יחסי ממון בין בני זוג

המונח יחסי ממון בין בני זוג מתייחס לרוב לחוק שחוקק בעבור הסכמי גירושים אשר לא קיים להם הסכמי ממון. החוק מהווה אבן פינה בכל תקנות הגירושין היות ולאורו נקבע כיצד יש לחלק את הממון המשותף אשר קיים לזוג, בין אם צברו אותו יחדיו או שמא דווקא לנוכח קיומה של כוונת שיתוף.

כמו כן, ייתכן במידה רבה כי החוק עצמו, אשר נועד להסדיר ולהציע ברירת מחדל מטעם המדינה למען השאלה כיצד יש לחלק ממון בעת התחרשותם של גירושים, הוא זה שגרם לרבים כל כך בעת האחרונה לערוך הסכם ממון בעניינם, לנוכח חוסר ההסכמה עם האופן השרירותי בו ממון מתחלק ללא הסכם.

לפיכך, במאמר הקרוב נסקור ונרחיב אודות חוק יחסי ממון בין בני זוג, העקרונות המובאים בו והחידודים הנלווים להם, כמו גם יתרונותיו של הסכם ממון שמובאים בעקבותיו.

מהו חוק יחסי ממון בין בני זוג?

חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, הוא חוק אשר קובע כיצד יש לנהוג ברכוש המשותף אשר קיים לזוג בעת פירוקו, או לנוכח פטירתו של מי מהם. זאת כאשר במסגרת החוק נקבע כי כל עוד לא קיים בעבור אותו זוג הסכם ממון, הרכוש המשותף אשר נצבר לזכותם בעודם זוג נשוי, או שהיה בידם טרם לכם אך נעשתה בו כוונת שיתוף, יתחלק באופן שוויני בין בני הזוג.

כמו כן, במידה ואחד מבני הזוג נפטר, חלוקת הממון מתבצעת באופן שונה במקצת, כאשר במקום לחלוק את הרכוש ל- 2 חלקים שווים בין בני הזוג, יורשיו החוקיים של המנוח, כלומר ילדיו, זוכים לקבלת מחצית מן הרכוש המשותף, כאשר בן/ת זוגו של המנוח אשר עדיין בחיים, זוכה לחלקו ה- 2 של הממון.

 

חלוקת רכוש טרם חוק יחסי ממון בין בני זוג

בהמשך לכך, בטרם החוק היה קיים, היה נהוג כי רכוש בין בני זוג יתחלק לנוכח גירושין או פטירה בהינתן והתקיימה הלכת השיתוף ביניהם. כלומר, כל עוד 2 בני הזוג תרמו וסייעו למשק הבית בהיבטי ממון ותחזוקה, גם אילו אחד מהם תרם משמעותית על פני משנהו, החלוקה התבצעה באופן שוויני עבור נכסים אשר חלקו יחדיו.

זאת ועוד, כי על מנת שאחד מן הצדדים ישמור לעצמו את זכויותיו אודות קניין אשר שייך לו בלבד או היה רשום על שמו, עליו היה להוכיח כי לא הייתה לו כוונה לרשום את אותו רכוש על שמו של בן זוגו. בנוסף לכך, החוק מחריג רכוש כדוגמת מתנות וירושות אשר קיימות לצד מי מבין בני הזוג, ושומר עליהם כרכושם הבלעדי של מקבלם.

יחסי ממון בין בני זוג
יחסי ממון בין בני זוג

השפעת החוק על הרצון לקיים הסכם ממון

בנוסף לכך, היבט נוסף אשר נלווה לחוק, אף על פי כי היבט זה מורגש בעיקר בעת האחרונה, הוא נהירתם של בני זוג רבים, בין אם בעודם נשואים או שמא לאור היותם מתעתדים להינשא, לביצועו וכריתתו של הסכם ממון.

הסיבה לכך היא שכיום האופן השוויוני והשרירותי בו החוק חולק את הממון שקיים לבני הזוג, מבלי להתחשב בנסיבותיו ובתרומתו הייחודית של כל צד, לא עולה בקנה אחד עם רוח התקופה אשר נוטה לחדד את מקומו וזכויותיו של הפרט, כאשר בין כל אלו בולטת גם הזכות לקניין.

לכן, רבים הזוגות אשר מטעמים אישיים שלא עולים בקנה אחד עם המונהג בחוק ובעקרונותיו, שבוחרים לכונן הסכמי ממון דווקא לנוכח היכולת שלו לערוך הסכמים אשר תפורים למידותיהם של מבצעם, בעודם כורכים את ענייניהם הכלכליים באופן שנוסח על ידם ובצורה אישית.

 

הגמישות הרבה שקיימת להסכמי ממון

בהמשך לזאת, הסכמי ממון מאפשרים לבני זוג לייצר מנגנון משוכלל ומורכב אודות האופן בו הם מעדיפים לחלק את רכושם, כאשר הם יכולים לשים סימנים ותנאים אשר לאור קיומם תתבצע חלוקת רכוש שונה בתכלית מאשר תתרחש אילולא הם.

לדוגמה, במסגרת הסכם ממון ניתן להכניס סעיף אשר נוגע למשך הזמן בו הזוג נשוי בטרם נאלץ להיפרד, כאשר ככל שהזוג מאריך ימים, כך חלוקת ממונו נוטה יותר ויותר לכיוון שוויוני ומאוזן. בנוסף, במסגרת הסכם ממון ניתן לקבוע כי בהינתן קיומה של בגידה, או התנהגות שאינה הולמת כדוגמת אלימות, זכויותיו הקנייניות של מי מהצדדים פוחתת כאשר הצד הפגוע ו/או הנבגד, זוכה לפיצוי מסוים בשל התנהגות מקבילו.

אלו הן רק דוגמאות בודדות לאופן הוורסטילי והמגוון בו הסכם ממון יכול לקבל נופך אישי ואשר מתחשב בצרכיו הייחודיים של הזוג, אשר לא זוכים ליחס ומענה מטעם החוק היבש.

 

רכוש שקיים לזוג בטרם החתונה לאור חוק יחסי ממון בין בני זוג – על פי כוונת השיתוף

בהיבט אחר, חוק יחסי ממון בין בני זוג עוסק על פניו ברכוש אשר הזוג צבר בעודו זוג, כלומר החוק מורה על חלוקה לפי עיקרון איזון המשאבים בעבור משאבים שהזוג צבר כאשר היו יחדיו, לעומת זאת – עולה השאלה כיצד לפעול בעבור ממון אשר היה קיים לאותו זוג גם בטרם נישאו?

זאת מכיוון שגם רכוש שהזוג מחזיק מנסיבות אחרות, כדוגמת קבלת מתנה או ירושה, או שמא פשוט היה רכוש זה בחזקתו של מי מבני הזוג גם בטרם נישאו, עלול להתחלק ביניהם בעת קיומם של גירושים. הסיבה לכך היא גורם נוסף אשר מחזק את הצורך בהסכם ממון עבור רבים – כוונת השיתוף.

כלומר, אילו אדם אשר רכש לעצמו דירה, או קיבל אותה בירושה מטעם משפחתו, יתחתן ויגור בדירתו עם בחירת ליבו, אילו הם יגורו באותה דירה ויחליטו לבסוף להתגרש, קיימת סבירות לא מבוטלת כי גם הדירה הזו תחולק ל- 2, לנוכח קיומה של כוונת שיתוף בין בני הזוג, אשר התבטאה בכך שהם מצאו לנכון לגור בה ולהפוך אותה לביתם המשותף.

 

תיקוניו השונים של חוק יחסי ממון בין בני זוג

זאת ועוד, כי לאורך השנים חלו בחוק תיקונים ושינויים אשר נעשו לנוכח ההתפתחות והרצון הגדל בקרב הציבור להיעזר בהסכם ממון ככלי לגידור נכסיהם. כחלק מאותם תיקונים ניתן למנות את תיקון מס' 2, אשר מאפשר לפי חוק הנוטריונים תשל"ו-1976, לבני זוג לאשרר הסכם ממון בפניו של נוטריון כל עוד האחרון מוודא כי הזוג עשה זאת מתוך כוונה חופשית ומתוך הבנה של כלל ההשלכות אשר נלוות להסכם שכזה.

בנוסף לכך, תיקון מס' 3 קבע כי הסכם ממון מחייב אישור של ערכאה משפטית אשר דנה בגירושין, כמו בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כאשר הערכאה המשפטית מוודאת גם היא את חתימתם של בני הזוג על ההסכם מרצון חופשי ומהבנה מלאה של כלל השלכותיו.

לבסוף, בשנת 2008 תוקן התיקון ה- 4 לחוק, אשר אפשר את ביצועה של חלוקת רכוש עבור בני זוג גם אם אלו עדיין לא סיימו את גירושיהם כהלכה, כלומר נתנו או קיבלו גט.

 

לסיכום – חוק יחסי ממון בין בני זוג כאבן דרך בדיני גירושים

כפי שניתן להבחין מן האמור לעיל, בטרם כונן חוק דרמטי כדוגמת חוק יחסי ממון, אופן החלוקה אשר היה קיים לבני זוג שביקשו להתגרש היה כללי והצריך מהם הוכחה או שלילת הוכחה של כוונת שיתוף בעבור כל אשר היה בבת עינם.

לכן, טוב עשה המחוקק בעודו יוצר את חוק יחסי ממון, כאשר לזכותו על אף המנגנון השרירותי אשר הוא מציע, מנגנון אשר רבים אינם מוצאים אותו כהוגן לאור הסתכלותו אשר חולטת בצורה עיוורת את האופן שיש לחלק את הממון, מבלי לתת משקל או מחשבה אודות תרומתם היחסית של מי מבני הזוג לקניין המשותף, כיום מתאפשר לזוגות רבים יותר להביע ולגלם את אופן חלוקת הממון אשר קורץ להם.

לפיכך, בהינתן הצורך לקיים הסכם נישואין עתידי, מומלץ במידה רבה לקיים ולכונן הסכם ממון בין בני הזוג, למען מניעת חילוקי דעות עתידיים אשר תתלווה להם חובת ההוכחה אודות כוונת שיתוף, כאשר באמצעות שימוש בחוזה כדוגמת הסכם ממון, כלל הממון והקניין של הזוג ינוסח מבעוד מועד, כאשר החתימה עליו משולה לכל ידוע – והרשות נתונה.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא