"תקיפה סתם" הינה אחת מהעבירות שההרשעה בגינן אינה מחייבת פגיעה פיזית. ככלל, מדובר בעבירה פלילית שמוגדרת כמעשה אלים כלפי אדם אחר בניגוד לרצונו. מבין כלל עבירות התקיפה הקיימות, עבירת תקיפה סתם נחשבת לקלה ביותר, עפ"י חוק העונשין.
ההגדרה ל"תקיפה"
לפי חוק העונשין, "תקיפה" היא מצב שבו מכים או מפעילים כוח כלפי גופו של אדם אחר, באופן ישיר או עקיף ללא הסכמתו של המותקף. ב"הפעלת כוח" נכללת הפעלת חום, אור, חשמל או כל דבר אחר שבהפעלתו, נגרם נזק או אי נוחות לאדם הנפגע.
מהי ההגדרה ל"עבירת תקיפה סתם"?
לפי חוק העונשין, ההגדרה ל"תקיפה סתם" עשויה לכלול מגוון של מקרים, אשר בחלק מהם לא כלול כלל מגע פיזי בין התוקף ובין הקורבן. לפי יסוד העבירה, על מגע המתקיים בין בני אדם עשוי להיחשב לתקיפה סתם, החל מהנחת יד על כתפו של אדם טעד לסטירה על הלחי שלו.
יחד עם זאת, יש ציין כי תקיפה מסוג זה עשויה להיחשב כעבירה פלילית, על האדם המותקף להוכיח כי המגע כלפיו נעשה שלא בהסכמתו או שהסכמתו הושגה באופן של תרמית. במצבים אלה, נדרשת פרשנות משפטית לגבי הפעולה שנעשתה ולפיכך, נדרשת התערבות של עורך דין מנוסה בתחום שיוכל לסייע בעניין.
כדי להוכיח את קיומה של העבירה, יש צורך להוכיח כי התוקף נגע או הפעיל כוח כלפי הקורבן ובנוסף, יש להוכיח כי הקורבן התנגד לכך. באם אדם הסכים להפעלת כוח כלפיו, הדבר לא ייחשב לתקיפה. להלן כמה דוגמאות למצבים בהם הפעלת הכוח הינה בהסכמתו של המותקף:
| אימון אומנויות לחימה | במצבים אלה, כל אחד מהצדדים מסכימים לאקט הספורטיבי, אשר כולל בד"כ מגע, הפעלת כוח, דחיפות וכיו"ב. |
| משחק כדורגל | במשחקי כדורגל, השחקנים נוגעים זה בזה ולעיתים גם דוחפים זה את זה. |
| עיסוי | בסיטואציות בהן יש עיסוי, מתקיים מגע פיזי אשר כולל בהרבה מקרים גם הפעלת כוח. סטואציה זו נעשית בהסכמת המטופל ולפיכך, אין בה תקיפה. |
יחד עם זאת, לא בכל המקרים קל להוכיח כי הפעלת הכוח/המגע נעשו בהסכמה וייתכן, כי מצב שהחל באמצעות הסכמה יוכל לעבור למצב של תקיפה סתם ומכאן, לחקירה ולניהול הליך פלילי כנגד התוקף. לדוגמא: אם עיסוי נעשה בהסכמת המטופל- הדבר לא ייחשב כתקיפה. אולם, אם יסתבר כי המעסה לא באמת מוסמך, אזי הדבר ייחשב כהשגת הסכמת המטופל ע"י תרמית והטיפול בו אשר כולל הפעלת כוח עשוי להיחשב כתקיפה.
אם כן, הסכמה איננה דבר שקל להוכיח בכל סיטואציה, בפרט כשמדובר במצבים שאין בהם קטטה מפורשת בין הצדדים. במצבים בהם קיימת חוסר התנגדות של אדם להפעלת כוח כלפיו, ניתן יהיה לטעון כי היתה הסכמה שלו וכי אין בכך תקיפה כלפיו.
היסוד הנפשי שבתקיפה סתם
ככלל, בכל עבירה פלילית, קיים הן יסוד עובדתי, שכולל את קיומו של המעשה והן את היסוד הנפשי, שמצביע הכוונה והמחשבה של מבצע התקיפה. בעבירת תקיפה סתם, היסוד הנפשי הנדרש הינו מודעות התוקף לטיבו של המעשה, ז"א התוקף לא בהכרח חייב להתכוון לתקוף את המותקף, אלא מספיקה הידיעה שלו שהוא מפעיל כוח כלפי אדם אחר, שלא בהסכמתו.
תוצאות אפשריות של תקיפה
ישנן כמה עבירות תקיפה לפי החוק והן עשויות להשתנות בין אחת לאחת בהתאם לאופי התקיפה, לזהות המותקף, למניע שהביא לתקיפה ולתוצאותיה. בהתאם לחומרת התקיפה, נובעות עבירות פליליות שונות שבגינם ניתנים עונשים שונים, כאשר במרכזן נמאת תקיפה שגורמת לפגיעה ממשית.
תוצאותיה של תקיפה עשויות להוביל לתוצאות שונות עבור המותקף וביניהן:
- אי נוחות
- חבלה קלה
- פציעה
- חבלה חמורה
- מות המותקף
ב"תקיפה סתם" מדובר בתקיפה שלא גרמה לחבלה ממשית עבור הקורבן וכמו כן, היא לא נעשתה תוך כדי ביצוע פשע אחר ולא הופנץה כלפי בן משפחה, שוטר או עובד ציבור.
מהו העונש הניתן בגין ביצוע העבירה?
לפי חוק העונשין, "תקיפה סתם" הינה מצב שבו אדם תקף שלא כדין את חברו והעונש על כך עשוי להגיע למאסר של עד שנתיים. בהגדרת "תקיפה סתם" נכללים כמה מצבים שבהם הופעל כוח מסוים כלפי אדם רגיל (שאינו שוטר, קטין, זקן או בן משפחה) אך לא נגרמו לו חבלות ממשיות.
בעניין זה, החוק מאפשר לשופט שדן בתיק פלילי הנוגע למצב כזה, להטיל עונש של עד שנתיים מאסר על הנאשם. יחד עם זאת, קיימת גמישות בהטלת העונשים במצבים אלה ולרוב, עונש מאסר בפועל מוטלים בעיקר על אנשים עם עבר פלילי קודם.
ככלל, קביעת העונש תלויה בנסיבות שונות, ספציפיות לכל מקרה שנידון וההן כוללות:
- סוג התקיפה – האם מדובר בדחיפה קלה או בכמה מכות חזקות יותר?
- נסיבות התקיפה – מדוע התוקף השתמש בכוח כלפי המותקף?
- קיומו של עבר פלילי (של התוקף) – האם מדובר באדם נורמטיבי או שמא מדובר בעבריין מקצועי?
- אופיו של הנאשם – האם מדובר באיש משפחה שעובד לפרנסתו או באדם שממוקם בשולי החברה?
- רמת הנזק שנגרם למותקף – האם קיים נזק ממשי לאדם שהותקף או שמא מדובר בהיעדר נזק לחלוטין?
אי הרשעה בסוף ההליך הפלילי – מהו?
ייתכנו מצבים שבהם אדם הואשם בעבירה שבה התרחשה תקיפה סתם, אולם אותו אדם יסיים את ההליך הפלילי ללא רישום כלל שכן, ניתן לנקוט כלפיו בהליך של אי הרשעה. "אי הרשעה" הינו מצב שבו בית המשפט קובע כי בוצעה עבירה, אך יחד עם זאת, הוא נמנע מלהרשיע את אותו אדם בגין ביצוע בעבירה. המשמעות לכך היא שלנאשם לא יהיה רישום פלילי, אף על פי שהוא הודה בעבירה שביצע.
אילו סוגי עבירות תקיפה קיימות?
לפי החוק, בהגדרת תקיפה נכללות כמה עבירות תקיפה שונות וביניהן: תקיפה של עובד ציבור, פציעה של אדם כלשהו, תקיפה שגורמת לחבלות ממשיות, שוד אשר במהלכו מתבצעת אלימות, תקיפה סתם וכו'. מבין העבירות הקיימות, בית המשפט מתייחס בחומרה רבה בעיקר כלפי עבירות שוד מזוין ועבירות שגורמות להמתה.
מהן שלוש דרגות התקיפה הקיימות?
- תקיפה ללא חבלה, שמוגדרת גם כ"תקיפה סתם". בתקיפה מסוג זה לא נותרים סימני חבלה והיא מבוססת בעיקרה על הפגיעה באוטונומיה של המותקף.
- תקיפה שגורמת לחבלה ממשית – כתוצאה ממנה, נגרמת פגיעה גופנית שניתן לראות בבירור. פגיעה מסוג זה, נחשבת לעבירה פלילית חמורה.
- תקיפה בנסיבות מחמירות – מבוצעת ע"י שני אנשים או יותר, אשר חברו יחד לצורך ביצוע התקיפה, או כאשר מדובר באלימות המבוצעת בתוך המשפחה.
