מהו משפט צבאי? דמיינו שאתם בעבודה בעוד יום רגיל, השעות ארוכות, הקפה פושר, השמש בחוץ עולה ויורדת כהרגלה. אך לפתע נשמעת דפיקה בדלת שבעקבותיה נכנס אדם שאתם מכירים יותר או פחות ומודיע לכם – "הבוס החליט לשפוט אותך, עוד כמה שעות אצלו במשרד".
דמיינו את עצמכם נערכים באמצע יום העבודה לשימוע משפטי בפני המנהל הישיר שלכם, או חמור מכך, המנהל של המנהל הישיר שלכם, מבלי היכולת להיוועץ או להיות מיוצג על ידי עו"ד ומבלי הצגה מוקדמת של האישומים.
אם חשבתם שבכך נגמרות צרותיכם אז דעו גם שהשופט המיועד יכול להטיל עליכם עונשים שמפרים באופן ישיר את זכויות האזרח שלכם, ואם עוד לא אמרתי – מבחינת החוק היבש, אתם מוגדרים כרכוש.
נשמע מדע בדיוני? ובכן, ברוכים הבאים למשפט הצבאי.
משפט צבאי הוא ענף הכולל את כל ההליכים המשפטיים הקשורים לצבא כישות או למשרתים בו. ואכן פרט לגרמניה שעקב מלחמת העולם ה- 2 ביטלה את המערכת הזו, בכל העולם ישנן 2 מערכות משפט נפרדות, אחת לצבא ואחת לאזרחים. גם בתוך מערכת המשפט הצבאי ישנה הפרדה גסה בין 2 סוגים שונים של משפט – פלילי, ומשמעתי.
כאשר הראשון דומה משמעותית יותר למשפט אזרחי – רשאי כל נאשם להעסיק עו"ד (אזרחי), הנאשם מובא בפני שופט (צבאי), ובמידה ויורשע צפוי לעמוד בפני עונש מאסר בבית סוהר (צבאי). אך דווקא זהו הסוג האחרון שמעניין יותר בהיבט המשפטי, דווקא עקב חוסר הסימטריה ששורר בו למקבילו האזרחי.
משפט צבאי משמעתי, הוא שיפוט כלל העבירות המתרחשות בצבא שאינן פליליות. אף על פי כי במבט ראשון נוצר הרושם כי מדובר במשפטים פשוטים שנועדו להעניש חיילים סוררים על עבירות פשוטות, משפטים שכאלה יכולים ואף מגיעים לעונשי מאסר של מספר שבועות, ולקנסות של אלפי שקלים. אך כדי באמת להבין את מערכת היחסים הייחודית הזו, צריך קודם להכיר את הנפשות הפועלות.
במשפט צבאי משמעתי, חייבים להיות נוכחים לפחות 3 גורמים. הראשון, והכי פחות משמעותי לעניין, הוא המלווה, מדובר בחייל שניטרלי לסוגיה, ואין לו יד ודבר בה, וכי תפקידו האמיתי היחידי הוא להיות כעד במידה ולאחר מכן יעלו שאלות אודות ההליך המשפטי שהתרחש ותקינותו.
בנוסף אליו נוכח גם השופט – קצין, בדרגת סרן ומעלה. תפקיד השופט הוא להכריע בסוגיה ולקבוע מי מבין הגורמים (אם בכלל) נושא באשמה שלשמה המשפט התכנס, אף על פי כי הכרעה זו לרוב מתקבלת עוד בטרם המשפט התכנס, בבירור מקדים שנעשה בין השופט לחיילים אחרים רלוונטים.
הכשרת השופט לשיפוט מסתכמת במבחן ממוחשב אותו עובר כל מ"פ, שמידה וקיבל עבורו ציון – עובר, רשאי להתחיל לשפוט בהתאם לדרגתו. קצינים מקצועיים, כאלו שאינם כלל מפקדים, רשאים לשפוט ללא הכשרה, מתוקף דרגתם.
חשוב לא פחות במשולש הנ"ל הוא הנאשם. בניגוד לשופט, הנאשם יכול להיות בכל דרגה שהיא, כל עוד היא פחותה משל הבא לשפוטו. כלומר סרן לעולם יישפט על ידי בעל דרגה גבוהה משלו – רב סרן או גבוה מכך.
תפקיד הנאשם, הוא להשיב לשאלות השופט בעוד האחרון שוטח בפניו את רצף האירועים והמסקנות אליו הגיע כשלסיום תשאל השאלה הקריטית והדרמטית ביותר. "האם הנאשם כופר בעובדות או כופר באשמה?". ובכן ידידיי, פה קבור הכלב.
הרשו לי לחזור למשל העבודה שעימו פתחנו. אילו ישאל אתכם הממונה הישיר שלכם, בעודו שופט אתכם על מחדל או תקלה שקרתה, ושהנכם מעורבים בה במידה כלשהי (החל ממידה רבה ועד לכלל לא), אילו הנכם כופרים באשמה או בעובדות – אתם מונחים מלכתחילה בניגוד אינטרסים חריף.
הרי בניגוד למשפט אזרחי, השופט במשפט צבאי משמעתי הוא גם התובע וגם השופט. במצב שכזה, לעצם ההודאה של הנאשם, יש השפעה ישירה על חומרת ואופי גזר הדין. השפעה שלעתים גורמת לרבים ליטול אחריות על מעשים שמבחינתם אינם קשורים בכלל אליהם.
מנגד לכך, כל משפט צבאי נפתח בשאלה "האם אתה מוכן להישפט בפני?", בכדי לאפשר לנאשם את הזכות לשופט נטול עניין בסוגיה. אך גם שאלה זו חוטאת למטרתה, כיוון שמשמעות הסירוב היא העברת המשפט לבעל דרגה גבוהה יותר ולרוב מפקדו הישיר של השופט הראשוני.
לכן, בחזרה לעולם המשרד, דמיינו שהנכם מודיעים למנהל הישיר שלכם כי אינכם מוכנים להישפט בפניו, וכי אתם מבקשים להישפט בפני המעסיק שלו עצמו. בקשה שקיים יסוד סביר כי תעיב על יחסי העבודה שלכם בעתיד. הן מפאת הסירוב בפני מעסיקך הישיר, והן מפני שגרמת לו להטריח את שלו.
סל כלי הענישה שעומדים בפני המפקד הינו מגוון וכולל – קנסות, עד גובה שליש משכורת סדיר, עם אפשרות לפריסה לכמה חודשים. ריתוק – ככל שדרגת השופט עולה בהתאם עולה חומרת העונש שרשאי להטיל.
כלומר בעוד שסרן רשאי לשפוט חייל למשך זמן שאינו עולה על 7 ימי ריתוק (או בעברית פשוטה – שבת), רב סרן יוכל כבר להטיל ריתוק שנמשך כ- 21 ימים. ולבסוף, נזיפה משמעית או הדחה – במקרים מסוימים בהם השופט מחזיק גם בתפקיד פיקודי ישיר אל מול הנאשם רשאי כחלק מהחלטתו לנקוט בצעדים סמליים כאלו ואחרים.
זאת ועוד כי עצם הסיווג החיילים לרכוש, מעלה פער נוסף בין מערכת המשפט האזרחית לצבאית. היות ובצבא חיילים מוגדרים כרכוש המערכת, ניתן להעמידם לדין בגין עבירות שונות ומשונות שאינן תקפות לאזרחים במערכת המקבילה.
לשם הדוגמה, חייל אשר בחר לקעקע את גופו יוכל לעמוד לדין בפני סעיף "השחתת רכוש צה"ל". בנוסף, יתכן משפט בו חייל שביקש בצורה מפורשת ימי מנוחה מרופא נשפט לימי ריתוק לאחר שהואשם בסעיף – "חוסר חתירה למצוינות".
לסיכום, מערכת המשפט הצבאית לעתים לוקה בחסר בכל הנוגע להליך משפט תקין. ליקוי שמתבטא במערכת היחסים המוקדמת שקיימת בין נאשמים לשופטיהם, ומגולמת בעונשים שנבחרים עבור עבירות שלעתים אינן עבירות של ממש, או אינם מנת חלקם של הנאשמים.
ליקויים אלו פוגעים ביכולת של חיילים פשוטים לממש את זכותם הבסיסית לצדק כאשר עומדים בפני אישומים חסרי ביסוס. פגיעה אשר אולי תוכל להימנע, אילו עוד סמכויות הרות גורל כגון עונש מאסר בפועל וקניסה מגובה סכום מסוים, תעבורנה לידי אנשי הפרקליטות הצבאית ולידי אלו שהוכשרו לשם כך.
משרד עורך דין - ניר ליסטר מטפל מדיני צבא, ונתן תשובה ופתרון לאלפי חיילים, המשרד נותן שירות למיועדים לגיוס, לחיילים בשירות סדיר, וגם לחיילי המילואים, אני אדאג לזה שתקבלו מה שמגיע לכם!
יש לנו את הפתרון בשבילך!
