סטייה מאיזון משאבים בגין עבירות של מי מבני הזוג

חוק יחסי ממון בין בני זוג, קובע כי רכושם המשותף של זוגות בישראל שנישאו החל משנת 1974 ומעוניינים להתגרש, יחולק ביניהם בצורה שוויונית בהוראת בית משפט, על פי עקרון איזון המשאבים. הסדר זה הופך רלוונטי כאשר בני הזוג המתגרשים לא הגיעו להסכמות משותפות בנושא חלוקת הרכוש בגירושין במסגרת הסכם ממון או חוזה משפטי מסוג אחר.

יחד עם זאת, לפי סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון, נתונה בידי בית המשפט הסמכות לסטות מהוראת החוק לעניין חלוקת הקניין הנ"ל, ולהורות על חלוקת ממון שאיננה שוויונית, כאשר קיימות נסיבות שונות המצדיקות זאת. למשל, סטייה מאיזון משאבים בגין עבירות של מי מבני הזוג, כפי שיוסבר בסקירה שלהלן.

מהו איזון משאבים ולמה הוא נועד?

איזון משאבים הינו הליך המתבצע במסגרת הליכי גירושין רבים בישראל, שנועד לאפשר חלוקה מאוזנת ושוויונית של כלל הנכסים שנצברו בין בני זוג, החל ממועד נישואיהם ועד למועד פקיעתם. הסדר זה בא לאזן את חלוקת הרכוש בין בני זוג שלא חתמו מבעוד מועד על הסכם ממון, הסכם חיים משותפים, או מסמך משפטי אחר המסדיר את חלוקת הממון ביניהם.

איזון משאבים עשוי להיות רלוונטי גם במקרים ספציפיים שבהם חרף החתימה על הסכם ממון או דומיו, בחרו בני הזוג לקיים באמצעותו את עקרון איזון המשאבים במקרה ויפרדו. כך או כך איזון המשאבים בא לאפשר לשני הצדדים להיפרד זה מזו בידיעה ברורה שכל רכושם המשותף מתחלק ביניהם בדרך חוקית, הוגנת, מכבדת ושוויונית.

כיצד מתבצע איזון משאבים בגירושין בנסיבות שגרתיות?

במרבית המקרים איזון משאבים יבוצעו לאחר השלמת הליך הגירושין בין בני הזוג ומתן הגט הרשמי. הליך איזון משאבים יתבצע על ידי חישוב השווי של כלל הנכסים שנצברו בתקופת חייהם בנסיבות מסוימות, גם רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג טרום הנישואין, אך נתקיימה לגביו הלכת השיתוף בנישואין, ייחשב כממון משותף לעניין ההפרדה הרכושית בגירושין.

המשותפים של בני הזוג, כאשר הצד שעלה בידו לצבור יותר נכסים, הוא זה שמשלם לבן / בת זוגו את ההפרש כדי שחלוקת הרכוש בגירושין תהיה מאוזנת (בחלוקה כספית או שוות ערך לכסף).

באילו מקרים עשויה להתאפשר סטייה מאיזון משאבים?

על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, חלוקת הרכוש בין זוגות נדרשת להתבצע תוך התמקדות בתרומתם המשותפת לכלכלת המשפחה. משום שההוראות בחוק יחסי הממון נסובות סביב ההיבטים הכלכליים בחלוקת הרכוש בין בני הזוג, ולא בהיבטים של אשמה ביחסים הזוגיים, לא אחת נפסלו טיעונים שונים בבתי המשפט ככאלו שאינם מהווים נסיבות המצדיקות סטייה מאיזון משאבים המחלק את הרכוש בין בני הזוג שווה בשווה.

בגידה של אחד מבני הזוג, למשל, היא בין הטענות שלא נתקבלו כעילה מוצדקת לחריגה מחלוקת הרכוש השוויונית הנגזרת מן החקיקה הקיימת. יחד עם זאת, מקרים של עבירות של מי מבני הזוג, חובות שנצברו ללא ידיעת אחד מבני הזוג עקב מעשים פליליים של בן הזוג השני, וכן מקרים של עבירות אלימות במשפחה, דווקא כן הוכרו בבית המשפט כנסיבות מיוחדות שיש להתחשב בהן בביצוע איזון משאבים.

קיזוז חובות שנוצרו בעקבות עבירות של אחד מבני הזוג במסגרת איזון משאבים

במסגרת הליך איזון משאבים, הערכאה המטפלת מבצעת הערכה מקצועית לשווי הרכוש המשותף שניתן לחלוקה בין בני הזוג בגירושין. לאחריה, מתבצע ניכוי של מכלול החובות שנצברו לחובת הזוג והם שותפים להם מכוח חייהם המשותפים. אולם החריג לעניין זה הוא חובות שנוצרו על ידי אחד מבני הזוג ללא ידיעת האחר.

כך למשל, חוב שצבר אחד מבני הזוג בגין פעילותו הפלילית, חובות הימורים, וחובות אחרים שנוצרו ללא מודעותו וללא הסכמתו מדעת של אחד מבני הזוג – ינוכו מחלקו ברכוש של אותו בן זוג שגרם להם בפועל.

הרציונל מאחורי הסטייה מאיזון משאבים בגין עבירות של מי מבני הזוג

כאמור, בית המשפט רשאי לבצע סטייה מאיזון משאבים בגין עבירות של מי מבני הזוג או אירועים חריגים מסוגים אחרים שאחד מהצדדים היה אחראי להם. במסגרת זו מוסמכת הערכאה המטפלת לחלק בין בני הזוג את הרכוש בצורה שאינה שוויונית, בהתאם לנסיבות המקרה וחומרתן.

הרציונל העומד בבסיסה של חריגה זו מצד בתי המשפט, הינו שאין הצדקה לכך שאדם ישא באחריות ובהשלכות למעשיו הפליליים של בן זוגו. למשל, אם בעל צבר חובות הימורים בתקופת נישואיו, אין צידוק לכך שבגירושין זוגתו תידרש לשלם את המחיר הכלכלי על שיקול הדעת הקלוקל שלו, אם לא הייתה מעורבת ומיודעת במעשיו.

גם במקרים של חשיפת עבירות העלמת מס, הסתרת הון או הלבנת כספים שהתבצעו בידי אחד מבני הזוג ללא ידיעת האחר, עשוי בית המשפט לסטות מאיזון המשאבים המקובל ולהשית את תשלום החוב או הקנס על העבריין בלבד. זאת על פי אותו שיקול דעת כמוסבר לעיל.

סטייה מאיזון משאבים בגין עבירות אלימות בין בני הזוג

ככלל, סטייה מאיזון משאבים מתאפשרת אך ורק כשישנן נסיבות חריגות במיוחד שמצדיקות זאת. למרבה הצער, בית המשפט אינו רואה במקרי אלימות בודדים בתוך המשפחה, קיצוניים ככל שיהיו, אירוע שמהווה צידוק מספק לסטייה מאיזון המשאבים המקובל.

יחד עם זאת, כאשר מדובר על עבירות אלימות חוזרות ונשנות של בן זוג אחד כלפי משנהו, הן בהחלט עשויות לשמש כעילה לשלילת זכויותיו של בן הזוג האלים בנכסיו האישיים של הצד הנפגע. זאת משום היותן של עבירות האלימות שביצע בבחינת ניסיון ליטול את חירויות הפרט של הנפגע ולחבל בזכותו לחיות בכבוד, במשך התקופה שבה נצבר אותו רכוש מדובר.

הדגש במקרים של עבירות אלימות חזרתיות, הוא על החרגת נכסים אישיים של הצד הנפגע מאיזון המשאבים, ובכללם חסכונות פנסיוניים ושכר עבודה. אולם באשר ליתרת הרכוש המשותף שנצבר בין בני הזוג וחסכונות שעצם קיומם אינו מותנה בשלומו של הצד הנפגע (קרנות השתלמות, קופות גמל שאינן משלמות קצבה ועוד), בתי המשפט נוטים שלא לסטות מאיזון המשאבים השוויוני.

על חשיבות הסיוע המשפטי בנושא איזון משאבים בגירושין

זוגות רבים בישראל, מוצאים כי עקרון איזון המשאבים הוא ארכאי ומיותר, ומעדיפים להסדיר את חלוקת הממון ביניהם על פי העדפתם הם – בין אם במסגרת הסכם ממון ובין אם בדרכים אחרות. אולם במקרים שבהם לא נחתם הסכם מסוג זה מבעוד מועד, טוב בדרך כלל לגלות שישנו הסדר איזון המשאבים שמאפשר לזוגות לפתוח דף חדש לאחר פרידתם, עם מחצית מהרכוש שנצבר במשותף בתקופת הנישואין.

כמובן, יוצאי הדופן לעניין זה הם מצבים שבהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן בחריגותן, אשר פוגעות באחד מבני הזוג באופן שמצדיק קבלת סעד כספי. לכן במצבים שבהן אחד מבני הזוג אחראי לעבירות שונות שהופכות לנטל מוחשי על בן הזוג השני, נתונה בידי מערכת המשפט בישראל הסמכות להתערב במסגרת הסדרי איזון משאבים ולפסוק על חלוקת רכוש שאיננה שווה כדבעי.

עם זאת, טרם נחקקו חוקים רשמיים המסדירים את הסטייה מאיזון המשאבים בגין עבירות פליליות ועבירות אלימות, ומכאן שהרבה תלוי בשיקול דעתה של הערכאה השופטת. משום שכל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו, מוטב בכל מצב של מחלוקת הנוגעת לסטייה מאיזון משאבים בגין עבירות של מי מבני הזוג, להתייעץ עם עורך דין גירושין מנוסה הבקיא בנושא זה.