זוגות שנקלעו להליכי גירושין נכנסים פעמים רבות לעימות חזיתי, ובפרט בכל הנוגע לזכויותיהם בילדים המשותפים. אף שבמרבית המקרים שני ההורים חפצים ביקרם של ילדיהם, העימותים סביב זכויות המשמורת, הסדרי הראייה ודמי המזונות, הופכים לא אחת לקרבות עקובי דמעות, שבהם הראשונים להיפגע הם דווקא הילדים.
במסגרת הסקירה שלהלן נסביר מהן נקודות המחלוקת העיקריות הקשורות בילדים בהליכי גירושין, כיצד בתי המשפט מכריעים בסוגיות הללו ואיך המושג "טובת הילד" בא לידי ביטוי בהקשר זה.
טובת הילד בגירושין – נושא שקל לשכוח ממנו במסגרת המאבק על זכויות ההורים
בין כל סלעי המחלוקת בהם נוטים להתקל זוגות המצויים בדרכם לפירוק התא המשפחתי, אין ספק כי נושא טיפול בילדים לאחר הגירושין, לרבות הסדרת המשמורת על הילדים, הסדרי הראיה, תשלום דמי המזונות וזכויות ההורים מול ילדיהם, מעורר את מירב האמוציות והמחלוקות בהליכי גירושין.
זוגות הנמצאים בעיצומם של הליכי גירושין מגלים מעורבות רגשית גבוהה במיוחד בכל הנוגע לקבלת החלטות שתהיה להן השלכה ישירה על עתיד ילדיהם. אף כי במרבית המקרים, לשני ההורים ישנו אינטרס משותף לשים את טובת ילדיהם בראש סדר העדיפויות, קיים חשש הדדי כי אחד הצדדים יפעל לשלילת זכויותיו של ההורה השני ויחתור להקטנת המעורבות שלו בחייו של הילדים המשותפים.
מהן נקודות המחלוקת העיקריות הקשורות בילדים בהליכי גירושין?
להלן נקודות המחלוקת העיקריות בין הורים בהליכי גירושין:
קבלת משמורת בלעדית לעומת משמורת משותפת
בחלק גדול מהמקרים מתגלעת מחלוקת קשה בין ההורים בגירושין סביב המשמורת על הילדים המשותפים. עד לא מזמן נהוג היה שהאמא היא זו שמקבלת משמורת במרבית המקרים. אולם בשנים האחרונות חל שינוי בפסיקה בהקשר זה כאשר בתי המשפט לענייני משפחה נוטים פעמים רבות לאשר לשני ההורים הסדר של משמורת משותפת, בתנאי שהילדים מתחת לגיל 6.
הסדרי הראייה
במצב שבו המשמורת עוברת לידיו של אחד ההורים באופן מלא, עולה הצורך לגבש הסדרי ראייה שיאפשרו להורה השני לשמור על קשר קבוע, רציף ובריא עם הילדים המשותפים. הסדרי הראייה הם נושא שמתעוררות לגביו מחלוקות אין ספור, ועקב כך, בחלק ניכר מהמקרים, אין ברירה אלא לאפשר לבית המשפט לקבוע את הסדרי הראייה באופן חד צדדי, אם הצדדים מסרבים להגיע להסכמות משותפות בנושא.
מקום המגורים של הילדים
לעיתים קרובות מתעוררות מחלוקות גם באשר למקום זו יגורו הילדים לאחר הליך הגירושין. זה קורה בעיקר כאשר ההורה המשמורן מעוניין לעבור לגור במקום רחוק מההורה השני. במידה ובנושא זה בני הזוג הגרושים אינם מצליחים להגיע לכלל הסכמה, גם כאן הנושא עשוי להתגלגל לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כפי שנסביר בשורות הבאות.
כיצד מתייחס החוק לנושא של טובת הילד בגירושין?
"טובת הילד" הינה מונח כללי וערטילאי יחסית ולכן האכיפה של הנושא במישור המשפטי והמשפחתי, נוטה להיות מורכבת. בכל הקשור במעורבות ילדים בהליכי גירושין, טובת הילד תלויה מאוד בנכונות של ההורים המצויים בהליכי גירושין, להגיע להסכמה הדדית בכל הנושאים הנוגעים להמשך הטיפול בילד לאחר שיסתיים ההליך.
למרבה הצער, במצבים בהם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה בשום נושא אשר נוגע לאחריותם ההורית – החל בנושא הסכם המשמורת, דרך המקום שבו יגור הילד, ועד לאופן גידול וחינוך הילד, מי שטובתו נתונה בסכנה הוא הילד עצמו.
מסיבה זו, במצב שבו ההורים לא מוצאים דרך לפתור את המחלוקת סביב הילד בצורה עצמאית ומועילה, בית המשפט עשוי למנות צד שלישי, שיכריע מהי טובת הילד ובאילו דרכים יש לפעול כדי שהיא תבוא לידי ביטוי בהחלטות ההורים לאחר הגירושין.
איך מכריע בית המשפט לגבי טובת הילד בהקשר של הסדרי הראייה?
באופן כללי חשוב לדעת שבתי המשפט בישראל, שואפים לגשר בין הורים שמתגרשים לטובת ילדיהם, עד כמה שניתן. מכאן שכאשר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ניגש לפסוק לגבי הסדרי הראייה בהליכי גירושין, את החלטתו מנחה השאיפה לשמור על טובת הילד בכל מחיר.
לפיכך, נהוג כאמור לעיל למנות עובד סוציאלי או פסיכולוג שילוו את הליך הגירושין לפי הצורך. יתרה מכך, פקידת סעד שאותה ממנה בית המשפט מפיקה דוח שנקרא תסקיר סעד, שבו מצורפת חוות דעת עם המלצה בעניין הסכם המשמורת ואופי הסדרי הראייה שכדאי לקבוע לדעתה.
למותר לציין כי למרות שבית המשפט לא חייב לפעול בהתאם להמלצותי התסקיר הנ"ל, בחלק הארי של המקרים, כשהנסיבות מאפשרות, המלצותיה תתקבלנה.
על זכותו של הילד להישמע בהליכי גירושין
במקרים מסוימים בית המשפט לענייני משפחה מבקש לשמוע את העדפותיו של הילד בהליך הגירושין הישר מפיו. ההחלטה אם לערב את הילד בתור צד בהליך הגירושין ובקביעת ההסדרים בין ההורים, נתונה לשיקול דעתו של בית הדין המטפל בתיק הגירושין.
אף שבית המשפט לא חייב לפסוק בכל מצב על פי רצון הילד, במקרים רבים, העדפותיו של הילד כפי שבאו לידי ביטוי בדבריו בבית המשפט, בהחלט מובאות בחשבון בעת קבלת ההחלטות בנושאי המשמורת / הסדרי הראייה במסגרת הליכי הגירושין בין ההורים.
מדוע רצון הילד לא תמיד נלקח בחשבון בהליכי גירושין בבית המשפט?
למרות שילדים רבים מצליחים לבטא באופן קוהרנטי למדי את רצונותיהם בהליכי הגירושין, בין אם מדובר על זהות ההורה שעימו הם מעדיפים לחיות ובין אם מדובר על המקום בו ברצונם לגור, במקרים מסוימים ישנו קיים חשש לכך שהילד עשוי להיות מושפע מדעותיו של אחד ההורים או ממניפולציה שהופעלה עליו על ידי אחד ההורים.
לא אחת קרה שילד קיבל הכוונה מוקדמת מן ההורה הדומיננטי יותר לפני תחילת ההליך המשפטי, ועקב כך דבריו לא שיקפו את רצונו כהלכה.
על מעורבות הילד בגירושין כשההורה המשמורן מתכנן לעבור לגור בחו"ל
כשהאם המשמורנית או האב המשמורן, בוחרים לעזוב עם הילד לחו"ל, ההורה השני יכול להתנגד למהלך זה ואף למנוע אותו. עם זאת, גם במצבים מסוג זה, בדרך כלל בוחר בית המשפט לאפשר לילד להשמיע את קולו. בדרך כלל במצבים אלו, בתי הדין לענייני משפחה לא נוטים לאשר הגירה לחו"ל עם ילד ללא הסכמת ההורה השני, ובבתי המשפט הרבניים, מגמה זו אפילו בולטת יותר.
על חשיבות הייעוץ המשפטי בנושא טובת הילד בגירושין
בני זוג הנמצאים בהליכי גירושין פונים פעמים רבות להתייעצות מול עורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה. ההתייעצות מתבצעת מתוך שאיפה להגן עד כמה שמתאפשר על האינטרסים שלהם מבלי לפגוע בילדם שנקלע בעל כורחו להליכי הגירושין. עורך דין אשר מתמחה בתחום דיני המשפחה, ידע כמובן איך להגן על טובת הילד והזכויות שלו בהליך, ולכוון את בני הזוג המתגרשים להשגת הסכמות ביניהם לטובת הילד.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
