פרידה בין בני זוג היא תהליך מתמשך, כשפתיחת הליך גירושין היא רק אחד השלבים בה. חלק מתהליך הפרידה מתרחש כשבין בני הזוג עדיין קיימת מידה מסוימת של שיתוף. חלק נוסף ואולי עיקרי בתהליך הפרידה מתרחש אחרי שבין בני הזוג התרחש קרע המהווה קו פרשת מים ביחסים. החל מהמועד הזה בני זוג חדלים מלהיות בני זוג בעיני החוק וגם השיתוף ביניהם חדל מלהתקיים.
מהו בדיוק קרע בין בני זוג? מה קובע החוק באשר למועד הקרע ביניהם? מדוע יש מקרים שבהם חשוב לזהות את המועד המדויק של הקרע? מתי על פי החוק ניתן לבצע איזון משאבים בין בני זוג? בשורות הבאות נבהיר ונחדד את ההבנה בנושא שבמקרים מסוימים המשמעות הכספית שלו יכולה להיות גדולה.
מה פירוש המושג קרע בין בני זוג?
בהתאם לאמור לעיל, פרידה בין בני זוג אשר מסתיימת בסיכומו של עניין בגירושין, אינה עניין חד פעמי המנותק מכל הקשר שהוא. ברוב המכריע של המקרים מדובר בתהליך שיכול לעיתים להימשך מספר חודשים או אפילו יותר. עם זאת, יש מקרים שבהם יש משמעות רבה ליכולת לשים את האצבע על המועד המדויק שבו התרחש הקרע בין בני זוג, שממנו אין דרך חזרה.
קרע בין בני זוג מוגדר על פי שילוב בין שני פרמטרים – הפסקת המאמץ המשותף והחיים של בני הזוג בשלום, כפי שיוסבר להלן:
- חיים בשלום בין בני זוג: חיים בשלום פירושם חיים ביחד, בהרמוניה ומתוך רצון ושאיפה להמשיך ולקיים את התא המשפחתי ולטפח אותו. יש שופטים הרואים בחיים בשלום נדבך מרכזי שמהרגע שהוא חדל מלהתקיים אפשר לומר שחל קרע בין בני הזוג.
- קיומו של מאמץ משותף: הסעיף הזה הוא תרגום של הסעיף הקודם לשפת המעשה. בני זוג אשר חיים בשלום ובהרמוניה ומעוניינים להמשיך ולקיים את התא המשפחתי, פועלים במשותף במטרה ליצור את הגב הפיננסי שיאפשר את החיים בצוותא הלכה למעשה. מאמץ משותף פירושו קיום משק בית משותף שבו פועל כל אחד מהצדדים לטובת העניין. בניגוד למה שניתן להניח, קיומו של מאמץ משותף אין פירושו בהכרח ששני בני הזוג משתפים במאמץ המשותף את מלוא ההכנסה שלהם מעבודה או מעסק.
מתי לא ניתן לקבוע כי ישנו קרע בין בני זוג?
המחלוקת העיקרית בין המומחים למשפט בעניין זה היא בשאלה האם רק כאשר שני הסעיפים מתקיימים אפשר לומר שאין קרע בין בני הזוג, או שמא רק קיומו של אחד משניהם יכול להצביע שאין קרע כזה. הדעה הרווחת בין המשפטנים היא שכל עוד בני הזוג מקיימים קופה משותפת אין אפשרות לקבוע שיש ביניהם קרע.
מתי ולמה חשוב לזהות את המועד המדויק שבו נוצר הקרע
בראש ובראשונה ועוד לפני שנעסוק בסוגיה הזאת, חשוב להדגיש שברוב המכריע של המקרים אין חשיבות יתרה בזיהוי מועד הקרע בין הצדדים. בדרך כלל, כל הליך גירושין מסתיים בחלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג ובביצוע איזון משאבים ביניהם.
הדעת נותנת שבדרך כלל ערך הרכוש איננו משתנה באופן מהותי בפרק זמן קצר. לכן קביעת המועד המדויק של הקרע בין בני הזוג איננה בעלת חשיבות. עם זאת יש מקרים, הגם שהם מעטים יחסית, שבהם התחוללו שינויים משמעותיים בערך הרכוש בתקופת הביניים שלפני הגירושין. להלן שתי דוגמאות שבכל אחת מהן התוצאה שונה:
השקעה מוצלחת של אחד מבני הזוג
אחד מבני הזוג לקח כספים מחלק שלכאורה שייך לו וביצע השקעה מוצלחת מעט אחרי שחל קרע בין בני הזוג והם החליטו סופית להתגרש. ההשקעה נשאה פרי וההון שהושקע בעסקה הוכפל או אפילו שולש.
במקרה כזה, כיוון שמדובר בכספי השייכים למשקיע בדין וכיוון שההשקעה בוצעה אחרי שנוצר הקרע הברור בין בני הזוג, הרי שהרווחים מההשקעה שייכים אך ורק למשקע ולא ניתן לשתף בהם את בן או בת הזוג. מנגד, גם אם המשקיע היה חווה הפסדים הם היו שייכים לו בלבד.
עסק שמנוהל על ידי שני בני הזוג
בניגוד להשקעה של כספים השייכים לכאורה לאחד מבני הזוג, השקעת כספים השייכים לעסק היא עניין אחר. אם בני הזוג חוו קרע ולאחר מכן אחד מהם ביצע השקעה בכספי העסק ובשמו במיזם מוצלח במיוחד, הרי שהרווחים של העסק כתוצאה מההשקעה שייכים לשני בני הזוג המוגדרים כבעלי העסק.
ככל שמועד הקרע בין בני הזוג הוא ברור יותר וניתן לזהות אותו בוודאות על ציר הזמן, כך קל יותר לקבוע אילו השקעות נושאות פרי יתחלקו בין בני הזוג ואילו רווחים יעברו אך ורק לבן הזוג שביצע את ההשקעה. אם קיימת מחלוקת בלתי ניתנת לפתרון בנושא הזה היא תוכרע בסיכומו של עניין בבית המשפט.
איזון משאבים בין בני זוג
בני זוג אשר החליטו להיפרד, חייבים לתרגם את ההחלטה שלהם לסדרת פעולות מעשיות אשר המשמעות שלהן היא כלכלית ופיננסית. אחת הפעולות החשובות שיש לבצע היא איזון משאבים בין בני זוג. משמעות המושג הזה היא למעשה חלוקה של כל הרכוש המצטבר של בני הזוג ביניהם, על פי מפתח שנקבע בהסכם גירושין מוקדם או, לחילופין, על ידי בית המשפט כחלק מהליך הגירושין.
מה כולל איזון משאבים בין בני זוג?
איזון משאבים כולל את כלל הרכוש שבני הזוג צברו במשותף לאורך שנות הנישואין. צבירת הרכוש היא מיום הנישואין ועד ליום שבו חל קרע בין בני הזוג והם נפרדו למעשה.
הרכוש הזה כולל נכסים, כספים וגם תוכניות חיסכון, קרנות פנסיה, ביטוח חיים ועוד. אם שני בני הזוג הקימו עסק משותף, יש למצוא את הדרך הנכונה לחלק אותו. יש שתי דרכים לבצע איזון משאבים:
- מכירת כלל הרכוש וחלוקת הכסף: הדרך הזאת היא הפשטנית ביותר. כלל הרכוש של בני הזוג נמכר והכסף נכנס לקופה משותפת. בתוך תהליך המכירה יחולק הכסף בין בני הזוג על פי מפתח שנקבע מראש ביניהם או על ידי בית המשפט.
- חלוקת הרכוש והשלמת הערך במזומנים: אף שהדרך שהוזכרה לעיל היא הנוחה ביותר, הרי שהדרך המקובלת ביותר היא חלוקת הרכוש בין בני הזוג, כאשר בן הזוג שקיבל רכוש רב או יקר יותר יפצה את בן הזוג שקיבל פחות במחצית ההפרש בין ערכי הרכוש. כדי לבצע חלוקה הוגנת של הרכוש יש לערוך מראש הערכת שמאי לכל אחד מפריטי הרכוש. בשלב הבא יש לחלק את הרכוש לפי המפתח שנקבע. בשלב הבא מעביר בן הזוג שקיבל רכוש ישר יותר את מחצית הערך של ההפרש לידי בן הזוג השני.
גם כאן יכולה להיות חשיבות מרובה למועד המדויק שבו נוצר הקרע בין בני הזוג. אם חלו שינויים של ממש בערך הרכוש אחרי הקרע, הערך הנוסף בשלמותו יחזור למי שהשיג אותו בעבודה או בעסקה טובה. אחרת הוא ייזקף לזכות שני הצדדים ויתחלק ביניהם.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
