חופשת לידה לאבות בישראל הלכה למעשה

הזכות לחופשת לידה לאבות טריים נולדה מהרצון לשוויון זכויות בשוק התעסוקה בין נשים לגברים. מלכתחילה, עלולים המעסיקים להסס בבואם לקבל לעבודה נשים, מחשש מהיריון וחופשת לידה, בה יידרשו לחפש ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי שרצף העבודה שצריכה להתבצע לא ייעצר.

מצב זה עלול לתת יתרון לגברים בשוק העבודה ובמקרה הרע להדיר נשים משוק זה. חופשת לידה לגברים, הלכה למעשה, מתאפשרת בישראל, אולם לא תמיד ממומשת על ידי האבות, מטעמים שונים, ביניהם שיקולי קריירה והמשכיותה, שיקולים כלכליים ועוד.

כך או כך, עדיין ולמרות האפשרות לחופשת לידה לאבות, על הנשים מוטלת, על פי רוב, האחריות על הטיפול בילדים, בעיקר בשנות חייהם הראשונות. ובכדי לנסות לחלק את הנטל, במדינות רבות, ובכלל זה גם בישראל, נפתחה האפשרות לחופשת לידה לאבות, גם אם היא אינה מתחלקת שווה בשווה בין הנשים והגברים.

זכאות לחופשת לידה של אבות בישראל לעומת חופשת לידה לאבות בעולם

התיקון לחוק עבודת נשים, אשר איפשר חופשת לידה לגברים עבר כחוק בישראל כבר ב-2007. על פי החוק, רשאי האב לקחת חופשת לידה במידה והאם הסכימה או החליטה לקצר את חופשת הלידה שלה. חופשת הלידה של האב יכולה להתחיל משישה שבועות לאחר הלידה ועד סוף החופשה, הנמשכת 26 שבועות.

אולם, המצב הלכה למעשה בארץ, שונה מהמצב הקיים במדינות רבות, בהן הן חופשת הלידה של האימהות ארוכה יותר, והן חופשת הלידה המתאפשרת לאב. באיסלנד למשל, חופשת הלידה הראשונית המותרת הן לאב והן לאם אורכת שלושה חודשים לאחר הלידה, ולאחר פרק זמן זה, יוכלו ההורים הטריים להחליט מי מהם יישאר עם התינוק לעוד שלושה חודשים.

בדנמרק, האם נשארת עם התינוק למשך השבועיים הראשונים ללידה, ולאחר מכן יכולים ההורים להחליט מי יישאר עם הילד לעוד 32 שבועות. מעבר לחופשות הארוכות במדינות אלה ואחרות, בהן גברים רבים מחליטים להשתתף בחופשות הלידה, בישראל, מעטים הגברים הלוקחים אותן.

 

ניצול זכות חופשת הלידה לאבות הלכה למעשה

בישראל, גברים מעטים מסכימים לנצל את זכותם לחופשת לידה. הסיבות לכך, הן בעיקרן כלכליות, מכיוון שמשכורת הגברים גבוהה יותר מזו של הנשים, באופן אשר לא מאפשר להם להתבסס על משכורת האישה למשך מספר שבועות.

חופשת לידה לאבות בישראל הלכה למעשה
חופשת לידה לאבות בישראל הלכה למעשה

מעבר לכך, מימוש זכות חופשת הלידה, מחייבת את הגבר לוותר על הקריירה, ולשים בצד לפרק זמן מסוים את שאיפותיו המקצועיות. מכיוון שנדיר למצוא גברים אשר בחרו בחופשת לידה, גם המעסיקים עוד לא ממש הפנימו זכות זו, ועלולים להיות פחות סובלניים לגברים אשר בחרו בכך. אולם, גם התנאים של חופשת הלידה המתאפשרת לגברים אינם מרחיקי לכת, כאמור.

ישנו רק שבוע שיכול להוות שבוע של חפיפה של חופשה משותפת של הגברים והנשים, ולאחר מכן תלוי הגבר בוויתור חלקה של האישה בחופשת הלידה. הנשים, מצידן, פעמים רבות, לא מוכנות לוותר על חלקן, במיוחד מכיוון שחופשת הלידה הכוללת אינה כה ארוכה וויתור על מספר שבועות ממנה נחשבת להרעת תנאים ואף אינה יכולה להתקבל על ידי רובן של הנשים.

 

מה גורם לגברים הישראלים לא לממש את זכותם לחופשת לידה?

מעבר לדברים האמורים, ממחקרים שנעשו בתחום עולות מספר סיבות לאי מימוש הזכות לחופשת לידה של הגברים. אחת הסיבות היא חוסר השוויוניות הקיימת בעצם החוק של שיתוף בחופשת הלידה. הגברים טוענים כי חופשת הלידה היא של האם, אשר מרצונה צריכה להתחלק איתם בזכויות המגיעות לה.

על האם לוותר על אורך חופשת הלידה ומימון השבוע האחרון של החופשה אם היא מעוניינת שגם בן זוגה יחלוק איתה במשותף שבוע אחד בלבד של חופשה. סיבה שניה שהגברים אינם מממשים את זכותם, היא אורכה הקצר בלאו הכי של החופשה.

קיצורה הנוסף, עד ידי האישה, בכדי שהאב יוכל לחלוק עימה את החופש, לא ישים מבחינת נשים רבות, אשר עלולות אף לא להבריא מבחינה פיזית מהלידה, ולחזור טרם מיצו את החופשה שלה הן נזקקו. המחקרים האמורים מראים כי גם הגברים אשר כבר לקחו חופשת לידה מבקרים אותה, בדומה גם למוסדות המדינה כמו ביטוח לאומי ועוד.

שאבא יניק: איך ממומשת הזכות לחופשת לידה של גברים?

בניגוד לחופשת הלידה של האימהות אשר ניתנת באופן אוטומטי, חופשת הלידה של הגברים שונה באופן זה. גבר, אשר אשתו החליטה לקצר ולוותר על המשך חופשת הלידה שלה, לפחות מבחינה כלכלית, חייב לבקש אישור על כך מהמעסיק, על ידי חתימה על הצהרה.

את ההצהרה עליו להגיש למעסיק כ-30 יום לפני היציאה לחופשה, ואף מוקדם יותר, אם אפשר. גם מול ביטוח לאומי, המהווה את הגוף המשלם במקרה זה, חייבים ההורים הטריים להצהיר על ויתור האם במימון חופשת הלידה שלה.

אם שני ההורים בחרו בשבוע חפיפה של שניהם, אשר הם יוכלו לקחת ביחד, על האישה גם לוותר על מימון של השבוע האחרון של חופשת הלידה שלה. עם זאת, יש לזכור, כי על המעסיק לאפשר לעובד, המעוניין בכך, לקחת חופשת לידה, ואין לו זכות לסרב או למנוע ממנו לעשות זאת.

כמו כן, אסור עליו לפטר את העובד, מכיוון שאם עשה זאת הוא יהיה חשוף לתביעות אזרחיות ולתשלום של דמי פיצויים אשר, סביר להניח, יגיעו לו. בכל מקרה של מניעת הזכות ליציאה לחופשת לידה לגבר, יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה אשר יוכל לייעץ בתחום ולבדוק האם יש צורך בתביעה.

 

הפן הכלכלי בחופשת לידה לאבות בישראל

בדומה לזכאותן של הנשים, גם הגברים זכאים למימון של 100% מהמשכורת בעת יציאה לחופשת לידה. עם זאת, ההגבלה היא שהמימון לא יכול להעלות מפי חמש מהמשכורת הממוצעת במשק.

בדרך כלל, המימון של חופשת הגברים תהיה גבוהה יותר מזו המגיעה לנשים, ולו רק בגלל שמשכורתם הינה גבוהה יותר. אולם עצמאים, למשל, אשר מרוויחים יותר מהשכר הממוצע במשק, יחשבו מספר פעמים לפני שיקחו את חופשת הלידה, מכיוון שהלכה למעשה, הם יפסידו כסף רב.

משום כך, הוויתור על תוספת זו, עלולה למנוע מהם לבקש את זכות החופשה מלכתחילה. אולם, גם אם נניח כי מיעוטם של הגברים מרוויחים משכורות הגבוהות מפי חמישה מהשכר הממוצע במשק, עדיין רבים מהגברים אינם ממשים את זכותם לחופשת לידה וההערכה היא כי רק אחוז אחד מהגברים מממש זאת.

 

לסיכום

חופשת לידה לאבות בישראל הלכה למעשה, לא מתבצעת על ידי גברים רבים. השיקולים והסיבות של הגברים לא למממש את זכותם לחופשה נובעת מכך שהחופשה אינו שיוונית מכיוון שהם תלויים בנשותיהם וברצונן, הן מבחינת הצורך לויתור על מימון השבוע האחרון של החופשה והן לקיצורה. מכיוון שחופשת הלידה לגברים עדיין אינה מוטמעת בחברה הישראלית, כדאי להתייעץ בכל מקרה עם עורך דין דיני עבודה אשר יוכל להמליץ, ללוות ולהציג גורמים וצדדים נוספים לנושא.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.