יחסי ממון והזכות לפרטיות

יחסי ממון כרוכים בעריכת עניינם הכלכליים של בני זוג אשר נמצאים לעת גירושין, או שמא מעוניינים לערוך את עניינם בטרם יאלצו להגיע לשם. כחלק מאותו עיסוק, נאלצים בני הזוג לפתוח את ענייניהם הכלכליים בעבור הגורם אשר עורך את הסכמם, כמו גם כאשר הם נאלצים להוציא לפועל את אותו הסכם.

מנגד, לעתים בכדי להורות על אשר נכון לעשות, בית המשפט אשר דן בקיומו והוצאתו לפועל של הסכם הממון עלול לבקש בחינה של נתוניהם הכלכליים של בני הזוג, כאשר הדבר כרוך בין היתר – בפגיעה בזכות לפרטיות.

לנוכח המתח הזה, אשר מורגש ביתר שאת כאשר ישנם חילוקי דעות אודות הצורך לקיים או לבטל הסכם ממון, במאמר הקרוב נרחיב אודות עניינים חשובים אלו.

מהו הסכם ממון?

בכדי לבאר את המתח והאיזון העדין בין הזכות לפרטיות ליחסי ממון בין בני זוג והסכם ממון במסגרתם, חשוב להגדיר תחילה מהו הסכם ממון. לפיכך, הסכם ממון הוא חוזה משפטי אשר נכרת בין בני זוג אשר מתעתדים להתגרש או שמא מעוניינים להסדיר את ענייניהם הכלכליים בטרם עת, למען לא יעלו חילוקי דעות וקשיים בעת הצורך לבצע היפרדות שכזו.

הסכם ממון נועד להוות אלטרנטיבה לאשר היה קיים בהיעדרו, כאשר כלל הרכוש המשותף אשר הזוג צבר לזכותו התחלק בין שניהם בהינתן קיומה של כוונת שיתוף, באמצעות עיקרון איזון המשאבים.

הסכם ממון הוא חוזה משפטי אשר כריתתו מחייבת את 2 הצדדים אשר מעורבים בו, כעדות לרצונם המשותף והמוסכם לחלק את ממונם המשותף בעת הצורך באופן שהוחלט בהסכם. לפיכך, הסכם ממון מקבל מעמד לעתים של פסק דין חלוט, כאשר באופן טבעי מעמד זה מקשה מאוד על היכולת לבטלו בשעת הצורך, אשר עליה נרחיב בהמשך.

כוונת השיתוף ועיקרון איזון המשאבים

בהמשך לכך, כוונת השיתוף אשר הייתה המבחן העיקרי בעבור המחוקק בטרם כונן החוק, נוגעת לשאלה האם בני הזוג התכוונו לחלוק את אותו רכוש או ממון בעודם נשואים, כאשר אילו התשובה הינה חיובית, כפי שעלול לקרות במקרים בהם לאחד מן הצדדים קיימת דירה מבעוד הנישואין אשר הוא מעמיד לטובת בן/ת זוגו כחלק מנישואיהם, אזי שייתכן במידה רבה ובמסגרת הסכם גירושים אותו רכוש יתחלק ביניהם בצורה שווה.

כלומר, טרם קיומם של הסכמי ממון וחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, נאלצו בני זוג להוכיח ולטעון לחזקה או לשלול את חזקתם של מי שעד עתה חלק עמם בית, בכדי לקבל בעלות אודות ממון ורכוש שקיים להם בעודם נשואים. כאשר אילו הוכרה חזקתם המשותף על הרכוש ביחד עם בן/ת זוגם, אזי שהרכוש היה נחלק ל- 2 בהתאם לעיקרון איזון המשאבים, אשר קובע כי באשר שייך לשניהם – יש להתחלק באופן שווה.

האופן בו כוונת השיתוף ועיקרון איזון המשאבים גרמו לעלייה בשכיחותם של הסכמי ממון

לנוכח עקרונות אלו, אשר מבטלים את תרומתו הייחודית של כל אחד מבני הזוג, כמו גם גורסים כי עבור כל הזוגות בעולם נכונה אותה שיטת הפרדת ממון, קמו הסכמי ממון אשר תכליתם לאפשר לבני הזוג לעגן וליצור מנגנון חלוקת רכוש שונה, אשר כל זוג רשאי לערוך באופן שמרצה אותו, כל עוד הוא עולה בקנה אחד עם הנהוג בחוק.

כמו כן, לא מפתיע לגלות כי לנוכח מקומן הרם במעלה של זכויות האינדיבידואל כדוגמת הזכות לפרטיות, והזכות לקניין וממון, כי רבים יותר מאשר בעבר בוחרים לקיים כיום הסכמי ממון בכדי להסדיר בטרם עת את האופן בו הם רואים את זכויותיהם השונות אודות רכוש שקיים להם.

הליך כריתת הסכם ממון

בהיבט אחר, בכדי לאשרר הסכם ממון בפני הזוג עומדות כמה אפשרויות שונות אשר נגזרות מתוקף אופיים ומעמדם בעת הצורך לכרותו, כלומר, זוגות שאינם מוכרים כנשואים מתוקף היעדר יכולתם להינשא תחת הרבנות הראשית, כורתים הסכם שונה במקצת מאשר הסכם ממון "קלאסי", בנוסף הבדל קיים גם בין זוגות אשר הינם נשואים לזוגות שמתעתדים להינשא, כאשר השינויים נוגעים לזהות הגוף אשר יכול או לעתים מוכרח לערוך את הסכמם ולנסוך בו תוקף.

גורם משפטי כחלק בלתי נפרד מכריתת ו/או אישור ההסכם

מנגד, כלל הסכמי הממון מוכרחים לכלול ווידוא של גורם משפטי אשר נע בין נוטריון, רשם נישואין, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, לגבי תמימות דעים והסכמתם החופשית של הזוג לקיומו של הסכם הממון, כמו גם כי בני הזוג מבינים לעומק את השלכותיו של הסכם מחייב כדוגמת זה.

זאת ועוד, כי לעתים רבות ההסכם מובא אף לאישורו של בית המשפט שמוציא להסכם מעמד של פסק דין חלוט, כאשר לאור זאת גדל משמעותית הקושי בביטולו או בהטלת תיגר אודות מהימנותו של הסכם זה.

הקושי הרב בביטולו של הסכם ממון

בהמשך לכך, הסיבה שקיים קושי כה משמעותי בביטול הסכם ממון, הוא שבניגוד לצוואה אשר אותה מחבר הצוואה יכול לערוך ולשנות בכל רגע ובהינתן לכללים מאוד מתרים, הסכם ממון הוא הסכם שנעשה בין 2 צדדים, כאשר לנוכח זאת לא יכול אחד מן הצדדים החתומים עליו לשנותו כאוות נפשו בכל רגע נתון.

כמו כן, הסכם ממון נעשה על ידי ערכאה משפטית ומקבל לעתים תוקף של פסק דין מטעם בית המשפט, כאשר האחרון מעוניין לשמור על מעמדם ותוקפם של פסקי דין כאלו, ולפיכך אינו ממהר להטיל בהם שינויים או לפתוח אותם לעריכה מאוחרת.

כיצד ניתן לבטל הסכם ממון

לפיכך, בהינתן הצורך לבטל הסכם ממון, על אחד מן הצדדים החתומים עליו להוכיח כי נפל פגם באופן בו ההסכם נחתם, כפי שעלול לקרות כאשר הגורם המשפטי אשר ערך את ההסכם לא ווידא עם הצדדים את הסכמתם החופשית או את הבנתם של אשר עליו הם חותמים, או כאשר אחד מן הצדדים פעל שלא בתום לב, בעודו למעשה מרמה את הצד הנגדי ומחתים אותו על חוזה שנועד לנשל אותו מנכסים.

כלומר, לעתים לאחר כינונו של הסכם ממון מתגלה בשלב מאוחר יותר כי לאחד הצדדים היו קיימים נכסים וממון נוספים אשר מפאת היעדר הרצון לחלוק אותו לשעת צורך עם בן/ת זוגו, הוא הסתיר את קיומם ולא כרך אותם בהסכם, כאשר אילו מדובר במעשה שלא נעשה בתום לב, ייתכן ובית המשפט יורה על שינויו של הסכם הממון לאור זאת.

הזכות לפרטיות כחלק מן הצורך לבטל הסכם ממון

בהמשך לכך, כאשר מי מבין הצדדים טוען לביטולו או עריכתו של הסכם ממון חתום, ייתכן כי בית המשפט יורה על קבלת פרטים ונתונים אודות מצבם הכלכלי של כל אחד מן הצדדים, כאשר הוא מחפש בכך סימוכין להחזקת חשבונות משותפים או למען הבאת הוכחה בנוגע לשאלה האם אכן הייתה הסתרת משאבים ממי מבין בני הזוג.

לפיכך, לאור הכללתם של נתונים כלכליים ככאלו אשר קיימת לאדם הזכות לפרטיות אודותם, כלומר מדובר במידע אשר אף אדם אינו "מוכרח" למסור, מתרחשת כאן פגיעה מסוימת בזכות לפרטיות של בני הזוג.

האופן בו מערכת המשפט נוהגת להתמודד עם מתח שכזה

כמו כן, לאור בחינה של מקרי עבר שכאלו, כאשר חלקם אף הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון, נראה כי בהינתן הצורך להכריע בין הזכות לפרטיות לבין קיום הליך משפטי כהלכתו באופן יעיל והוגן, כלומר להכריע בסוגייה, נוטה בית המשפט לחפש נתיב ביניים אשר מאפשר את קיומם במקביל של 2 עקרונות אלו.

כלומר, כי בכדי לאפשר את בירור האמת כמו גם מניעת פגיעה וחדירה לפרטיותו של מי מבין המעורבים, על בית המשפט לעשות בירורים שכאלו על אף כי הם חודרים לפרטיות, כל עוד אלו הכרחיים ורלוונטיים לבירור האמת והכרעת הדין כמו גם נעשים בעת המתאימה והרלוונטית.

מנגד, נקבע גם כי אילו אין תועלת מעשית בדליית פרטים אלו והבאתם בפני בית המשפט, ראוי כי הצד אשר נדרש להם יוכל להביע את התנגדותו אשר תתקיים, כל עוד זו לא רלוונטית להכרעה, כפי שעלול לקרות לדוגמה כאשר מתבקשים פרטים אודות מצבו הכלכלי של אדם לאחר כבר שנעשתה הפרדת ממון מסוימת, או לאחר שעבר פרק זמן ניכר מהתקופה בה הזוג התקיים כלכלית יחדיו.

לסיכום

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, הסכם ממון מהווה אלטרנטיבה ייחודית אשר מצד אחד מכבדת ומחזקת את זכויות הפרט של בני זוג, בעודו מאפשר להם לשמור על ממונם או לאפשר להם לעצב את האופן בו הם מעוניינים לחלוק אותו לשעת צורך, אך מנגד הוא עלול להרים קשיים משפטיים בעודו דורש את הפרתן של זכויות בסיסיות כדוגמת הזכות לפרטיות.

לנוכח זאת, מעודד לגלות כי בית המשפט בוחר לפעול בהינתן מתח שכזה לאור שאלת הרלוונטיות אשר קיימת או שאינה קיימת, לדליית פרטים אישיים עבור הכרעת הדין. כלומר, בית המשפט מכיר בעובדה כי עליו לבחון ראשית את מידת הצורך לבצע חדירה שכזו בטרם מחליט לעשות זאת, כאשר אילו יתרצה בית המשפט כי אין בכך צורך, אזי שהחדירה והפגיעה בפרטיות תמנע.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.