בצוואה מביע האדם את רצונו שייעשה בנכסיו לאחר מותו. בית המשפט נותן תוקף רב לרצונו החופשי של האדם, תוקף המגיע מעקרון חופש הציווי, ומעניק לו משקל כבד. החלוקה הרשומה בצוואה אינה חייבת להיות הוגנת או מוסרית, כל עוד היא אכן מבטאת נאמנה את רצונו הכנה של המצווה. בית המשפט נמנע מלהתערב בקיום רצונו האחרון של האדם, אלא אם מתעורר החשד שהנאמר בצוואה אינו משקף נאמנה את רצונו הכנה והאמיתי של המנוח.
פסילת צוואתו של אדם המוגדר כחולה נפש
באופן יסודי קיימות שתי דרכים לפסילת צוואה שנעשתה על ידי אדם הלוקה בנפשו – ניתן להגדירו כאדם אשר אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה (סעיף 26 בחוק הירושה) וניתן להתייחס לצוואה כאל צוואה שנעשתה בטעות (סעיף 30 (ב) בחוק הירושה.). להלן נדון בשתי אפשרויות אלו.
פסילת צוואה על פי סעיף 26
סעיף 26 בחוק הירושה קובע כי: "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". פסילת אדם עקב מחלת נפש מבקשת לקבוע את המצווה כאדם שאינו יודע להבחין בטיבה של צוואה ועל כן צוואתו בטלה. על מנת להגדיר אדם כ'אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה', יש צורך במספר דברים עליהם נעמוד בהמשך המאמר.
מהי טיבה של צוואה?
החוק קובע כי כאשר אדם אינו מבחין בטיבה של צוואה – הוא אינו כשיר לצוות. מהי טיבה של צוואה? ביסודה של הצוואה עומדים שלושה יסודות חיוניים, ועל כותב הצוואה להיות מודע לשלושתם:
- על המצווה להיות מודע לכך שהוא חותם על צוואה.
- על המצווה להבין את ההשלכות של הצוואה.
- על המצווה להיות מודע להיקף רכושו באופן כללי.
במידה ואחד מהיסודות הללו לוקה בחסר אזי ישנה אפשרות למערער לערער על תקפותה של הצוואה ולהביא לביטולה. אדם אשר אינו מבין את שלושת היסודות הללו מוגדר כחסר כשירות לצוות וצוואתו בטלה.
האם מחלת נפש מבטלת כשירות לצוות?
"מחלת נפש" הינו מושג הכולל בתוכו מנעד רחב מאד של בעיות נפשיות, כאשר רק חלק קטן מהן הופכות את בעליהן לחסר כשירות לצוות. על מנת לפסול צוואה אין די להוכיח כי בעליה לקה בנפשו, אלא יש להוכיח כי הליקוי הנפשי פגע ביכולתו של המצווה לגבש רצון חופשי, וביכולתו להבין את טיבה של הצוואה. רק לאחר הוכחה זו ניתן לטעון כי הצוואה אינה מבטאת את רצונו של המצווה ולהביא לביטולה.
פסילת צוואה על פי סעיף 30 (ב)
סעיף 30 (ב) קובע כי: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה". ישנם מקרים בהם ניתן להגדיר צוואה שנכתבה על ידי אדם הלוקה בנפשו כצוואה שנכתבה בטעות. במידה, למשל, והמצווה מושפע מהזיות שווא ניתן להגדיר את צוואתו כצוואה שנעשתה בטעות ולבית המשפט הסמכות לתקנה ואף לבטלה כליל.
על מי מוטל נטל ההוכחה לקיומה של מחלת הנפש?
הלכה היא בדיני ירושה כי כל צוואה מוחזקת ככשרה וכל אדם מוחזק ככשיר לצוות עד שיוכח אחרת. לאור זאת, חובת ההוכחה מוטלת על המבקש לפסול את הצוואה וכל עוד לא יוכח בצורה מוחלטת כי המצווה לא היה כשיר לצוות – הצוואה מוגדרת ככשרה. על מנת להוציא מחזקת כשרות זו אין די בהעלאת חשדות או חששות גרידא, ויש צורך בהוכחה מוחלטת כי הצוואה אכן פסולה (מתוקף סעיף 26 או סעיף 30). במצב בו הצוואה כוללת פגם צורני כלשהו נטל ההוכחה עובר לידי המבקש לקיימה, כיוון שבית המשפט נדרש לתקן את הפגם הצורני ועל מנת לעשות זאת עליו להיות בטוח מעל לכל ספק באמיתות הצוואה.
מניעת פסילת צוואה
על מנת למנוע מבעוד מועד אפשרות של ערעור על הצוואה מסיבות של אי כשירות לצוות, אנשים רבים מצרפים מסמכים רפואיים מזמן כתיבת הצוואה המאשרים את כשירותו הנפשית של המצווה ומונעים אפשרות של ערעור עתידי. בנוסף ישנה עדיפות למינוי עדים אשר משמשים כעורכי דין אשר יהיו חתומים על הצוואה, לא מכיוון שאוכלוסיית עורכי הדין היא אוכלוסייה אמינה יותר, אלא מכיוון שעדותם לגבי מצבו הנפשי של המצווה מקבלת תוקף רב יותר בעיני בית המשפט מתוקף תפקידם.
כיצד מערערים על של צוואה
אחת העילות הנפוצות לערעור על תוקפן של צוואות הינו על בסיס אי כשירות לצוות. על מנת לטעון טענה זו על המערער להציג מסמכים רפואיים המעלים ספק בכשירותו של המצווה לצוות (או לחילופין המציגים את הצוואה כצוואת טעות). לאחר שבית המשפט משתכנע שאכן יש מקום לדון בנושא הוא ממנה נציג רפואי מטעמו אשר מציג את חוות דעתו הרפואית. בנוסף בית המשפט יכול להיעזר בעדויות שונות אף שאינן בעלות ידע רפואי.
על העדויות להוכיח שני דברים:
- המצווה היה במצב של מחלת נפש ובעל תפיסת מציאות מעוותת אשר אינה מאפשרת לו לצוות.
- מחלה נפשית זו השפיעה על תוכנה של הצוואה והיא אשר גרמה לו לצוות את אשר ציווה.
במידה ואחד הסעיפים הללו לא מוכח בצורה מוחלטת, אין באפשרותו של בית המשפט לפסול את הצוואה.
תוקפה של חוות הדעת הרפואית
חוות דעתו הרפואית של הממונה מטעם בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט והיא משמשת אך ככלי בידיו של השופט – ביכולתו לקבלה וביכולתו להעדיף עדויות אחרות על פניה. לעיתים מעדיף השופט את עדותם של הקרובים למצווה המעידים על מצבו בעת כתיבת הצוואה, על פני חוות הדעת הרפואית.
עיתוי מחלת הנפש
כפי שציינו על מנת לערער על תוקפה של צוואה נדרש להוכיח כי המצווה לקה בנפשו וכי מחלה זו השפיעה על כתיבת הצוואה. מכיוון שכך על העדויות להוכיח כי המצווה לקה בנפשו בעת כתיבת הצוואה עצמה, ולא לאחריה או לפניה. לעיתים יכול בית המשפט לקבל עדויות המעידות על תהליך הידרדרות נפשית (כפי שקורה במחלות נפש רבות), והדבר נתון לשיקול דעתו של השופט.
סיכום
עולם הצוואות הינו עולם מורכב המורכב מדיוקים רבים ועדינים. העוצמה הרגשית החזקה המעורבת בעולם זה גורמת לצוואות רבות להוות מוקדי מחלוקת ופילוג. על מנת למנוע ערעור עתידי על תוקף צוואתכם מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי ומנוסה המכיר את עולם הירושות והצוואות ויכול להדריך אתכם לכתיבת צוואה חוקית וישרה. על מנת למנוע ניסיונות פסילה עתידיים של הצוואה, אנשים רבים מצרפים בעת כתיבת הצוואה מסמכים רפואיים המבהירים כי המצווה נמצא במצב כשיר לצוות. בנוסף החתמת עורכי דין כעדים בצוואה נותנת לצוואה תוקף חזק יותר, כיוון שבית המשפט מעניק מבחינה משפטית תוקף רב יותר לעדותם.
