כל אדם רשאי לערוך צוואה במהלך חייו. בין אם הוא מתמודד עם מחלה קשה או עובד בעבודה מסכנת חיים ומעוניין להגדיר מראש למי יועברו כל רכושו, ממונו ונכסיו במידה ויקפח את חייו, ובין אם הוא פשוט מעוניין לערוך צוואה שתטפל בעזבונו לכשיעזוב את העולם בשיבה טובה – אותו אדם יכול בהחלט לבחור לנסח צוואה ולפרט בה את כל רצונותיו באופנים המקובלים. אולם ישנם מקרים שבהם המצב מורכב יותר, עקב השפעה בלתי הוגנת של צדדים שלישיים על עורך הצוואה.
לחצים או מניפולציות מסוגים שונים עלולים לגרום לכותב הצוואה, כלומר המוריש, להוסיף הוראות בהתאם לרצונו של אדם אחר, באופן שהופך את צוואתו למסמך שאינו משקף באופן נאמן לאמת את רצונו של המוריש. נשאלת אם כן השאלה: האם ישנן דרכי ההתמודדות עם השפעה בלתי הוגנת בהקשר לעריכת צוואות? במאמר זה נסקור בהרחבה את סעיפים 30, 31 ו – 35 לחוק הירושה הנותנים מענה מקיף לסוגיה זו.
כיצד מתייחס סעיף 30 לחוק הירושה לנושא של השפעה בלתי הוגנת בצוואות
סעיף 30 לחוק הירושה מכיל שני סעיפים המתייחסים לתקפותן של צוואות, כשקיים חשד לכך שבעת עריכתן המצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת לכאורה מצד גורמים אינטרסנטיים.
זוהי לשונם
- סעיף 30 א' – "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".
- סעיף 30 ב' – "הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה".
צוואה: השפעה בלתי הוגנת – פרשנות לסעיף 30 לחוק הירושה
אם כן, ניתן להבחין בהתייחסות ישירה בסעיף זה להשפעה בלתי הוגנת. סעיף 30 א' מתאר מצבים שבהם הצוואה נכתבה בזמן שעל כותב הצוואה הופעלו איומים, אונס, תחבולות, תרמיות, לחצים או השפעה בלתי הוגנת מכל סוג שהוא, ובמצב זה – הצוואה תבוטל כליל. סעיף 30 ב' מוסיף נפח לעניין, ומזכיר מצבים שבהם הצוואה נערכה בשוגג.
ההשלכות של מצבים כאלו יכולות להתפצל לשני תרחישים נוספים: האחד – מצב שבו אפשר להכריע אילו הוראות בדיוק המוריש היה כותב בצוואתו לו לא היתה הטעות מתרחשת, ולפיכך בית המשפט יהיה רשאי לתקן את הצוואה. השני – מצב שבו אי אפשר להכריע אילו הוראות בדיוק המוריש היה כותב בצוואתו לו לא היתה הטעות מתרחשת, ולכן הצוואה תבוטל לחלוטין.
השפעה בלתי הוגנת בסעיף 31 לחוק הירושה: אי ביטול של צוואה פגומה
אם כן, ניתן להבין כי השפעה בלתי הוגנת מהווה עילה לביטול צוואה, אולם לא בכל המקרים זו בהכרח תהיה התוצאה הסופית. סעיף 31 לחוק הירושה נוגע גם הוא בנושא של השפעה בלתי הוגנת בהקשר לצוואות, כאשר הוא מגדיר באופן ברור באילו מצבים לא תבוטל הצוואה באופן הבא: במידה וחלף לו פרק זמן של שנה מהיום שבו השפעה בלתי הוגנת, איום ועוד פסקו מלפעול על המוריש, או אם חלף פרק זמן של שנה מהיום שבו המוריש התוודע להשפעה הבלתי הוגנת או לטעות, והוא בחר שלא לבטל את הצוואה – לא יעמדו עוד השפעה בלתי הוגנת או טעות כעילה לביטול הצוואה.
הטיפול בנושא של השפעה בלתי הוגנת בסעיף 35 לחוק הירושה
סעיף 35 לחוק הירושה מציג דגש נוסף לעניין של השפעה בלתי הוגנת, ולפיו צוואה, שאינה צוואה בעל פה, אשר מזכה את עורך הצוואה או אדם שהיה עד לעריכת הצוואה או אדם שלקח חלק בעריכת הצוואה בצורה כזו או אחרת, או שמזכה את בן זוגו של אדם זה, תהא בטלה. מדובר כאן על סיטואציה נפוצה, שהפתרון לה עשוי להיות פשוט – רצוי להימנע מכל התערבות או מעורבות מסוג כזה או אחר בעריכת צוואתו של המוריש מלכתחילה, על מנת שלא להגיע לכדי מצב של חשד להשפעה בלתי הוגנת.
אם המוריש לא יכול לבטא את רצונו המלא – מדובר על השפעה בלתי הוגנת
עריכת צוואה היא אחת מזכויותיו הבסיסיות של כל אחד ואחת מאיתנו, ובמסגרתה כולנו אמורים להביא לידי ביטוי בצורה מובהקת וברורה את רצונותינו האחרונים. מכאן שהוראות הצוואה צריכות להיות מנוסחות באופן חד משמעי ומפורש, כדי לשקף את רצונותינו האמיתיים. השפעה בלתי הוגנת אשר מטה את הוראות הצוואה לכיוון כזה או אחר, יכולה, אם כן, להוביל לביטול הצוואה כליל.
השפעה או השפעה בלתי הוגנת? זאת השאלה
בית המשפט מתמודד עם מקרים רבים שבהם נטען להשפעה בלתי הוגנת, אולם לא כל הטענות יתקבלו בתור השפעה בלתי הוגנת, וחלק מהן ימצאו את עצמן תחת הגדרת השפעה בלבד. לדוגמה, ברגע שהמוריש ויורשיו יושבים לשוחח, וכחלק מהשיח היורשים מנסים לשכנע את המוריש לכתוב צוואה – לא מדובר כאן על השפעה בלתי הוגנת, אלא על השפעה בלבד.
לעומת זאת, במידה ואחד היורשים אילץ את המוריש להטות את הצוואה לטובתו ואף נכח בזמן עריכתה על מנת לוודא את כתיבתן של ההוראות המטיבות עמו – בהחלט ניתן יהיה לטעון כי מדובר על מקרה של השפעה בלתי הוגנת. מה שכן, על מנת שתוכל להתקבל הכרעה בעניין, יהיה צורך להוכיח את הקשר בין הוראות הצוואה שנכתבה לבין השפעה בלתי הוגנת.
כיצד מתייחס בית המשפט לחשדות להשפעה בלתי הוגנת בכתיבת צוואה?
היות ולא קיימת רשימה מוגדרת של פעולות הנחשבות כ"השפעה בלתי הוגנת" לעניין הצוואה, בית המשפט נוהג להתייחס לכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות המקרה – נסיבות חיצוניות וכן נסיבות הקשורות במעמד עריכת הצוואה.
נסיבות חיצוניות להשפעה בלתי הוגנת – איך זה בא לידי ביטוי בפועל?
ברגע שנטען להשפעה בלתי הוגנת מכל סוג שהוא, בהקשר לקיום צוואה, נהוג לבחון נסיבות חיצוניות כגון: המצב הבריאותי של כותב הצוואה, הנסיבות שבהן נערכה הצוואה, גילו של המוריש, האם הופעלו לחצים על המוריש ועוד. יתרה מכך, בבחינת חשדות להשפעה בלתי הוגנת, בודקים גם האם קיימות סיבות לכך שהצוואה נותנת עדיפות ליורשים ספציפיים על חשבון יורשים אחרים. כל אלו מסייעים לבית המשפט לקבוע האם התקיימה השפעה בלתי הוגנת על עורך הצוואה.
על חשיבות הסיוע המשפטי בנושא השפעה בלתי הוגנת בצוואות
לא מעט סעיפים בחוק הירושה נוגעים בנושא של השפעה בלתי הוגנת, ומכאן שהשיח סביב נושא הצוואה והירושה בין היורשים לבין המוריש, נדרשים להתבצע במשנה זהירות. לכן, כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני צוואות וירושות בכל הנוגע לעניין של עריכת צוואה. עורך דין מנוסה יוכל לסייע לכם גם בהתמודדות עם מימוש הצוואה בפועל בתור היורשים, וכן לתת מענה במידה ועולה חשד להשפעה בלתי הוגנת, הבאה לידי ביטוי באופן ניסוח הצוואה.
התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.
