חוק הירושה הוא אחד מן החוקים החשובים הקיימים במדינת ישראל, והוא הדין הקובע בכל הנוגע להסדרת הטיפול בענייני צוואות וירושות. במסגרת חוק הירושה קיימת התייחסות לנושאים הרלוונטיים לעניין זה, כמו אופן הטיפול ביורשיו של הנפטר, סדר קבלת הירושה, צורות ותוקף חוקי של צוואות, וכן הלאה. במאמר זה נחקור את חוק הירושה ונסביר כיצד הוא מתייחס לתרחישים שונים שעלולים לחול בהקשר של עזבונות, צוואות וירושות.
מהו חוק הירושה?
חוק הירושה תשכ"ה 1965 נכנס לתוקפו במסגרת כהונתה של הכנסת החמישית, בחודש פברואר של אותה השנה. הגורם האחראי של קיומו של חוק הירושה הוא משרד המשפטים. עם השנים, עבר חוק הירושה שינויים ותיקונים כאלו ואחרים בנושאים כמו משפחות מאמצות, צוואות הדדיות, אפוטרופוסים וכן הלאה. השינויים והתיקונים שהתבצעו לאורך השנים בחקיקה הקיימת, הכניסו תוספות או שינויים בסעיפים קיימים כדי לתת מענה לסוגיות חדשות בתחום הירושה שעלו מעת לעת ודרשו התייחסות עניינית ברוח התקופה.
חוק הירושה – מענה סדור וענייני בנושא צוואות, עזבונות וירושות
חוק הירושה מאגד תחתיו את כל סעיפי החקיקה המרכזיים בדיני צוואות, עזבונות וירושות, מתוך מטרה לספק תשובות ברורות ופתרונות לכל סוגיה הנוגעת באחד או יותר מן הנושאים הללו. דיני ירושה שהחלו את דרכם בתקופות עתיקות בהם שלטונות זרים ישבו ושלטו במדינת ישראל, הפכו עם הזמן לחוק הירושה הישראלי המקורי שנוסח בידי כנסת ישראל.
חוק הירושה מגדיר את היורשים החוקיים של הנפטר
חוק הירושה מגדיר את הזכויות של בן או בת הזוג של הנפטר, של צאצאי הנפטר ושל קרובי משפחתו הנוספים באשר לממונו, נכסיו ורכושו של הנפטר כאשר לא קיימת עבורו צוואה ברת תוקף. במקרים כאלו, וכאשר הירושה נקבעת על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה על מנת לקבל את הירושה באופן חוקי.
חוק הירושה – הלכה למעשה
נשאלת השאלה כיצד חוק הירושה בא לידי ביטוי בעת חלוקת עזבונו בין היורשים החוקיים שלו. במקרה למשל, בו הנפטר לא הותיר אחריו צוואה חוקית אשר מפרטת באופן מובהק את אופן חלוקת רכושו, חוק הירושה מגדיר את בת הזוג של המנוח בתור היורשת החוקית שלו. במסגרת חוק הירושה, תהיה זכאית בת הזוג של אותו מנוח, לרשת את הרכוש המשותף הקיים בביתם המשותף שלה ושל הנפטר, כמו: כלי רכב, מכשירי חשמל שונים, פרטי ריהוט ומטלטלין מסוגים נוספים. נוסף על המטלטלין, תהיה זכאית בת הזוג של הנפטר הנ"ל לרשת חלק מיתרת העיזבון שהותיר אחריו בלכתו.
סדר היורשים על פי חוק הירושה
לאחר שבת זוגו של הנפטר קיבלה את חלקה בירושה, סדר חלוקת הירושה נקבע על פי ראשי האב השונים במשפחתו של הנפטר. ראשי האב למעשה מחולקים על פי ילדיו ונכדיו של הנפטר, שיהיו בראש סדר חלוקת היורשים אחרי בת הזוג. לאחר מכן ירשו את הנפטר הוריו ואחיו, ולבסוף גם סביו ודודיו. כמו כן, חוק הירושה מגדיר את האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים בתור המטפל הבלעדי בנכסיו, ממונו ורכושו של נפטר, בהינתן מצב בו הנפטר לא הותיר אחריו בני משפחה. במקרה כזה, כלל נכסיו, ממונו ורכושו של הנפטר יועברו תחת בעלותה של מדינת ישראל.
ניהול עזבון – נושא נוסף המטופל במסגרת חוק הירושה
חוק הירושה מגדיר גם את נושא ניהול עזבונו של הנפטר, כאשר קיימות כמה פעולות שיש לבצע לאחר מותו של הנפטר. לפני בקשת צו ירושה או צו קיום צוואה וכן לאחר מתן הצווים, אפשר לבקש מרשם הירושה או מבית המשפט לענייני משפחה למנות מנהל עיזבון לשם כינוס נכסי העיזבון, תשלום של חובות העיזבון הקיימות וכן לשם חלוקה בין היורשים החוקיים של יתרת העיזבון. כמו כן, הנפטר, בעת כתיבת הצוואה, יכול לשלב הוראה באשר למינוי מנהל עיזבון, וכמו כן הוא רשאי לציין את זהות מנהל העיזבון המבוקש.
התנגדות לצו קיום צוואה – גם לה יש תשובות בחוק הירושה
קיימות לא מעט סיבות שבגינן אדם מסוים יכול לפנות אל רשם הירושה במטרה לפסול צוואה קיימת. בין היתר, ניתן להצביע על סיבות כמו השפעה לא הוגנת, היעדר כשירות רפואית או קוגניטיבית מצד הנפטר בעת שכתב את הצוואה, מעורבות בדרגות שונות ועוד. חוק הירושה מגדיר את אופן הגשת ההתנגדות לרשם הירושה וכן את תקנות הירושה. מן הראוי לציין בהקשר זה, כי התנגדות לצו קיום צוואה שלא על פי הגדרותיו של חוק הירושה, תעמוד בתור התנגדות חסרת תוקף.
נושאים נוספים המטופלים במסגרת חוק הירושה
היות ומדובר על חוק מורכב המאגד תחתיו לא מעט סעיפים, הרבה אנשים עלולים לאבד את דרכם ולא להבין על אילו נושאים חוק הירושה יכול לתת להם מענה ועל אילו נושאים לא. לכן, ריכזנו לכם כאן בצורה מסודרת את הסעיפים הראשיים המטופלים במסגרת חוק הירושה, כאשר לכל סעיף שכזה קיימים תתי סעיפים נוספים. אם כן, הנושאים המטופלים במסגרת חוק הירושה הם:
ירושה על פי דין, ירושה על פי צוואה, מזונות מן העזבון, צו ירושה וצו קיום צוואה, הנהלת העזבון וחלוקתו, מיסוי צוואה, ירושה מכוח אימוץ, סוגי צוואה וכיוצא באלו.
על חשיבות הפניה לייעוץ משפטי בענייני ירושה וצוואות
רשת האינטרנט מלאה היום במידע בנוגע לחוק הירושה ולכל הנושאים היוצאים ממנו, אך ברגע האמת המידע האינטרנטי הוא בהחלט לא מספיק. ייעוץ משפטי הוא הדרך הבטוחה שלכם להבטיח שאתם נוהגים באופן חוקי וראוי בכל הנוגע לירושות, צוואות ועזבונות. הכרת חוק הירושה על בוריו, לצד השינויים הרבים שחלו בדיני הירושה והצוואות מאז חקיקתו, היא חשובה במקרים רבים ומגוונים.
בין אם אתם נמצאים בשלב שבו אתם מעוניינים לנסח צוואה עבור עצמכם, לקיים צוואה של קרוב משפחה שלכם שנפטר, להגיש התנגדות לצו קיום צוואה בשל סיבות כאלו ואחרות, או שאתם עומדים בפני כל סוגיית עיזבון אחרת אשר דורשת פניה לערכאות. בכל הנוגע לחוקי ההורשה במדינת ישראל, התייעצות עם עורך דין לדיני צוואות וירושות היא הדבר הנבון ביותר שתוכלו לעשות למען עצמכם וקרובי משפחתכם.
חוק הירושה – אין כל צורך להבין אותו בעצמכם
לסיכומו של דבר, חוק הירושה מציע מתווה להסדרת הליכי הורשה וטיפול בעזבון של נפטרים במדינת ישראל, אולם אין כל הכרח ללמוד אותו מ – א' ועד ת' או לנבור באופן עצמאי בכל הסעיפים ותתי הסעיפים הקיימים בו. לשם כך בדיוק קיימים עורכי דין המתמחים בדיני ירושה וצוואות, והם יוכלו לספק לכם ייעוץ, סיוע וליווי משפטי מקצועי. ההתייעצות מול עורך דין מומחה לדיני ירושה הינו קריטי על מנת להבטיח שאתם מתנהלים בהתאם לחוק ובאופן שישרת אתכם ואת בני משפחתכם בצורה הטובה ביותר בכל הנוגע לניסוח צוואה והוצאתה אל הפועל.
התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.
