בכל הנוגע לעולם הצוואות, כאשר המוריש עורך מבעוד מועד את צוואתו, הוא עורך אותה מפני שהוא מעוניין להביע את רצונותיו השונים באשר להעברת נכסיו, רכושו וממונו ליורשים ספציפיים שהוגדרו מראש על ידו, ולא להשאיר את הנושא פתוח ונתון להכרעתו של חוק הירושה.
סעיף 53 לחוק הירושה הוא סעיף הנוגע בנושא של כפיפות להוראות הצוואה, ולשונו:
"הוראות הסעיפים 41 עד 52, פרט לסעיף 42 ד, חלות במידה שאין בצוואה הוראות אחרות".
בשורות הבאות נבחן את הנושא של כפיפות להוראות הצוואה קצת יותר לעומק, ונבין מה המשמעויות שלו ברגע האמת.
מהי צוואה?
צוואה פירושה מסמך משפטי אשר אדם כותב במהלך חייו, כדרך להתוות את אופן חלוקת נכסיו וממונו בין מי שהגדיר בתור יורשיו לאחר שילך לעולמו. היה ואדם לא יצר צוואה לעצמו, הרי שעזבונו יחולק על פי דיני הירושה. במצב מסוג זה עשויות להתגלע אי הסכמות בין הזוכים (קרי, היורשים), שפעמים מזומנות נוצרות כשקיים יותר מיורש חוקי יחעד, לפי חוק הירושה במדינת ישראל.
כפיפות להוראות הצוואה – לאילו סעיפים הוא מפנה?
סעיף 53 לחוק הירושה מתייחס לסעיפים 41 עד 52 בתור הסעיפים הרלוונטים שמגדירים את הוראות הצוואה, וקובע כי הוראות אלו הן שיחולו בזמן חלוקת הירושה, במידה ולא צוינו אי אלו הוראות אחרות באופן מפורש.
למה מתכוון החוק כאשר הוא מגדיר "הוראות אחרות"?
כאשר סעיף 53 מדבר על "הוראות אחרות", הוא מדבר על הוראות שעליהן הורה המוריש במסגרת צוואתו והן שונות מאשר ההוראות הכתובות בחוק. כאשר המוריש מציין הוראות אחרות באופן מפורש וחד משמעי, ניתן להתייחס אליהן ולקחת אותן בחשבון, ורצון המוריש כפי שהוא מובא בהוראות האחרות, יגבר על פני ההוראות בחוק.
כפיפות להוראות הצוואה – מה קורה כאשר ההוראות האחרות לא חד משמעיות?
כאשר ההוראות האחרות אינן מנוסחות באופן מפורש וחד משמעי, העניין הופך קצת יותר בעייתי ומורכב, שכן, מצד אחד מופיעות הוראות אחרות מאשר אלו המצוינות בלשון החוק, ומצד שני הן אינן מנוסחות באופן חד משמעי ומפורש אשר מאפשר להתייחס אליהן כברות תוקף משפטי. במקרים אלו יבחן כל מקרה לגופו, כאשר במידה ויובע או יוכח רצון המוריש באופן ברור, יהיה קל יותר להתייחס לנושא הזה ולהעניק לו מעמד של "הוראות אחרות".
הקשר בין כפיפות להוראות הצוואה לבין פירוש הצוואה
סעיף מספר 53 לחוק הירושה – כפיפות להוראות הצוואה, וסעיף מספר 54 לחוק הירושה – פירוש הצוואה – הולכים יד ביד. סעיף 54 לחוק הירושה כולל תחתיו 3 תתי סעיפים:
54 א' – פירוש הצוואה יתבצע על פי אומד הדעת של המצווה כפי שהוא משתמע מתוך הצוואה, ובמידה שאינו משתמע מתוכה – כפי שהוא משתמע מתוך הנסיבות.
54 ב' – צוואה הניתנת למגוון פירושים שונים, הפירוש המקיים אותה – יהא עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.
54 ג' – צוואה יכול שתנוסח בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.
אם כן, ניתן לראות כי סעיף 54 א' מצביע על אופן פרשנות הצוואה, שנקבע בהתאם לאומד הדעת של המצווה. ומהו אותו "אומד הדעת של המצווה"? ובכן, מדובר על רצונו האמיתי של המצווה וכוונתו כפי שהיתה מלכתחילה. חוק 54 א' הוא זה שמציב את התכלית הסובייקטיבית בתור בסיס לפרשנות הצוואה, ובמקביל הופך ללא רלוונטית את התכלית האובייקטיבית. השערות שקשורות באומד הדעת אינן מהוות בסיס איתן מספיק על מנת להוכיח את דעתו הסובייקטיבית של המוריש, והן אינן רלוונטיות לעניין פירוש הצוואה. מאזן ההסתברות, אם כך, הוא זה שיסייע בהוכחת אומד הדעת של המוריש, כפי שנהוג במסגרת המשפט האזרחי.
כפיפות להוראות הצוואה ופירוש הצוואה: כאשר לשון הצוואה אינה ברורה דיה
כאשר לשון הצוואה אינה ברורה דיה יש צורך להעניק הבהרות ופרשנויות בהתאם לאומד הדעת של בעל הצוואה, בהתאם לאופן שדרכו היא משתמעת מהנסיבות. כוונת המוריש כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, היא כאמור זו שיכולה לסייע לזהות מה היה אומד הדעת של המוריש, אך לפעמים גם לשון הצוואה אינה ברורה, ומה עושים במקרה כזה אתם שואלים? ובכן, במקרה שכזה הנסיבות החיצוניות הן אלו אשר יכולות לסייע בזיהוי אומד הדעת של המוריש. לעומת זאת, במקרים שבהם הלשון אכן חד משמעית, הפרשנות תתבצע בראש ובראשונה בהתאם אליה.
האם הפנייה לנסיבות חיצוניות יכולה להתקיים בכל מקרה?
הפנייה לנסיבות חיצוניות על מנת לסייע באומדן דעתו של המוריש בעת עריכת הצוואה, היא אמנם פתרון שיכול להיות קל ופשוט, אולם היא מותרת למימוש אך ורק במידה וכוונתו של המוריש אינה מובעת בכתב באופן מפורש וחד משמעי בלשון הצוואה.
מה הכוונה ב"נסיבות חיצוניות" וכיצד הן יכולות לסייע בהקשר זה?
כאשר יש צורך בבחינת נסיבות חיצוניות, בדרך כלל ייבחנו נסיבות החיים, הקשרים האישיים ופרטי מידע נוספים אשר יכולים לסייע בפענוח רצונו האמיתי וכוונתו הטהורה של המוריש מאחורי הצוואה. בחינת הנסיבות החיצוניות יכולה לשפוך אור על רצונו וכוונתו של המוריש, על אף שהיא אינה מוזכרת באופן מפורש וחד משמעי בצוואתו. מכאן שהנסיבות יכולות לעמוד בתור גורם מכריע בעניינן של הוראות שצוינו בצוואת המוריש.
מה קורה במידה ואין כל הוראה שונה בצוואה שצריך להתייחס אליה?
לא כל הצוואות מכילות הוראות שונות מאלו הבאות לידי ביטוי בחוק הירושה במסגרת סעיפים 41 עד 52. בדיוק מסיבה זו, צוואה שאינה מכילה הוראה שונה או הוראות שונות, ניתן יהיה לקיים כלפיה כפיפות להוראות הצוואה מבלי לחפש פרשנויות ובלי לשער השערות, שכן הצוואה עצמה מנוסחת על פי לשון החוק ובצורה ברורה וחד משמעית.
לפעמים העניינים מסתבכים – צוואות וירושות המגיעות לכדי הליכים משפטיים
לפעמים העניינים הנוגעים לטיפול בצוואה וחלוקת העיזבון עוברים בצורה חלקה ונפתרים בשלום, אולם בחלק מן המקרים היורשים מוצאים את עצמם בחיכוכים, מריבות וויכוחים על לשון הצוואה, מנסים להתנגד לה ואף מגיעים להליכים משפטיים כאלו ואחרים על מנת לפתור את העניין. השאיפה היא כמובן שכל מקרה לגופו ייפתר לשביעות רצונם של כל הצדדים, אולם לא תמיד הדבר הזה מתאפשר. במקרים אלו, סיוע משפטי מקצועי הוא הפתרון הכדאי ביותר עבור כל הצדדים.
עורך דין לענייני צוואות וירושות – כך תבטיחו טיפול הולם בהוראות הצוואה
ברגע שמגיעים לצומת הדרכים המשפטית של מחלוקת בענייני צוואות וירושות, עורך דין לדיני צוואות וירושות הוא הגורם המקצועי שאליו כדאי לחבור. ענייני הצוואות והירושות מלווים גם ככה ברגשות מעורבים, שכן הם עניינים שיש לטפל בהם לאחר מותו של אדם קרוב ואהוב, ולעתים העניין מעלה צורך בהתמודדות כואבת עם משקעים מן העבר. המעט שבכוחו של עורך דין לדיני צוואות וירושות להעניק למיוצגיו, הוא השקט הנפשי הנלווה לידיעה שיש מי שדואג לייצוג האינטרסים שלהם בצורה הולמת ומכובדת, מבלי להסלים את המצב המורכב ממילא.
התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.
