במדינת ישראל קיים מצב ייחודי בכל הנוגע לאופיו של המשפט, כאשר בניגוד למרביתן של המדינות המערביות האחרות בעולם, פרט לשיקולים מודרניים ונאורים אשר שמים את האדם וזכויותיו השונות במרכז, אלמנטים רבים במשפט מובאים מן המשפט העברי, אשר היה מעודכן ונכון לעת העתיקה.
בנוסף לכך, לאור הסכמי הסטטוס קוו אשר נכרתו בימיה הראשונים של מדינת היהודים, נקבע כי ענייני נישואין וגירושין יהיו תחת ידה הבלעדית של הרבנות הראשית, כאשר זו כאמור נוטה להכריע סוגיות על סמך היבטם הדתי והמסורתי אשר נקבע בהלכה.
לפיכך, במאמר הקרוב נסקור את שאלת כפיית הגט על ידי בית דין רבני, בעודו קובע וחולט כי על הזוג חלה החובה – להתגרש.
2 ערכאות שיפוטיות דומות ושונות
בהמשך לכך, כידוע בישראל קיימים בתי משפט לענייני משפחה, כאשר אלו דנים בנושאים אשר קשורים לתא המשפחתי ומרכיביו השונים, כאשר גם גירושין עלולים להיכרך בכך.
לעומת זאת, לאור שצוין טרם לכן כתוצאה מהסכמי הסטטוס קוו שנכרתו בימיה הראשונים של מדינת ישראל, לבתי המשפט לענייני משפחה אין סמכות בעניינים מסוימים אשר נוגעים לגירושין ו/או נישואין, כדוגמת אשרור נישואין או גירושין והענקת תוקף לכינונם.
כלומר, אף על פי כי קיימת ערכאה משפטית חילונית במדינת ישראל, היא אינה רשאית לפסוק ולדון בנושאי גירושין אשר אינם קשורים לפרטי ותנאי ההסכם, כמו שינוי הסדר הממון, קביעת הסכם ראייה וכן הלאה.
עילות גירושין והשלכתן על קבלת גט מבית דין רבני
בנוסף לכך, לאחר שהבהרנו את תפקידו הקרדינלי של בית הדין הרבני, ראוי לבאר כיצד ולנוכח מה נקבעות פסיקותיו. בית הדין הרבני רואה ומעניק משקל רב לתא המשפחתי, בעודו פועל ללא לאות בכדי להבטיח כי כאשר זוג מתגרש מדובר במוצא אחרון ובעובדה גמורה אשר לא ניתנת לשינוי.
לעומת זאת, ישנם מספר תנאים וצבר התרחשויות אשר מכונות בעגה המשפטית עילת גירושין, כאשר לאור קיומן לבית הדין לא קיימת הזכות או היכולת לנסות לעצור בעד החפץ להתגרש, כאשר ישנן כאלו אשר לאורן קיימת חובת גירושין, גם אילו הזוג חפץ להישאר יחדיו.
העילות הללו משתנות במידה רבה, כאשר ישנן עילות אשר זהות ודומות זו לזו, בעוד שישנן עילות בלעדיות לגבר ועילות בלעדיות לאישה. כמו כן, בהינתן קיומה של עילת גירושין, אילו הצד הנגדי, שנגדו מכוונת העילה, יסרב להתגרש ולפעול לאור ההליך, אזי שבית הדין יכול לחייבו לקבל גט, כאשר סירובו של אותו אדם לקבלו, עלול להעמיד אותו בפני סנקציות חריפות.
עילות גירושין לגבר
זאת ועוד, כי כאשר בוחנים את עילות הגירושין אשר קיימות לטובת הגבר, נהוג להפריד בין עילות סובייקטיביות אשר מצריכות מידה מסוימת של הוכחה וביאור הטענה, לעומת עילות אובייקטיביות אשר הינן בגדר נתונים גרידא, אשר עליהן אין עוררין.
עילות אובייקטיביות
דוגמה לעילות אובייקטיביות היא כאשר נגלה לבעל בשלב אוחר אודות פגמים ומומים פיזיים אשר קיימים אצל אשתו, אשר מפריעים ולו ולא היו ידועים לו טרם לכן. אותם מומים נוגעים למקרים בהם לאישה יש פגמים או מחלות אשר מונעות ממנה לקיים יחסי מין, כמו גם כאשר יש לאישה צלקות וכוויות אשר לא היה ידוע לבעל אודות קיומם טרם לכן.
זאת ועוד, כי אילו נשוי הזוג למשך 10 שנים ובמהלכם לא הצליחו להביא ילדים לעולם, אזי שיש בכך גם כן עילה לגירושין בשל זאת.
עילות סובייקטיביות
בהיבט אחר, עילות סובייקטיביות שונות מקודמיהן לאור העובדה כי הינן מורכבות יותר ועלולות לעורר מחלוקת לעת עתה בשל העובדה שקיים קושי מסוים להוכיחן או להתגונן בפניהן. זאת מכיוון שעילות הגירושין הסובייקטיביות הינן אכילת מאכלים לא כשרים, קיום יחסי אישות בזמן נידה, התנהגות אשר מסיתה מקיום אורח חיים דתי, אי הבעת רצון לקיום יחסי מין אחת לחצי שנה ועוד.
כלומר, קיים קושי להוכיח כי אכן אשר מגולל לעיל קיים או התרחש, לאור יכולתה של האישה לשלול ולפסול זאת מכל תוקף.
זאת ועוד, כי בניגוד לעילות האובייקטיביות אשר קיומן אינו מוטל בספק, סעיפים אשר נוגעים לקיום אורח חיים דתי משתנים במידה רבה לאור הגורם אשר בוחן אותם, וככאלה קשה להקנות להם משקל בשל עצמם.
עילת בגידה – "זנתה תחת בעלה"
בנוסף לכך, ישנה עילה אשר לנוכח קיומה בית הדין הרבני מנפיק גט ללא כל התחשבות ברצון הזוג, כאשר עילה זו נוגעת למקרים בהם בעל יודע אודות בגידת אשתו בו, כאשר שם העילה היא "אישה שזנתה תחת בעלה".
במסגרת עילה זו אילו לבעל קיימות הוכחות אשר מגובות על ידי 2 עדי ראייה אשר ראו במו עיניהם את האישה בוגדת בבעל, קרי מקיימת יחסי מין עם גבר אחר, אזי שסופם של הנישואין הללו להיות בטלים, כאשר האישה הזו אסורה בקשר נישואין הן לבעלה והן לגבר עימו בגדה.
רוצה לומר, בהינתן הוכחה שכזו, בית הדין הרבני יפעל בהקדם האפשרי לסיים את הגירושים, כאשר מי מבין הצדדים אשר יסרב או ינסה לעכב זאת צפוי לעמוד בפני עיצומים וסנקציות, אשר נפרט אודותן בהמשך.
עילות גירושין מצד האישה
בנוסף לכך, גם לאישה קיימות עילות אשר לאורן היא יכולה להתגרש ולדרוש מבית הדין הרבני להנפיק גט בעבור נישואיה. מבין אותן עילות ניתן למצוא כמה אשר יש להן קווי דמיון עם העילות הגבריות, כפי שקיים בעת גילוי מומים ומחלות בקרב הבעל, זאת בנוסף כמובן לעקרות וחוסר כוח גברא.
כמו כן, גבר אשר מסרב לזון את אשתו, קרי לפרנס ולעבוד למען כלכול הבית, עלול לעמוד בפני עילה מצד אשתו, זאת בנוסף לגבר אשר מסרב לקיים יחסי מין עם אשתו, או שחלילה בוגד בה באופן סדרתי או פועל כנגדה באלימות.
תפקידן של העילות כחלק מכפיית הגט על ידי בית הדין הרבני
כלומר, כפי שניתן להבחין עד כה, בהינתן אלו מבין אשר מפורטים לעיל, זכאי/ת הטוען/ת לגירושים לבוא ולדרוש מבית הדין הרבני שינפיק הוראה לחייב את הגורם שנגדו נטענו אותן עילות, לקבל או לתת גט ובכך לסיים את הנישואין.
לעומת זאת, אילו יסרב אותו גורם לתת או לקבל את הגט (בהתאם למגדר הגורם כמובן), אזי שיש לראות בכך סרבנות גט, כאשר מדובר בבחירה אשר לאחרונה נהפכה בפסיקה חסרת תקדים באפריל 2019 לכדי עבירה פלילית של ממש, אשר עלולה להשליך את מקיימה לכלא.
סרבנות גט
סרבנות גט היא כאשר אחד מן הגורמים אשר מעורבים בגירושין (הבעל או האישה) מחליטים שלנוכח אי שביעות רצונם מן ההסכם אשר סוכם ונבנה או לאור חוסר רצונם להרפות ולשחרר את מי שעדיין נשוי להם, אינם מעוניינים להשלים את הליך הגירושין, קרי לקבל או למסור את הגט.
לאור מקומה הרם של ההלכה במשפט העברי ובבית הדין הרבני, אילו מסירת או קבלת הגט אינה מתקבלת כהלכה, לא ניתן להכריז על הזוג כפרוד, כאשר המשמעות של כך היא שעבור אישה כל ילדיה מעתה והלאה ייחשבו כממזרים, בעוד שגבר אינו רשאי לשאת אישה אחרת בשל האיסור שקיים לשאת יותר מאישה אחת.
סנקציות כנגד סרבני גט
בהמשך לכך, לנוכח הניצול הציני אשר חלק מקיימים בעודם נאחזים בקרנות המזבח ומנצלים את רגישות ההליך והטקס הנלווה לו, קיימות סנקציות רבות כנגד אלו אשר בוחרים לנקוט בדרך זו, כאשר המשמעות של אותן סנקציות נעה מהיבטים כלכליים לדתיים, לחברתיים ולאחרונה אף לפליליים.
כלומר, אדם אשר מסרב לקבל או לתת גט כהלכה לאור פסיקת בית הדין הרבני אשר קבע זאת, מסתכן באובדן קצבאות מטעם ביטוח לאומי, בפסילתו מהתמודדות לתפקידים ממשלתיים, בשלילת רישיונו המקצועי אילו קיים כזה, בהיעדר היכולת לחדש רישיון נהיגה, בשלילת דרכון והטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ כמו גם בתשלום מזונות קבועים או פיצויים לגורם הנגדי אשר הוא עגן.
לסיכום
הליך הגירושין בישראל מורכב לנוכח היותו נגזרת של תקנות משפטיות אשר כוננו בעת בה הנורמות היו שונות בתכלית מאשר כיום. כחלק מן אותן תקנות, נקבעו מספר תקדימים ואירועים אשר בעת קיומם קיימת לבית הדין הרבני הזכות לפסוק על הפסקתם של הגירושים, כאשר מדובר למעשה בחיובו של אחד מבני הזוג – לתת או לקבל גט ממשנהו.
כמו כן, מתוקף החשיבות הרבה אשר ההליך מקנה לקיומו כהלכה של הטקס אשר נלווה לגירושין דה פקטו, בית הדין הרבני נוהג ביד קשה אשר נהפכת לקשה יותר לאורך השנים, לאור רצונו למנוע שימוש ציני או תועלתני בתקנות ההלכה, אשר פוגע גם ביכולתם של בני זוג להיפרד ולפצוח בפרק חדש בחיים.
