפנות מבעוד מועד להתייעצות מול עורך דין המתמחה בהגשת תביעות פיצויים. זאת על מנת להימנע עד כמה שניתן מדחיית התביעה על הסף ולאפשר לנפגע למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי ומול המעסיק.

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה.