זכות ירושה מכוח

אחד הדברים הכי קשים למשפחה, הוא מוות בתוך המשפחה. מוות של בן משפחה, כשהוא צפוי כמו שהוא מפתיע, מעורר התמודדות עם מחשבות ורגשות שיכולים להיות קשים לעיבוד לכל אחד. אחד הדברים המורכבים שבאים עם מוות כזה, הוא עניין הירושה. מעבר לקושי הנפשי לפרק את מצבור הזיכרונות של המנוח, חפצים שהיו יקרים לליבו או תמונות שמעלות רגשות נוסטלגיים, ישנו הקושי לחלק את הכסף בצורה הוגנת.

במקרים רבים מתפתחים סכסוכי ירושה מכוערים סביב סכומי כסף גדולים או נכסים בעלי ערך. סכסוכי ירושה יכולים אפילו לפרק משפחות, לגרום לנתק בין אחים ולגרום להמון עוגמת נפש. אם אתם מכירים מישהו שאתם חוששים שעשוי להיקלע לסכסוך כזה, כדאי לכם להמליץ לו לקרוא את הטקסט הבא, בשביל להבין מי זכאי למה.

ירושה מכוח נישואין

כאשר אדם נפטר, עולה השאלה למה יהיה זכאי בן-הזוג הנותר בחיים. לפי חוק הירושה, שנחקק בשנת 1965, שיטת ההורשה מתבססת על קשרי דם ונישואין. לפיכך, כשאין צוואה, "זכות הקדימה" בירושה מתחלקת באופן שווה בין בן או בת הזוג של המנוח לבין ילדיו של המנוח. בן או בת הזוג יקבלו מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים בצורה שווה במחצית האחרת. בנוסף לאותו החצי, זכאים בן או בת הזוג לרשת גם את החפצים של הנפטר, למשל המכונית הפרטית שלו. באופן ספציפי, אלמנה יהודייה זכאית בנוסף לכל מה שהזכרנו עד עכשיו, לקבל גם את דמי כתובתה. לעיתים נדירות היא יכולה אף לדרוש מהעיזבון דמי מזונות. במקרה של גירושין העניין מעט יותר מורכב.

ירושה בגירושין שייכת על פי החוק לבן או בת הזוג שהוזכרו בצו הירושה המקורי. כן חשוב לדעת כי יש מקרים חריגים, שנמצאים במעיין 'אזור דמדומים' משפטי שכדאי לכם להכיר. למשל, אם בן או בת הזוג קיבלו סכום כסף בירושה, ובסכום הכסף הזה בוצעה השקעה משותפת של בני הזוג, למשל קניית דירה. לאחר זמן ערך הדירה עלה, ובמקביל הזוג החליט להתגרש. במקרים מסוג זה, בית המשפט עשוי להחליט שהנכס הוא למעשה רכוש משותף, ויידרש להכריע כיצד ניתן לחלק את שווי הדירה באופן הוגן.

ירושה מכוח צוואה

באופן כולל, לכל אדם יש זכות לערוך צוואה. לעיתים יש מקרים חריגים, בהם אדם פסול לערוך צוואה בשל חוסר יכולת שכלית או נפשית. בצוואה ניתן לרשום כל אדם כזכאי לחלק מרכוש הנפטר, כולל צאצאים (כולל ילדים שאינם של המנוח) שייוולדו בתוך 300 ימים ממועד פטירתו של החתום על הצוואה. בנוסף, ניתן לרשום ארגונים, כמו אוניברסיטאות, עמותות, מדינות ועוד.

מי שהורשע בבית משפט במעורבות במותו של המנוח או בניסיון לגרום למותו בהליך פלילי – אינו יכול לרשת את הנפטר, אפילו במקרה שהמוריש הזכיר אותו בצוואה שלו. ניתן להחריג מהכלל הזה מקרים בהם המוריש מחל לאותו אדם באופן מפורש. ככה המדינה מנסה למנוע מקרים מזעזעים של אנשים המובילים למותם של אנשים המוקירים אותם תמורת בצע כסף.

כשכותבים צוואה כדאי לשים לב לנקודות הבאות:

• מומלץ כי הניסוח של הצוואה יהיה ברור, הגיוני וחד-משמעי, זאת בשביל למנוע ספקות באשר לכוונה של החתום על הצוואה.
• לטובת היורשים, חייבים לתת פרטים מזהים ברורים על כל המוזכרים בצוואה (שם או כינוי מוכר, מספר מזהה ואופן החיבור שלהם למוריש) . על אותו היגיון – מומלץ לתת פרטים מזהים ברורים על נכסי העיזבון (מספר חשבון הבנק, מספר גוש וחלקה בהורשות נדל"ן וכולי).
• במקרה של צוואה עמומה או שיש איזשהי אי הבנה בכל הנוגע לאמור בצוואה, בית המשפט צריך להיות משוכנע כי המנוח התכוון לתת באופן ממשי , ולא שמדובר באמירה שנכתבה באופן כללי.
• צוואה שנכתבה ונחתמה בכתב יד חייבת להיות בכתב ידו של המנוח לכל אורכה.
• כדאי לזכור שבמקרה שהאדם החתום על הצוואה היה חולה או מבוגר מאוד בעת החתימה, מומלץ להשיג חוות דעת ממומחה המעידה על כך שהמנוח היה כשיר להבין את מהות החתימה על הצוואה במעמד החתימה על הצוואה.
• למרות מה שאמרנו קודם, במקרה בו ניתן לפרש את הצוואה בפירושים שונים, בית המשפט יעדיף לפרש אותה כאופן בה היא ניתנת לקיום ולמימוש בצורה המיטבית, ולא יבטל אותה כל כך בקלות. בית המשפט בוחר במדיניות הזאת במסגרת שאיפה להשתדל לקיים את דברי הנפטר ככל האפשר.

ירושה מכוח אימוץ

מקרה נוסף ששווה להכיר הוא מקרה של ירושה במצב של יחסים מאמץ-מאומץ. למאומץ יש למעשה שני הורים אותם הוא יכול לרשת גם בלי התייחסות מיוחדת בצוואה – זוג ההורים הביולוגי שלו, וזוג ההורים שאימצו אותו. אדם מאומץ שווה בכל הזכויות בכל הנוגע לאימוץ לצאצא ביולוגי של הזוג המאמץ.

הילדים, הנכדים ובכלל כל צאצאיו של אדם מאומץ זכאים אף הם לרשת את המאמץ ואת קרובי המשפחה של המאמץ. בנוסף, המאומץ וצאצאיו יכולים לרשת את קרוביו הביולוגיים של המאומץ, גם אם לא הכירו אותם. לעומת זאת הוריו הביולוגיים של אדם מאומץ, (כמו הורי הוריו או הצאצאים שלהם) אינם יורשים את המאומץ. ככלל, במקרה של אימוץ הירושה עוברת רק בצורה כזו שהאדם שנפרד ממשפחתו הביולוגית יכול לרשת אותה, אך לא ההפך.

לסיכום

לסיכום, ניתן לראות כי מדינת ישראל מנסה מאוד להסדיר את ענייני הירושה, והחוק מאוד מפורט בנושא הזה. בכל מקרה, אין סכום כסף ששווה לנתק קשר עם המשפחה, ובוודאי שזה לא מה שהמנוח היה רוצה שהרכוש שלו יגרום. סביב ירושה, מומלץ להיות עדינים, להתפשר, להיעזר באדם המכיר את החוק, שמנוסח כדי לעודד חלוקה שווה והוגנת, ומבין בגישור.