החיסכון הפנסיוני הוא החיסכון החשוב ביותר שכל שכיר וכל עצמאי חייב לחשוב עליו היטב. ככל שהסכום המצטבר בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים יהיה גבוה יותר במועד הפרישה לגמלאות, כך הקצבה החודשית שתשולם לחוסך תהיה גבוהה יותר. בשורות הבאות נרחיב את היריעה בכל מה שקשור בקרן הפנסיה ובביטוחי המנהלים וכן נסביר בצורה ברורה את כל מה שקשור להבדלים בין שני סוגי החיסכון. מהו בעצם חיסכון פנסיוני? אילו סוגים של חיסכון פנסיוני קיימים כיום בשוק? מהם הגורמים המשפיעים על גובה החיסכון ועל גובה הפנסיה? והיכן נחסוך יותר לגיל הפרישה – בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים? כל התשובות במדריך הבא.
חיסכון פנסיוני – מה זה בעצם?
חיסכון פנסיוני או חיסכון בקרן פנסיה הינו תוכנית חיסכון לטווח ארוך שהמטרה שלה היא לספק לחוסך קצבה חודשית לאחר היציאה לגמלאות. הקצבה הזאת תאפשר לו לשמור על רמת חיים סבירה גם בתקופת הפנסיה וגם אם יפסיק לעבוד ולייצר הכנסה. מאחר שמדובר בתקופה שבה היכולות האישיות וכושר ההשתכרות של אדם יורדים בצורה משמעותי, יש חשיבות מרובה לעובדה שלאותו אדם יהיה מקור הכנסה שיאפשר לו להמשיך ולנהל אורח חיים תקין תוך שמירה על איכות החיים שהייתה לו לפני היציאה לגמלאות.
מזה כמה שנים מחייב החוק כל אזרח או תושב מדינת ישראל ומי ששוהה ועובד בה באופן קבוע, להפריש חלק מהשכר שלו לחיסכון פנסיוני. ככל שיחלוף הזמן אחוז הולך וגדל מכלל העובדים, שכירים ועצמאיים כאחר, יהיו הבעלים של חיסכון פנסיוני.
מה המשותף למכשירי החיסכון הפנסיוני לסוגיהם?
נכון להיום קיימים שלושה מסלולי חיסכון לגיל הפרישה: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים. בעבר ההבדלים בין שלושת המסלולים היו מהותיים. נכון להיום קיימים הבדלים, אבל כל סוגי החיסכון דומים במהותם. בכל אחד מסוגי החיסכון מפקידים העובד והמעביד כאחד כספים מדי חודש לטובת החיסכון הפנסיוני. העובד מפקיד 6% מגובה השכר הקובע לצרכי הפנסיה.
המעסיק, לעומת זאת, מפקיד שתי הפקדות: הראשונה – 6.5% נוספים שיצטברו בקרן הפנסיה של העובד. השניה – 8.33% מהשכר הקובע לצורך פיצויים. כך צובר העובד בכל שנה שכר של חודש אחד לצורך פיצויים. לגבי עצמאים קיימת גם כן חובת הפקדה, מה שלא היה נהוג עד לפני כמה שנים.
ההבדלים בין קרן פנסיה לבין ביטוח מנהלים
מעבר לחלקים הדומים בין מכשירי החיסכון השונים, יש גם הבדלים בין קרן פנסיה וקופת גמל לבין ביטוח מנהלים. להלן ההבדלים הללו, והסבר קצר עליהם:
ערבות הדדית: בקרנות הפנסיה קיימת ערבות הדדית בין המפקידים. המשמעות היא שכלל המפקידים ערבים לקיומה של היכולת לעמוד בתשלומי הפנסיה של כלל החוסכים היוצאים לגמלאות. אם חלילה ישתנה היחס בין מספר מקבלי הקצבאות לבין מספר החוסכים הפעילים הדבר עלול להשפיע על גובה הקצבה החודשית. בביטוח מנהלים, לעומת זאת, האחריות היא אישית ואין כל השפעה של כלל החוסכים על גובה הקצבה החודשית לאחר היציאה לגמלאות
דמי ניהול: בקרנות הפנסיה דמי הניהול נמוכים יחסית ואם מחפשים היטב אפשר למצוא קרנות שבהן דמי הניהול ממש נמוכים. באופן עקרוני, כל חוסך בקרן הפנסיה משלם בערך 12% מסך כל החיסכון שנצבר לאורך השנים כדמי הניהול. חלק מהם נגבה על הפרמיה וחלקם על התשואות. בביטוחי המנהלים דמי הניהול גבוהים יותר, ולרוב עובדים את הרף של 30% מהחיסכון. מדובר בהבדל משמעותי מאד שמשפיע בסיכומו של עניין גובה החיסכון ואיתו על הקצבה החודשית.
תשואות: בדיקה השוואתית של התשואות בשנים האחרונות מעלה שלביטוחי המנהלים יש תשואות גבוהות מאלה של קרנות הפנסיה. לכאורה, התשואות מחפות על דמי הניהול הגבוהים. עם זאת אין שום ביטחון שהמצב הזה ימשך ועלול להיווצר מצב שבו התשואות תהיינה נמוכות כך שדמי הניהול יהפכו לנטל עצום על החיסכון.
איך לקבל החלטה בנוגע למכשיר החיסכון לגיל הפרישה?
כאשר מקבלים החלטה בנושא חשוב זה, יש לקחת בחשבון את ההבדלים בין מכשירי החיסכון ואת השפעתם הצפויה על גובה הקצבה שתשולם לנו בהגיענו לגיל הפנסיה.
ההבדל המרכזי בין ביטוחי מנהלים לקרנות פנסיה חדשות, טמון בעובדה שבחלק מביטוחי המנהלים קיים מקדם המרה מובטח, אשר מגדיר מראש מהו סכום הקצבה שהחוסך יקבל כאשר יפרוש לפנסיה, ללא קשר לשינויים בתוחלת החיים הכללית באוכלוסיה, אשר משפיעים על סכום הקצבה שהעמיתים בקרנות הפנסיה יקבלו. כלומר, ניתן לומר כי ביטוחי מנהלים מהווים חוזה אישי בין החוסך לבין חברת הביטוח בעוד שסכומי הקצבאות בקרנות פנסיה כפופים לשינויים דמוגרפיים החלים בקרב ציבור החוסכים כולו, שמשפיעים על מקדם ההמרה לקצבה. עם זאת, החל משנת 2013 האפשרות להצטרף לפוליסת ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח (עבור חוסכים שגילם מתחת ל – 55) כבר אינה קיימת.
בנוסף, חשוב לציין כי דמי הניהול הנגבים בביטוחי המנהלים כיום, גבוהים לעין ערוך מאלו שגובות קרנות הפנסיה. לא זאת בלבד, אלא שגם הבטחת הקצבה בביטוחי המנהלים נתונה כיום בסימן שאלה, בהתאם לשינויים רגולטוריים המצויים על שולחן הדיונים של משרד האוצר כבר החל משנת 2012.
יתרה מכך, גם חוסכים שהצטרפו לביטוח מנהלים לפני ינואר 2013 אך לאחר שנת 2001, לרוב אינם נהנים ממקדם המרה שהוא נמוך דיה כדי להצדיק את הפער הגדול בגובה דמי הניהול המשולמים בפוליסות אלו בהשוואה לקרנות הפנסיה החדשות.
אז איפה נחסוך יותר – בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים?
לאור העובדה שדמי הניהול מהווים מרכיב מכריע בכל הנוגע לסכום שנחסוך לקראת הפרישה, ובהינתן האפשרות להשקיע ולקצור תשואות בשוק ההון גם באמצעות קרנות הפנסיה, המגובות באג"ח מיועדות כדי לאזן את הסיכונים הכרוכים בחשיפה למניות (מרכיב שאינו קיים בביטוחי המנהלים), נראה כי קיים פוטנציאל חיסכון גדול יותר בקרנות הפנסיה, לעומת ביטוחי המנהלים של היום.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה ו / או זכויות פנסיוניות, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.