מעשי כיעור כעילה לגירושין

לנוכח הנהוג במדינת ישראל – כאשר גירושין נעשים על פי אשרור מוסדות הדת במדינה, קרי הרבנות הראשית ובאי כוחה, הליך הגירושין מחזיק במאפיינים ייחודיים בהיבט המשפטי שלו, כלומר באופן אשר מערב פסיקות מודרניות ושנפוצות בשלל העולם המערבי, לצד פסיקות שמקורן במשפט העברי ומגיעות מימי קדם.

עצם ערבוב שיטות המשפט הללו, אשר לעתים מחזיקות בדעות הפוכות לחלוטין בנושאים מסוימים, הפך את הצורך להבין וללמוד את הליך הגירושין על בוריו לחשוב מתמיד, כאשר לנוכח הפיכת הליך זה לשכיח במיוחד בשנים האחרונות, כמו גם כי המגמה רחוקה מלהשתנות – במאמר הקרוב נרחיב אודות מעשי כיעור כעילת גירושין.

שורשו של השוני

בהמשך לכך, הסיבה לשוני שקיים בישראל נובע מקיומן של 2 ערכאות משפטיות שונות בתכלית אשר עוסקות בגירושין. כלומר, בישראל קיים בית דין רבני אשר לו קיימת הסמכות הבלעדית לאשרר גירושין ונישואין של יהודיים, כאשר בנוסף לו גם בית המשפט לענייני משפחה עוסק בגירושין, אך בהיבטיו של ההסכם וההליך ולא אישורו או קיומו.

כמו כן, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה פוסק לנוכח שיקולים מודרניים אשר מאפיינים את כלל העולם המודרני, בהתאם למשפט המקובל, כמו גם לנוכח עקרונות על פי המשפט העברי, מתוקף היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, בית הדין הרבני פוסק בעיקר בהתאם לעקרונות ההלכה, קרי בעודו בוחן בעיקר את היבטי המשפט העברי.

דוגמה להבדל בין הערכאות

בהמשך לכך ולדוגמה, ההבדל הרב שקיים בין האופן שבו הערכאות השונות בוחנות את קיומם של אירועים מורגש ביתר שאת כאשר נדונה קיומה של בגידה מצד מי מבין הגורמים.

רוצה לומר, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה מאמין כי אין זה תפקידה של מערכת המשפט להטיף מוסר לאזרחים אודות אשר נעשה בחדרי חדרים ואינו עובר על החוק, בית הדין הרבני, מתוקף ההסתכלות במשקפי המשפט העברי אשר לנוכח בגידה מוכחת גוזרים את סופו של הקשר ופירוק התא המשפחתי, מכיוון ש"אישה שזנתה אסורה לבעלה ולבועלה"  – נוטים לשפוט מקרים אלו בחומרה רבה.

זאת ועוד, כי מפאת ההסתכלות השונה הזו, בעת קיומה של גירושין על רקע פרידה שידונו בה במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, לא צפויה הגדלה או הקטנה של מי מבין המעורבים על רקע היותם הצד הנבגד או הצד הבוגד, בעוד שמנגד בבית הדין הרבני, לעצם הבגידה בשל קריעת התא המשפחתית שנלווית לה – עלולות להיות השלכות חמורות שיגולמו בחלוקת הממון.

כיצד התקבע מעמדו של בית הדין הרבני כגורם בלעדי בנושאי גירושין ונישואין

זאת ועוד, כי מעמדו של בית הדין הרבני נוצר עוד היישר בקום המדינה, אז כדי לרתום את תמיכתם של גורמים דתיים במדינה, סוכם על הסכם סטטוס קוו אשר מבטיח לעגן ולשמור על מעמדה של היהדות וצביונה היהודי של המדינה, בהיבטי כשרות, חינוך, שבת ודיני משפחה.

כלומר, עוד בראשיתה של המדינה עוגן מעמדו של המשפט העברי בהיבטים אלו, כאשר נקבע גם כי בנושאי גירושין ונישואין, למוסדות הדתיים של כל דת בישראל קיימת הסמכות הבלעדית לאשרר ולקיים נישואין וכפועל יוצא מכך גירושין.

סיכום ביניים והסיבה לשימוש בעילות גירושין

בהמשך לכך, כי הסיבה להקדמה זו היא שבעקבותיה ולנוכח קיומה, התחדד הצורך ועלתה החשיבות בעילות גירושין כשלעצמן. כלומר, מכיוון שכדי להתגרש בישראל חייבים לקבל את ברכתה ואישורה של הרבנות, כמו גם כי זו נוהגת לפי המשפט העברי, החלק האחרון בשרשרת זו הוא האופן בו ניתן להתגרש במשפט העברי, כזה אשר מערב עילות גירושין.

מה הן עילות גירושין?

לפיכך, עילות גירושין הוא שם של מספר תקנות ומקרים אשר מפורטים במסכת גיטין, אשר לעת קיומם רשאי הגורם אשר לזכותו קיימת העילה – לדרוש את קיומו של הליך הגירושין בהקדם, כאשר לעתים יש בכך השלכות משמעותיות, כפי שמיד נדגים בהקשרה של עילת גירושין בשל מעשי כיעור.

בנוסף לכך, עילות גירושין משתנות במידה רבה בהתאם למגדר, כאשר ישנן עילות שקיימות אך ורק לזכות גברים, כמו גם עילות אשר מהוות מנת חלקן של נשים בלבד, בנוסף לעילות משותפות אשר קיימות ל- 2 הצדדים, לדוגמה עילת גירושין בשל מעשי כיעור, קיימת בהגדרתה רק עבור גברים אשר טוענים כנגד בנות זוגן, כאשר קיימת אלטרנטיבה עבור נשים אשר אודותיה מיד נרחיב.

משמעות קיומן של עילות גירושין

זאת ועוד, כי החשיבות לעילת גירושין היא לא רק בשל החיוב אשר נלווה לה לעתים כאשר בית הדין הרבני מורה על סיום הקשר והנפקת גט בהקדם, אלא גם בעקבות ההשפעה שיש לעצם העילה על הליך הגירושין. רוצה לומר, כאשר בית הדין הרבני מכיר בעילה מצד מי מבין הצדדים, יש בכך לעתים כדי להורות על פטור או לחליפין תשלום כתובה במלואה (בהתאם לעילה שהוחלטה ועבור מי היא נפסקה), כאשר כידוע מדובר בסכום שיכול להאמיר לעתים עד כדי מאות אלפי שקלים.

לפיכך, בעת הצורך לקיים הליך גירושין, זוגות רבים ממהרים לבחון ולטעון לקיומן של עילות גירושין שכאלו, בין אם למען זירוז והחשת המצאת הגט, או שמא דווקא כדי לצלוח כלכלית את ההליך באופן אופטימלי.

עילת מעשי כיעור כעילת גירושין

כמו כן, עילת מעשי כיעור היא דוגמה אשר מכילה בתוכה את כלל ההבדלים והשוני שקיים בין הערכאות, כמו גם כמצב ביניים ייחודי שקיים בענייני גירושין תחת המשפט העברי.

עילה זו נוגעת למקרים בהם קיים חשד להתנהגות שאינה הולמת אישה נשואה, כאשר ההגדרה לכך משתנה במידה רבה, ועלולה לנוע החל מהתרועעות עם גברים זרים ובמסגרות זוגיות, כדוגמה ריקודים במועדוני לילה או פקידת מגוריהם בשעות מאוחרות ולבד, כאשר הגדרה זו יכולה להתייחס גם למקרים בהם אדם סבור כי אשתו בגדה בו, אך לא קיימות בידיו הוכחות מספקות בשל כך.

עילת מעשי כיעור כאמצעי ביניים לנוכח היעדר הוכחה

הסיבה לשימוש במעשי כיעור כהגדרה לבגידה שלא ניתן להוכיח, היא שכפי שציינו טרם לכן בשל קיומה של בגידה מוכחת מוכרח הזוג להיפרד במיידי, כאשר אין לכך מחילה או עוררין. כמו כן, ההלכה קובעת ומגדירה בגידה כקיום יחסי מין עם גברים זרים בצירוף 2 עדי ראייה שיכולים להעיד אודות כך.

לעומת זאת, קיומו של מעשה כיעור לא מהווה חיוב וגורם למתן גט מידי, כמו גם מאפשרת לאדם שלא עולה בידיו של אדם להוכיח כהלכה את קיומה של בגידה, לעשות שימוש בעילה זו למען עמידה  על זכותו למרות זאת.

בנוסף לכך, מדובר בנושא אשר מצוי במחלוקת רבה ומשתנה בין רבנים אשר סבורים כי יש להחמיר ולהורות על מתן גט גם בשל אישה אשר נמצאה בחדר סגור עם גבר, בעוד שאחרים טוענים שאין בכך הוכחה מלאה ולנוכח זאת אין לגזור את דינה מחמת הספק.

השלכות מעשי כיעור

בהמשך לכך, לנוכח קיומם של מעשי כיעור, בית הדין הרבני יאלץ לברור ולקבוע בעצמו האם הוא סבור כי אכן התרחש כאן מעשה הראוי להיחשב כבגידה או שמא דווקא מדובר בעלילת שווא, כאשר ההשלכות לכך מרחיקות לכת.

כלומר, אילו בית הדין יחליט כי אכן התרחשה בגידה, אזי שיש בכך כדי למנוע מן האישה את כלל דמי המזונות המגיעים לה בעבורה (מבלי לערב בכך את מזונות הילדים) כמו גם לפטור את הבעל מתשלום הכתובה, כאשר מדובר בסכומים אדירים.

רועה זונות והשלכותיו

בהיבט אחר, עלולה לצוץ השאלה מדוע לא קיים היבט נגדי עבור מעשי כיעור או בגידה, אשר לנוכח קיומו תוכל האישה לתבוע את גירושיה מבעלה ולקבל בשל כך פיצוי כספי. לכן, יש לציין כי אכן קיימת הגדרה נגדית אשר נוגעת לגבר שבגד באשתו, כאשר הגדרה זו הינה רועה זונות.

לעומת זאת, בניגוד לאשר פוסקים בעת קיומה של בגידה, בעבור רועה זונות לא קיימת החובה להתגרש לאלתר, אך אילו בית הדין יחליט ויתרצה, הוא רשאי לפסוק לנוכח התנהגותו של אדם אשר בגד לעתים תכופות או התייחס בצורה שאינה מכבדת את בת זוגתו, פיצויים כספיים מהותיים, כדוגמת דמי מזונות מוגדלים, כמו גם תשלום כתובה מלא.

הסכם ממון אל מול עילת מעשי כיעור או בגידה

זאת ועוד, כי לנוכח השכיחות הרבה אשר עולה מדי שנה במקרי גירושים בישראל, גדל גם מספרם של בני זוג אשר בוחרים לעגן במסגרת נישואיהם הסכם ממון אשר בו הם שמים סימנים ותקנות כיצד יש להתנהג לנוכח התרחשותם של מקרים מסוימים אשר אף זוג נשוי אינו חסין מהם.

כלומר, במסגרת הסכם ממון אשר הפך בשנים האחרונות לפופולארי יותר ויותר, ניתן להכליל בו סעיפים אשר נוגעים לכיצד יש לנהוג אילו מתקיימת בגידה או מעשה של אי אמון מצד מי מבין בני הזוג, כאשר ההסכם הוא כחומר ביד היוצר של בני הזוג.

כך למעשה יכולה אישה אשר לא קיימת התייחסות זהה ושווה לחלוטין לבגידה מצד בעלה למול ההשלכות שקיימות לבגידה מטעמה, להבטיח ולעגן את זכויותיה בשל מקרה שכזה, כמו גם אילו בעלה כבר מעל באמונה בעבר – יכולה היא לכרות הסכם ממון מאוחר יותר אשר נוגע גם בין היתר לשאלה כיצד יש לנהוג אילו תחזור על עצמה התנהגות זו בעתיד.

לסיכום – עילת מעשי כיעור וההשלכות הקרדינליות שנלוות לה

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, עילת מעשי כיעור מאפשרת לאדם אשר בגדו ומעלו באמונו להימנע מתשלומים ופיצויים אשר מהווים ברירת מחדל בגירושין ביהדות, עבור הגורם אשר מעל באמונו.

כמו כן, כלל עילות הגירושין השונות מהוות אמצעים אשר חשוב להכירם ולהיערך באמצעותם ולאורם, בעוד המתגרש ניגש לבחון את מצבו המשפטי, כאשר לנוכח קיומן גדלה גם החשיבות של היעזרות באיש מקצוע אשר בקיא ומחודד בהליכי הגירושין השונים על פי בית הדין הרבני.

זאת ועוד, כי באמצעות היעזרות באמצעי כמו הסכם ממון, יכולים בני הזוג להבטיח כיצד הם מעוניינים להתנהג ולפעול לנוכח קיומה של בגידה או מעשי כיעור, כאלטרנטיבה לאשר קובע החוק בישראל – אשר נוהג לפי חוקי ההלכה שאינם מתייחסים למקרים כשווים.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.