כל אחד או אחת מאיתנו יודעים שביום מן הימים נצטרך לכתוב צוואה. הצוואה תגדיר באופן מפורט את האנשים שלהם אנחנו מעוניינים להעביר את כל רכושנו – נכסים, כספים ודברים אחרים שהם יקרי ערך עבורנו. הצוואה מפרטת בצורה מלאה את פרטי היורשים ואת אופן חלוקת הרכוש ביניהם, ובבוא היום, היא תתפקד בתור מסמך בעל תוקף משפטי שמתווה את אופן חלוקת הרכוש. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מה קורה ברגע שאדם מסוים הולך לעולמו מבלי שהוא הותיר אחריו צוואה? במקרה זה, ירושה על פי דין נכנסת לתמונה. בשורות הבאות נסביר מהי ירושה על פי דין וכיצד בדיוק העניין הזה עובד.
לפני הכל – הסבר קצר על חוק הירושה
לפני שנעמיק בנושא של ירושה על פי דין, חשוב להסביר מהו חוק הירושה. חוק הירושה תשכ"ה 1965 הוא החוק הקובע כי ברגע שאדם מסוים הולך לעולמו, הוא מותיר את רכושו לאנשים המוגדרים בצוואה, כאשר אנשים אלו יכולים להיות בני משפחתו או אנשים אחרים שיגדיר, או שרכושו יועבר ליורשים החוקיים שלו במסגרת ירושה על פי דין. במקרים של ירושה על פי דין, חוק הירושה יחול על חלוקת הרכוש, והוא זה שיגדיר את היורשים עצמם ואת סדר חלוקת הרכוש ביניהם.
למה הכוונה ב"סדר חלוקת הרכוש ביניהם?"
חוק הירושה מגדיר בצורה ברורה מאוד את סדר היורשים, על מנת שבמקרה בו הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, ניתן יהיה לחלק את הרכוש בצורה מוסדרת ומוגדרת על פי תנאי הירושה על פי דין. האדם הראשון בסדר היורשים הוא בן או בת הזוג של הנפטר. בן או בת הזוג ירשו את המטלטלין בבית, כלומר את הרכוש המשותף שקיים בביתם. פריטים כמו מוצרי חשמלי, רהיטים, כלי רכב ועוד נכללים כולם תחת קטגוריה זו. בנוסף, חלק מיתרת העיזבון גם הוא יוותר בידי בן או בת הזוג.
כיצד ירושה על פי דין מתייחסת לילדים, נכדים, הורים או אחים?
אחרי בן או בת הזוג, שמוגדרים בתור היורשים הראשונים של הנפטר, אופן חלוקת הירושה על פי דין יתבצע בהתאם לראשי האב שבני המשפחה שייכים אליהם. ראשי האב מגדירים את הילדים והנכדים של הנפטר בתור היורשים הבאים, אחריהם ירשו ההורים והאחים של הנפטר, ולאחר מכן סביו ודודיו של הנפטר.
ראשי האב מסודרים בצורה של "הורה – ילד", כך שההורה בכל אחד מראשי האב הוא היורש המוגדר בחוק, ורק בהנחה והוא אינו נמצא, גם הוא, בין החיים – הירושה מועברת לילדו. במקרה שבו גם ההורה וגם הילד בראש אב מסוים אינם נמצאים בין החיים, הירושה תועבר לראש האב הבא.
על סדר ההורשה שמתווה ירושה על פי דין
לאחר שהועבר רכוש הנפטר כירושה לבן או בת הזוג, הבאים בתור יהיו ילדיו. במידה וילדיו לא נמצאים בין החיים, נכדיו יהיו זכאים לקבלת הירושה. אם גם הם אינם חיים – ניניו של הנפטר הם הבאים בתור. הוריו של הנפטר הם הבאים בתור לירושה. במידה והם אינם בין החיים – אחי הנפטר יהיו זכאים לקבלת הירושה, ובמידה וגם הם אינם חיים – אחייני הנפטר נכנסים לתמונה. סבי הנפטר נמצאים אחרונים בסדר הירושה, כאשר אם הם נפטרו גם הם – דודי הנפטר יהיו זכאים לקבלת הירושה, ובמידה והם נפטרו – בני דודיו של הנפטר יהיו הזכאים הבאים.
מה קורה במקרה שבו לנפטר אין בני משפחה כלל?
בחלק מן המקרים הנפטר הוא בעל משפחה – בת זוג או בן זוג וילדים, אך במקרים מסוימים הנפטר הוא אדם ערירי שלא הותיר אחריו בני משפחה. במקרה זה, הרכוש והכספים המיועדים לירושה מועברים למדינה, ומטופלים על ידי האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים.
האם ילדים שלא נולדו עדיין נחשבים בתור יורשים חוקיים?
המציאות הבטחונית במדינת ישראל מותירה נשים הרות רבות לבדן כאשר בני זוגן מוצאים את מותם. אמנם מדובר כאן על מצב שיכול להתרחש גם ללא שום קשר למקום או למצב הבטחוני בארץ, אך במדינת ישראל, בה גברים רבים משרתים שירות מילואים פעיל, הסיכוי שסיטואציה כזו אכן תתרחש הוא גבוה מאוד. ילדים שנולדו לאחר מות ההורה יהיו זכאים לרשת אותו במידה ותאריך הלידה שלהם לא עולה על 300 יום מיום פטירתו של ההורה. כמובן שסעיף זה הוא בר תוקף גם בסיטואציות אחרות שבהן אחד ההורים נפטר טרם לידתו של הצאצא.
מה השכיחות בה מופעלת ירושה על פי דין?
אנשים מסוימים בהחלט משאירים אחריהם צוואה מסודרת, ויש כאלו שדואגים לכתוב אותה עוד בגילאים צעירים יחסית כמו גיל 40 או גיל 50. היות ואין לדעת מה יקרה מחר, אנשים רבים מעדיפים להיות מוכנים מראש לכל תרחיש, ולא להעמיד את בני המשפחה שלהם בפני מצב שבו צריך לחול על עזבונם חוק ירושה על פי דין. לעומת זאת, במחקרים מקומיים נתגלה כי קיים אחוז גבוה מאוד של ישראלים שלא מותירים אחריהם צוואה. לכן, ירושה על פי דין היא בהחלט מקרה נפוץ יחסית במדינת ישראל.
ירושה על פי דין – לא תמיד זה הולך חלק
אף שהחקיקה המטפלת בנושא של ירושה על פי דין מתווה הליך הורשה מוסדר בעל היררכיה ברורה, היא עדיין משאירה הרבה פתחים למחלוקות בין היורשים הפוטנציאליים. לכן, למרבה הצער ירושה על פי דין מתגלגלת בחלק מהפעמים לפתחם של בתי המשפט, על מנת שיוכלו להכריע באופן סופי על אופן חלוקת הרכוש בין היורשים. מדובר כאן על סיפור שמערב עורכי דין והליכים משפטיים שעלולים להיגרר לאורך זמן רב, ובהתאם לגרור בצידם הוצאות כספיות כבדות לכל המעורבים.
המחיר של עורך דין לענייני ירושה
המחיר של עורך דין לענייני ירושה הוא מחיר שמשתנה בהתאם לסוג הסיוע המשפטי לו אתם זקוקים. באופן כללי העמלה של עורך דין לענייני ירושה עומדת על בין 10 ל – 15% מערכה של התביעה ואילו שעת ייעוץ עם עורך דין לענייני ירושה תעמוד בדרך כלל על סכום שנע בין 100 ל – 300 ש"ח.
עורך דין ירושה על פי דין – הדרך הנכונה לפתור מחלוקות בנושאי צוואה בהצלחה
במידה ואתם עומדים בפני מצב של ירושה על פי דין בעקבות מותו של קרוב משפחה, כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין לענייני ירושה וצוואות, שיוכל לעמוד לצידכם לכל אורך הדרך. בין אם אופן החלוקה מתבצע באופן תקין ובוודאי כאשר אופן החלוקה נראה לכם תמוה – עורך דין לענייני ירושה יוכל להציג בפניכם את התמונה המלאה ולדאוג לשמירת הזכויות שלכם אל מול היורשים הנוספים. במקרה שיעלה הצורך בפתיחת הליך משפטי, עורך דין לענייני ירושה יוכל לייצג אתכם גם אל מול בית המשפט ועורכי הדין הנוספים המעורבים בתיק.
התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.
