גובה קצבת הפנסיה הוא אחד המרכיבים החשובים ברווחה הכלכלית והפיננסית היחסית של הפנסיונר, לאחר היציאה לפנסיה. בקרנות הפנסיה החדשות מחושבת מעת לעת הפנסיה שאותה יזכו לקבל החוסים בהגיעם לגיל המתאים. חישוב גובה קצבת הפנסיה מתבסס, בין השאר, על מקדם ההמרה לקצבה הפנסיונית.
מהם הגורמים המשפיעים על גובה קצבת הפנסיה החודשית? מה זה מקדם המרה ואיך הוא עשוי להשפיע על גובה קצבת הפנסיה? איך נקבע מקדם ההמרה? מהם הצעדים שעשתה ממשלת ישראל על מנת לאזן את קרנות הפנסיה ולמנוע פגיעה בחוסכים בהן? במאמר שלפניכם נעסוק בכל הדרכים לאיזון קרנות הפנסיה, ובתפקיד הייחודי של מקדם ההמרה לצורך העניין.
מהם הגורמים המשפיעים על גובה קצבת הפנסיה
קצבת הפנסיה היא הקצבה החודשית שיקבל כל מי שיש ברשותו חיסכון פנסיוני. נכון להיום, אחוז גבוה מהפנסיונרים נסמך על הביטוח הלאומי בלבד. ואולם חוק פנסיה חובה שנחקק במהלך העשור הקודם מחייב כל עובד לחסוך לצורכי הפנסיה.
החוק הזה יביא בתוך כמה עשורים למצב שבו לכל אזרח ותושב במדינת ישראל יהיה חיסכון פנסיוני שיבטיח לו לכל הפחות דמי קיום חודשיים מינימליים. עם זאת, גובה הקצבה החודשית יושפע ממספר גורמים משמעותיים כדלקמן:
- גובה החיסכון: ככל שסכום הכסף שנצבר בקרן הפנסיה יהיה גדול יותר, כך קצבת הפנסיה של אותו חוסך תהיה גבוהה יותר.
- תנאי החיסכון: ככל שסכומי הכסף שנצברו יושקעו בצורה חכמה יותר, כך יגדלו סם סכומי הכסף שיצטברו בצורת רווחים וריביות.
- גיל היציאה לפנסיה: ככל שגיל הפרישה מאוחר יותר, כך הסיכויים לגידול בסכום הפנסיה החודשית הם גבוהים יותר.
- מקדם ההמרה: ככל שמקדם ההמרה של החוסך הוא קטן יותר, כך הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר, זאת, משום שהסכומים שנצברו מחולקים למקדם ההמרה של החוסכים. על מקדם ההמרה נרחיב בהמשך המאמר.
מהו מקדם המרה לקצבה ואיך הוא משפיע על הפנסיה
ההסבר הפשוט ביותר למונח "מקדם המרה", אומר שמקדם ההמרה הוא מספר החודשים והשנים שנותרו לחוסך לחיות, על פי הערכה אקטוארית. ככל שמקדם ההמרה קטן יותר, כלומר ככל שתקופת החיים שנותרה לפנסיונר קצרה יותר, כך תהיה הקצבה החודשית שלו גבוהה יותר.
להלן דוגמא: אדם חסך במשך כל שנות עבודתו מיליון שקלים בפנסיה. מקדם ההמרה של אותו אדם בעת הפרישה לגמלאות הינו 200 חודשים, שהם 16 שנים ושמונה חודשים. מיליון השקלים מחולקים למאתיים חודשים, וכך מתקבל סכום הקצבה החודשי, שיעמוד על 5,000 ₪.
אם מקדם ההמרה היה 250 חודשים, או אם החיסכון המצטבר היה 800,000 ₪ בלבד, כי אז הקצבה החודשית הייתה יורדת לכדי 4,000 ₪.
איך בעצם נקבע מקדם ההמרה לקצבה הפנסיונית שלך?
מקדם ההמרה נקבע על פי חוות דעת וחישובים אקטואריים. אם בעת הפרישה לגמלאות קובעת חוות דעת אקטוארית שתוחלת החיים הצפויה של הפורש היא 15 שנה מעבר לפנסיה, כי אז מחולקים הסכומים שנצברו בקרן הפנסיה שלו למאה ושמונים, כמספר החודשים שנותרו לכאורה לפנסיונר לחיות. במקרה הזה מקדם ההמרה הוא, כמובן, מאה ושמונים. להלן אמות מידה לקביעת מקדם המרה של פנסיונר:
- גיל הפרישה: ככל שגיל הפרישה צעיר יותר, כך מקדם ההמרה יהיה גבוה יותר.
- מין המבוטח: באופן מסורתי, תוחלת החיים של נשים היא גבוהה מזאת של הגברים.
- מצבו המשפחתי של המבוטח בעת הפרישה: מחקרים סטטיסטיים מוכיחים שגברים ונשים נשואים חיים זמן רב יותר מגרושים, אלמנים או רווקים.
- מקדם ההמרה: המקדם נקבע בהתייחס לכל הגורמים הללו, וכן על פי חישובים אקטואריים עדכניים.
- מסלול הקצבה: מסלול הקצבה הוא מספר התשלומים שעל פיהם המבוטח יקבל את הקצבה שלו. לרוב, בוחרים מבוטחים מסלול קצבה של 240, שזה אומר שהסכום שנצבר לזכותם יחולק למאתיים וארבעים תשלומים שווים.
צעדים שננקטו לאיזון קרנות הפנסיה
החל משנות התשעים של המאה שעברה עלה על סדר היום נושא קרנות הפנסיה ומצבן ההולך ומידרדר. במהלך השנים נקטה ממשלת ישראל בכמה צעדים, שהמטרה שלהם הייתה לאזן את קרנות הפנסיה ולמנוע קרסה שלהן. במקביל, הפחיתה המדינה את המעורבות שלה בקרנות, שהתבצעה באמצעות הנפקת אגרות חוב ייחודיות הנושאות ריבית קבועה.
נכון להיום, כל קרנות הפנסיה חשופות לשוק ההון, באחוזים משתנים וברמות סיכון משתנות בהתאם לבחירת החוסכים בקרנות הפנסיה.
להלן מקצת הצעדים שננקטו לאיזון קרנות הפנסיה:
- העלאת גיל הפרישה: הצעד המשמעותי ביותר שננקט, היה העלאת גיל הפרישה. הגיל אצל נשים עלה משישים שנה לגיל 62. אצל הגברים עלה גיל הפרישה וכיום הוא עומד על 67 שנים. התוכנית היא להעלות עוד את גיל הפרישה לנשים, שעמוד בסיכומו של עניין על גיל 64. הדבר מקטין את מקדם ההמרה ומחזיר את האיזון, לפחות באופן חלקי, לקרנות הפנסיה השונות.
- איסור משיכה מקרנות הפנסיה: בקרנות הוותיקות הייתה קיימת האפשרות למשוך את כל כספי החיסכון, בכל זמן נתון. התנאי למשיכת הכספים רבתי היה העדר העסקה של החוסך למשך תקופה מסוימת. נכון להיום כספי הפנסיה לא ניתנים למשיכה לפני גיל הפרישה. וגם אז – הכספים ניתנים למשיכה בצורת קצבה חודשית ולא כסכום אחד יחיד, למעט מקרים חריגים.
- קצבה מבוססת על ממוצע הכנסה: הקצבה החודשית בקרנות החדשות מבוססת על ממוצע הכנסה תקופתי ולא על השכר בחודשים האחרונים לפני הפנסיה. בשיטה הזאת יש קשר ריאלי בין ממוצע השכר של העובד לבין גובה הפנסיה. בשיטה הקודמת קבלו חוסכים שהגיעו לגיל פרישה קצבאות מנופחות, המבוססות על התייחסות שגויה לממוצע ההכנסה. כך למעשה רוקנו החוסכים הוותיקים את קרנות הפנסיה, מה שחייב את ההשלה להלאים אותן בסיכומו של עניין.
- מקדם המרה ריאלי: מקדם ההמרה משפיע על גובה הפנסיה. קביעת מקדם המרה ריאלי זמן מה לפני היציאה לגמלאות, מאפשר לקרן הפנסיה לחלק בצורה נכונה יותר את קצבאות הפנסיה לחוסכים.
צעדים משלימים לשיפור מצבם של הפנסיונרים
בנוסף לאמור לעיל ולאחר שקביעת מקדם ההמרה בוצעה בהתאמה למציאות הקיימת, עשה משרד האוצר עוד צעדים שנועדו להגדיל את האפשרויות הניצבות בפני החוסכים בקרנות הפנסיה:
- קופות גמל להשקעה: קופת גמל להשקעה מאפשרת להשקיע סכומי כסף המופקדים בפק"מ או באפיקים בלתי משתלמים בעליל, בקופות גמל ייחודיות שהמטרה המפרשת שלהן היא השקעה. מי שעבר את גיל הפנסיה יכול למשוך את הכספים הללו בסכום אחד. לחילופין, ניתן למשות את הסכום שהצטבר בצורת קצבה חודשית, שתהווה חלופה או תוספת לקצבת זקנה.
- משכנתא הפוכה: בעלי דירות מגורים יכולים לקחת משכנתא על חשבון דירת המגורים. כאשר הם ילכו לעולמם, הדירה תימכר וההלוואה שהבעלים שלו לקחו תוחזר לגוף המלווה. שאר הכסף ילך ליורשים.
בשורה התחתונה
כל הרפורמות באפיקי החיסכון הפנסיוני נועדו מלכתחילה להבטיח לפנסיונרים רמת חיים ואיכות חיים תוך הימנעות מהסתמכות על הביטוח הלאומי ועל הקצבאות המינימליות שהוא מציע.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.