ייסודה של מדינת ישראל היה מאורע יחיד במינו בהיסטוריה. עם ישראל שאיבד את ארצו, שב אליה אחרי אלפיים שנות גלות בהן התרחשו גירושים, עינויים ושואה שהייתה כל כולה תוצאה של שנאה דתית. לכן ניתן להבין את הרגישות הגבוהה של המחוקק בישראל לכל אירוע של אפליה על רקע דתי.
בשורות להלן נעסוק בהיבטים השונים של אפליה על רקע דתי וביחס של המחוקק במקרים שונים. מהי בעצם אפליה על רקע דת? כיצד אפליה כזאת עלולה להיות מתורגמת לאפליה בקבלה לעבודה? באילו מקרים מתיר המחוקק אפליה שיכולה להתפרש כאפליה על רקע דת? איך יכולים מעסיקים להשתמש בחוק למניעת אפליה לרעת העובדים דווקא? מה יכול עובד שחווה אפליה כאמור לעשות? להלן התשובות – כדאי לקרוא ולשמור.
אפליה על רקע דת והמשמעויות שלה
אפליה דתית היא מניעת זכויות מאדם על רקע דתי. עם הזכויות כאמור ניתן למנות זכות לשהייה ומגורים, זכות הדיבור, זכות הפולחן הדתי והזכות לעבודה:
- זכות לשהייה ומגורים: כאשר נמנעת מאדם הזכות לשהות במקום מסוים או לגור במקום מסוים על רקע דתי, הרי שמדובר במפורש על אפליה דתית. במדינה דמוקרטית אין למנוע מאף תושב או אזרח לשהות במקום מסוים ואף לרכוש בו בית, אם המניעה היא על רקע דתי.
- זכות הדיבור: זכותו של אדם בכל מדינה דמוקרטית, ובכלל זה במדינת ישראל, להביע את דעתו ללא חשש. ככל שהזכות הזאת נמנעת מאדם על רקע דתי, מדובר באפליה אסורה.
- זכות הפולחן הדתי: זכותו של כל אדם בישראל לקיים את הפולחן על פי עקרונות הדת שלו. גם כאן, מניעת הזכות הזאת יש בה משם אפליה דתית.
הזכות לעבודה מול אפליה על רקע דתו של אדם
נושא התעסוקה והפרנסה הוא אולי הנושא הטעון והרגיש ביותר בכל מה שקשור באפליה על רקע דת. לאורך השנים נקטו מעסיקים רבים במגוון רחב של שיטות וחפשו דרכים שונות, למנוע מעובדים שאינם רצויים להם מבחינה דתית להיות מועסקים אצלם. במהלך השנים התייחס בית המשפט אחת לא אחת לשיטות הללו, ובדרך כלל פעל להפסיק את האפליה.
נקודת המוצא היא כי זכותו של כל תושב ואזרח בישראל לעבוד ולהתפרנס. אם נמנעה מאדם קבלה למשרה, התקדמות מקצועית או כל הטבה אחרת, כאשר ברור שהרקע למניעה הזאת הוא דתי, הרי שמדובר בפעולה פסולה מצד המעסיק. עם זאת, יש מקרים שבהם גם אפליה דתית ברורה היא מותרת על פי החוק. בהמשך המאמר נביא הסברים ודוגמאות בסוגיות הללו.
איך אפליה דתית עלולה להיות מתורגמת לאפליה בעבודה
כאמור, מניעת העסקה של אדם או אפליה שלו לאחר שכבר התקבל לעבודה על רקע דתי, היא אפליה דתית שדינה קנס כספי משמעותי. לפעמים צריך לחפור ולבחון היטב את הדברים, עד שמגלים את מהות האפליה. להלן מקרים שונים שהוכרו כאפליה, אף כי על פניו נראה היה שהפעולות של המעסיק הן תקינות:
| קבלה לעבודה | אם אדם הגיש מועמדות למשרה והמועמדות שלו נדחתה על רקע דתי, הרי שאותו אדם רשאי ויכול לתבוע את המעסיק, ויש סיכוי טוב שהתביעה תתקבל. גם הוספת דרישות שאינן הכרחיות לצורך מילוי התפקיד במטרה למנוע העסקה של חלק מהאוכלוסייה על רקע דתי, היא פעולה פסולה ונחשבת לאפליה על רקע דת לכל דבר ועניין. |
| תנאי עבודה | תנאי עבודה מפלים הם תנאי עבודה שלא לוקחים בחשבון את המצוות הדתיות הייחודיות של אדם. כך למשל מקום עבודה שמתחיל לעבוד לפני הזריחה ומונע מהעובדים את הזכות לתפילת שחרית ובכלל. לחילופין, מניעת הזכות מעובדים שאינם יהודים לקיים את כל הפולחנים הדתיים שלהם. |
| קידום בעבודה | מניעת קידום בעבודה על רקע דת היא באופן מפורש עבירה על החוק. גם כאן, מניעת הקידום עלולה להיות עטופה בנימוקים רבים ושונים, אבל כאשר מגרדים את השכבה החיצונית מתברר שהקידום נמנע מהעובד על רקע דתי בלבד. |
| הכשרה | מניעת הכשרה או השתלמות מקצועית על רקע דתי עלולה להיתפס כאפליה אסורה. עם זאת, יש מקרים שבהם הגבלות למשתתפים על רקע דת היא מתחייבת. כך למשל, מי שאינו יהודי על פי ההלכה איננו יכול לשמש בטקסים על רקע דתי לפיכך מניעת הכשרה לתפקיד מוהל למי שאינו יהודי איננה פסולה. גם מניעת מי שאינו יהודי מלשמש כשוחט איננה מהווה עבירה על החוק. |
| פרישה מהעבודה | אף שמדובר במקרים מעטים, קורה שמעסיק מפלה עובד בתנאי הפרישה, על רקע דתי. אם אכן כך הם פני הדברים, קיימת האפשרות להגיש תלונה כנגד המעסיק. |
שימוש בחוק למניעת אפליה לרעת העובדים
לכאורה, החוק למניעת אפליה נועד לאפשר לכל מי שמעוניין בכך למלא את מצוות הדת במלואן. עם זאת, גם אם הדבר נעשה בצנעה, קיימת תופעה של מעסיקים העושים שימוש בחוק לרעת העובדים דווקא. כך למשל מקומות עבודה הפעילים בשבתות וחגים, יקפידו שלא להעסיק עובדים ביום השבתון הדתי שלהם.
מעסיקים כאלה לא יעסיקו עובד יהודי בשבת, עובד נוצרי בימי ראשון ועובד מוסלמי ביום שישי. כתוצאה, מעסיק כזה לא יהיה מחויב לשלם שעות שבת או חג. מדובר, למרבה הצער, דווקא בעובדים בשכר נמוך הזקוקים לשכר הנוסף שהם מרוויחים בשעות החג או השבת.
ארגוני עובדים עשויים להתמודד עם הנוהג הזה בשתי דרכים עיקריות:
- הגדרת ימי שבתון בהסכמי עבודה: הגדרת השבת וחגי ישראל כימי שבתון בהסכמי עבודה, מחייבת את המעסיק לשלם שעות שבת או חג גם לעובדים לא יהודים.
- הגדרת ימי בחירה: במקומות עבודה רבים, בעיקר כאלה הפעילים בסופ"ש, נדרשים עובדים להצהיר על יום השבתון המועדף עליהם. עבודה ביום הזה תזכה אותם בשכר מוגדל, כנהוג בשבת. במקרים כאלה, דואגים נציגי העובדים לכך שכל העובדים יבחרו את השבת כיום חופשה מועדף, מה שעשוי לעקר את כוונת המעסיק למנוע מעצמו תשלום שעות שבת.
מה יכול עובד שחווה אפליה על רקע דתי לעשות?
עובד שחווה אפליה על רקע דתי, יכול בהחלט להגיש תלונה לממונה על הנושא במשרד התעשיה והמסחר. בנוסף, הוא יכול להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. בדרך כלל, בתי המשפט בישראל אינם מגלים סובלנות יתרה לאפליה על רקע דתי והפסיקות נגד מעסיקים שאכן הפלו עובדים הן נחרצות. עם זאת, הדבר הנכון במקרים כאלה הוא להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה.
עורך הדין יבחן היטב את פרטי המקרה ויבדוק אם אכן יש עילה לתביעה בגין אפליה על רקע דתי. בהמשך, עורך הדין ילווה את התובע לכל אורך הדרך עד להשגת התוצאה הטובה ביותר עבורו. מדינת ישראל נוסדה על רקע אפליה דתית שהובילה לשואה, והמחוקק בישראל לא יתן יד לאפליה או להדרת עובדים על רקע דתי.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.