כלב משותף בהליך גירושין

רבים הזוגות אשר למען מיסוד וחיזוק הקשר המשותף שלהם בוחרים לאמץ ולהכניס לתוך התא המשפחתי הקיים להם כלב כחיית מחמד אשר מכניסה אור וחום אל המרחב האישי. לעומת זאת, לעת כינון הסכם גירושין, כהליך אשר הופך לשכיח יותר ויותר בעת האחרונה בעודו רלוונטי ללמעלה מ- 30% מן הזוגות בישראל, עולה השאלה כיצד מתגרשים כאשר קיים בחזקת הזוג כלב משותף.

השאלה נוגעת להיותו של כלב יצור חי ובהתאם לכך כישות אשר יש להתייחס אליה מעבר לרכוש מיטלטלין סתמי, אך בעת ובאותה עונה גם כרכוש משותף אשר היה קיים לבני הזוג, כאשר לנוכח זאת הפתרונות וההסדר אשר יתקיים משתנים במידה רבה.

דילמת הכלב כסימפטום של סוגיית החלוקה של בני הזוג

בהמשך לכך, כדי להכריע את השאלה אודות זהות בעליו החדשים של כלב אשר "הוריו" החליטו להתגרש, יש להרחיק ולהרחיב את העדשה לכדי בחינה ממשית של אופן החלוקה שבני הזוג נהגו או מצאו לנכון להיעזר בו כחלק מהגירושין אותם הם מתעתדים לקיים.

רוצה לומר, קיימות אפשרויות רבות בעבור המתגרשים למען קביעת זהות בעלי הכלב, כאשר רובן ככולן נגזרות מן הפעולות והאופן שבו בני הזוג החליטו לקיים את הגירושין מלכתחילה, כאשר ראשית הדרך נוגעת לשאלה – האם קיים לבני הזוג הסכם ממון?

 

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון הוא חוזה משפטי אשר נכרת בין 2 בני זוג בכל שלב באשר הם חפצים לקיימו, בין אם הם נשואים טריים ובין אם מדובר בבני זוג אשר נשואים למשך עשורים רבים, כאשר באותו מסמך למעשה בני הזוג כורכים ומסדירים את הזכויות הקיימות לכל אחד מהם בעבור כל הרכוש אשר קיים להם.

כלומר, הסכם ממון הוא מעין הבהרה מסוימת אשר תכליתה להסדיר עוד בטרם נושבות רוחות מלחמה ובני הזוג נקלעו למריבה יצרית וקשה, כיצד הם רואים לנכון לבצע חלוקת ממון אשר מהווה חלק בלתי נפרד מכל הסכם גירושין באשר הוא.

 

מהו מעמדו של הסכם הממון?

זאת ועוד, כי הסכם הממון זוכה לעתים אף להתייחסות של פסק דין חלוט, לאור העובדה כי במהלך כריתתו בני הזוג מביאים אותו לידיו של גורם משפטי מוסמך כדוגמת נוטריון, או בית המשפט לענייני משפחה, כאשר חלק מכריתת ההסכם כולל ווידוא מטעם אותו גורם משפטי כי למעשה בני הזוג הפנימו ומבינים את האופן המחייב שקיים לאותו הסכם, כמו גם כי נדרש מהם להצהיר ולהבהיר כי הם חותמים עליו מרצונם החופשי וללא הפעלת לחץ פסולה מצד כל גורם באשר הוא.

כלב משותף בהליך גירושין
כלב משותף בהליך גירושין

לפיכך, משנחתם הסכם הממון בני הזוג למעשה כבולים להבנות אשר נעשו במהלך ההסכם, כמו גם כי מדובר במסמך משפטי אשר קיים קושי רב ומשמעותי לבטלו או לערכו משנחתם, שכן בניגוד לצוואה אשר מהווה מסמך גמיש במיוחד, הסכם ממון מצריך את הסכמתם של 2 המעורבים בו למען יוכלו לשנות את האופן בו הם בחרו לחלק ולבזר את רכושם.

 

הסכם ממון כהסכם בעל מודולריות רבה

בנוסף לכך, הסיבה שהסכם ממון רלוונטי כל כך לסוגייה בה אנו עוסקים, קרי שאלת זהות בעלי כלב משותף אשר בעליו החליטו להתגרש, היא שבאמצעות הסכם ממון ניתן להחריג ולכלול סעיפים ייחודיים אשר לא קיימת להם התייחסות כלל מטעם החוק בהיעדרו של זה.

רוצה לומר, כך מתאפשר למעשה לבני הזוג לכרוך הבנות אשר הינן בבת עינם במידה רבה, ולהבטיח כי אותם היבטים אשר החוק לא מכסה מתוקף מגוון הסוגיות הרבות שקיימות להן, כי בעת הצורך לבצע חלוקת רכוש אשר תחלוש גם על חיית המחמד האהובה עליהם, נפשם תנוח ותדע כי ההסדר אשר נקבע מבעוד מועד יעמוד בעינו.

בנוסף לכך, במסגרת ההסכם מתאפשר לכרוך הבנות נוספות ושונות אשר יש לשמור אותן עד ליום פקודה ובהתאם לצורך, כדוגמת תחימת הסכם הממון במסגרת זמן אשר אחריה פג תוקפו, הכנסת התייחסות לאירועים אשר חומקים מעיניהן של הערכאות השונות, כפי שמתרחש בהינתן הפרת אמונים רומנטית, אשר לאורה יכולים בני הזוג לקבוע מנגנון מסוים אשר יקטין ויגדיל בהתאמה את זכויותיו של כל צד ברכוש המשותף וכן הלאה.

 

עיקרון איזון המשאבים על פי הלכת השיתוף – ברירת המחדל בהיעדרו של הסכם

כמו כן, יש לתת את הדעת אודות אשר מתרחש בהיעדרו של הסכם ממון, כלומר כאשר למעשה בני הזוג לא נקטו באף צעד מקדים על מנת להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף, כאשר חלק ממנו כמובן הוא בעלות אודות בעלי חיים משותפים כדוגמת כלב.

בהתאם לכך, נוהגות הערכאות המשפטיות בישראל לנהוג לאורו של חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, אשר קבע כי בהינתן היעדר הסכם כלשהו אשר קובע את חלוקת הממון הרצויה על ידי בני הזוג, יש לפעול לאור עיקרון איזון המשאבים בכפוף להלכת השיתוף.

משמעותו של עיקרון זה היא שעל בני הזוג הלכה למעשה לחצות ולחלוק את כלל הרכוש הקיים לטובתם, כאשר המונח רכוש משול לנכס ובהתאם לכך מרחיק לכת לכל היבט פיננסי והוני אשר קיים לטובתם, ולמעשה לקיים גירושין כאשר בסופם לכל אחד מבני הזוג קיימים מחצית מסך כלל הממון אשר נצבר לטובתם במהלך היותם נשואים.

 

הלכת השיתוף עבור נכסים מן העבר

זאת ועוד, כי גם בעבור רכוש אשר מי מבין בני הזוג החזיק בו בטרם נישאו, כלומר אשר אינו מוגדר כרכוש משותף לשניהם, כפי שעלול לקרות בהינתן ואדם הביא עימו למערכת היחסים כלב מבעוד מועד, עלול לחול עיקרון איזון המשאבים, מכיוון שהלכת השיתוף קובעת כי אילו בני הזוג ראו לנכון לחלוק ולעשות שימוש בנכס במידה שווה, אזי שגם אותו יש לחלק בעת קיום איזון המשאבים.

אי לכך ובהתאם לזאת, שאלת בעלות הכלב מתחדדת שבעתיים, לנוכח העובדה כי למעשה ייתכן שכלב שהיה בחזקת מי מבין בני הזוג בטרם לכן כעת יהיה נתון תחת תביעת חזקת בעלות מצד 2 בני הזוג, כמו גם כי עולה השאלה – כיצד מתבצע איזון משאבים אודות נכס אשר לא ניתן לחצות?

 

איזון משאבים בעבור נכסים שלא ניתן לחצות ל- 2

בהמשך לכך, בנוגע לרכוש וממון אשר לא ניתן לחצות באופן שווה, כפי שניתן לעשות בעבור הון נזיל על שלל צורותיו השונות (קרנות פנסיה, השקעות, אחזקות וכן הלאה), קיימות מספר אפשרויות אשר משתנות בהתאם לאופיו של אותו נכס.

רוצה לומר, כדי לגזור את האופן בו הנכס יתחלק יש לבחון את אופיו של הנכס מלכתחילה, כאשר אילו מדובר לצורך העניין בכלב משותף, בפני הזוג עומדות 2 אפשרויות אשר הינן כדלקמן:

  1. התייחסות אל הכלב כחלק מחלוקת רכוש משותף.
  2. התייחסות אל הכלב כיצור חי המצריך טיפול.

 

התייחסות אל הכלב כחלק מחלוקת רכוש משותף

ראשונה מבין האפשרויות היא זו אשר קובעת כי הכלב הוא למעשה חלק מסך כל הרכוש אשר בני הזוג מחזיקים יחדיו, כאשר בין אם לנוכח צבירתו לזכותם יחדיו או בין אם מתוקף הלכת השיתוף, כעת עליהם לקבוע את זהות בעליו החדשים.

לפיכך, בדומה לאשר נעשה במסגרת מיטלטלין שלא ניתן לחצות, עתיד להתבצע היוון, קרי הערכת שווי של הכלב, כאשר הערך ייקבע הן לנוכח תפקידו בחייו של הזוג, כמו גם האם מדובר בנכס אשר יכול לייצר הכנסה נוספת – כדוגמת כלב גזעי אשר לגוריו קיים פוטנציאל עסקי, כלב מעוקר או פורה וכמובן גילו.

לאחר קביעת השווי והערך של אותו כלב מבחינה כמותית, ערך הכלב ייזקף לטובת הצד אשר לבסוף תובע הסכמה כי יחזיק בו, כאשר לנוכח ההחזקה בו הוא יאלץ לפצות ולשלם סכום בגובה הערך הראשוני של הכלב למען הצד השני, בהתאם לאיזון המשאבים או לנוכח כל נוסחת חלוקה אשר בני הזוג מצאו לנכון לקיים לבסוף.

 

התייחסות אל הכלב כיצור חי המצריך טיפול

לעומת זאת, אילו ההתייחסות אודות הכלב תעשה כאל יצור חי אשר מצריך טיפול וסעד מצד הגורם המחזיק בו, לאחר שיוחלט מי מבין בני הזוג ישמור ויחזיק את הכלב לאחר היפרדות ההון, שאלה אשר תוכרע בהתאם לטובת הכלב, רווחתו, יכולתו של מי מבין בני הזוג להעניק לו חיים טובים יותר וכיוצא בך, תבחן גם בהתאם שאלת המשמורת המשותפת אודותיו.

כלומר, אילו מדובר בכלב אשר ל- 2 בני הזוג קיימת זיקה משמעותית וכבדה עבורו, באופן אשר מעורר צורך ורצון רב מצד שניהם להמשיך ולקיים קשר רציף עימו ולא להפכו לנחלת העבר, אזי שניתן להגיע להסכם משמורת והסדרי ראייה אשר במהלכם יעבירו בני הזוג את הכלב מאחד למשנהו, כמו גם כי יפתחו חשבון בנק ייעודי אשר בו יופקדו כספים אשר תכליתם היא טובת הכלב בלבד, כמובן בהתאם לצורך הקיים.

 

גישור – כלי ליישוב סוגיות כדוגמת בעלות אודות כלב משותף

על כל אלה ועוד, כי אילו לא הצליחו בני הזוג ליישב ולהגיע להסכמה במסגרת הסכם ממון, אך הם עודם מעוניינים לערוך את גירושיהם בפלטפורמה אשר אינה בית משפט על כלל ההשלכות הכלכליות והרגשיות הנלוות לו, קיימת בעבורם האפשרות לפנות לידי גישור.

במסגרת פנייה לגישור, בני הזוג מקיימים סדרת פגישות בניצוחו של מגשר צד ג' אשר הינו נקי ואובייקטיבי לחלוטין לסיטואציה, כאשר במהלך אותן פגישות גישור נקבעים למעשה כלל היבטיו השונים של הסדר הגירושים.

 

גישור ככלי לכלל היבטי הגירושין

היתרון הקיים להליך הגישור, אשר מהווה הסיבה שלאורה מומלץ לערוך את כלל ענייני אי ההסכמה בין בני הזוג במסגרת כלי זה, הוא שהליך הגישור בניגוד לעיקרון איזון המשאבים לא שואף לבצע חלוקה שווה ומאוזנת, אלא חלוקה שתהיה קיימת אודותיה הסכמה ותמימות דעים.

כלומר, הליך הגישור מאפשר לבני הזוג לפתור סוגיות נקודתיות אשר מצריכות בחינה אישית ואשר תעשה באמצעות משא ומתן ישיר וללא ההיבט המכריע והפוסק אשר קיים לבית המשפט בעבור היבטים אלו.

לפיכך, באמצעות גישור יוכלו לקבוע בני הזוג כיצד ואיך להתמודד עם שאלת בעלות הכלב, בעודם מוצאים פתרון ייחודי ונקודתי אשר מרצה את שניהם. זאת מכיוון שמדובר בהליך אשר הינו חשאי וחסוי לחלוטין, כלומר כזה אשר לא ניתן לעשות שימוש בהבנות או בהסכמות אשר מובעות במהלכו כתשתית או בסיס להסדרתן לאחר מכן במסגרת תביעת גירושין במידה וההליך עצמו כשל.

 

לסיכום – שאלת בעלותו של כלב משותף כאלגוריה לכלל הקושי הקיים בגירושין

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, למרות שכבודה של חיית בית משותפת במקומו מונח, סוגייה זו אשר קיימת הסכמה רחבה כי אינה הנושא המהותי ביותר במסגרת גירושין והפרדת ממון, מדגישה במידה רבה את כלל אופיו של הליך הגירושין והאופן בו הוא עתיד להתרחש.

זאת מכיוון שבמידה ובני הזוג יגדילו לכרות מבעוד מועד הסכם אשר יגלם את רצונותיהם והסכמותיהם אשר נכרתו על פני מי מנוחות ובטרם התרחש קרע ביניהם, ניתן להקטין במידה רבה את מפחי הנפש והדרמטיות אשר נלוות להליך הגירושין, כאשר נאלצים בני הזוג להתמודד באופן פתאומי עם חלוקת רכוש אשר אינם היו מוכנים לה, וכמובן שלא הביעו אודותיה את הסכמתם המוקדמת.

כמו כן, מתחדד באמצעות סוגייה זו הפער שקיים בין שימוש בכלי כדוגמת הסכם ממון לבין פנייה לידי עיקרון איזון המשאבים, כאשר עלול להתקיים פתרון אשר לא מגלם או מבטא את רצונם של בני הזוג ומהווה לעתים רבות פשרה אשר לא משביעה את רצונם של שניהם.

לכן, גם במידה ובני הזוג לא כרתו הסכם ממון מבעוד מועד, מומלץ במידה רבה לפנות לידי גישור חיצוני, על מנת לנסות ולהגיע להסכמה אישית אשר תהווה עדות לרצונם המשותף, ולא תאלץ לפעול לנוכח עקרונות אשר לא בהכרח מבטאים את השקפת עולם של בני הזוג.

 

אחרית דבר

לפיכך, אילו הנכם בראשיתו של הליך הגירושין או אף נשואים מזה זמן רב, מומלץ לקיים היוועצות עם אנשי מקצוע מתחום הגירושין, כדוגמת עורך דין גירושין ו/או עורך דין הסכם ממון, כדי להסדיר ולקבוע כאשר הנכם עדיין רואים עין בעין, את האופן בו אתם מאמינים כי ראוי ונכון לקיים את חלוקת כל אשר יקר לליבכם ולכיסכם כאחד.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

מהם כללי הבוררות בהתחדשות עירונית?

התחדשות עירונית היא מושג המתאר תהליכי שיקום, שיפוץ ובנייה מחדש במרקמים עירוניים קיימים. מטרתה לשפר את איכות החיים בערים, לייעל את ניצול הקרקע ולחזק את