ענף הקולנוע חווה טלטלה מהותית לנוכח משבר הקורונה אשר לא פסח על מרביתם של משלחי היד במשק, זאת כאשר לנוכח סגירה דרמטית של כלל אולמות הקולנוע אשר נכון לשורות אלה טרם הוסר מעליהם החסם, צפויים בתי קולנוע רבים לעמוד בקשיים תפעוליים רבים, אשר עלולים להבשיל לכדי פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון.
לכן, גברה החשיבות של הכרת הזכויות אשר עומדות לטובת עובדי בתי הקולנוע, אשר ניתן לאפיינם לאור חוקי העבודה וחוקי המגן הקיימים בישראל, כמו גם תקדימי עבר אשר עסקו בנסיבות דומות של עסק אשר שרוי בקשיים, אשר עלולות להתגלם בהלנת שכר או פשיטת רגל וחדלות פירעון בטרם מוצו כלל זכויות עובדיהם. לפיכך, במאמר הקרוב נרחיב אודות זכויות עובדי בתי הקולנוע, כמו גם כיצד נכון לנהוג בטרם מקום העבודה נקלע לכדי קשיים תפעולים.
ענף בתי הקולנוע כמועד לפורענות לפשיטת רגל וחדלות פירעון
בהמשך לכך, כפי שניתן להבחין בקלות יחסית, לאור משבר הקורונה אשר מנע התקהלויות המוניות כמו גם שהייה בחללים צפופים, ענף הקולנוע והיכולת של כלל התעשייה העתיקה הזו אשר מתוארכת עוד לסוף המאה ה- 19 להתקיים ולהתפרנס הצטמצמה משמעותית.
סימוכין לכך ניתן לשאוב מכלל העולם ולא רק מהמצוי בישראל, כאשר מניותיהן של ענקיות קולנוע כדוגמת AMC העולמית נחתכו בלמעלה מ- 50%, כמו גם מניותיה של של IMAX הבין לאומית אשר בשיאו של המשבר ועד היום איבדה למעלה מ- 35% משוויה.
לפיכך, בתי קולנוע ענקיים עומדים בפני פשיטת רגל וכניסה לכדי הליכי חדלות פירעון, לאור היעדר יכולתם לייצר רווחים בתקופה זו, כאשר הקורבנות המהותיים ביותר שניתן למנות כבר מקרב תעשייה זו הם AMC וסינוורלד, אשר שרויות במצב כלכלי מסובך וקשה, אשר הביא את הראשונה מבינן לפשיטת רגל של ממש.
ענקיות הסטרימינג כגורם שהחליש את תעשיית בתי הקולנוע
זאת ועוד, כי לאור פרסומים בעולם הבידור אודות כוונותיהם של חברות סרטים ענקיות לפרסם את סרטיהן בשנת 21' בשירותי סטרימינג כדוגמת החלטת אולפני וורנר לפרסמם ב- HBO LIVE, כאשר נדמה שמדובר בסנונית ראשונה בטרם שאר חברות הענק כדוגמת Amazon Prime, Netflix, Disney ועוד יאמצו גם הן אולפנים שמשוועים לקהל, האור בקצה המנהרה טרם נראה בעיניהם של בתי הקולנוע השונים, כאשר לנוכח זאת עולה השאלה – כיצד על עובדי בתי קולנוע אשר טרם פשטו את הרגל לנהוג?
חוק זכויות עובדים בפשיטת רגל
בכדי להתמודד עם שאלה מורכבת שכזו, ראוי להתבונן ולבחון את חוק זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד אשר מקורו ב- 1975, כאשר חוק זה קובע שעובד אשר מעסיקו פשט את הרגל זכאי לקבלת גמלה וסיוע מצד המוסד לביטוח לאומי בכדי שזה יסייע לו את שהעובד זכאי לקבל על פי חוק.
כלומר, לאור העובדה כי בהינתן אדם תחת הליך פשיטת רגל אינו מסוגל עוד לכלכל את עצמו, וקל וחומר שלעמוד בחובותיו השונים כלפי הנושים השונים – ביניהם עובדיו, אזי שהמוסד לביטוח לאומי מוכן ורואה לנכון להתערב בכדי למנוע מצב בו העובדים הפשוטים נותרים ללא מענה כלל.
מה כולל הסיוע במסגרת חוק פשיטת רגל?
בהמשך לכך, במסגרת הסיוע הנ"ל, הגמלה אשר ניתנת לעובדים נוגעת לגבי שכר עבודה, פיצויי פיטורין, כמו גם תשלום לכלל מכשירי החיסכון הפנסיונים הרלוונטיים כדוגמת קרן פנסיה או קופות גמל על פי חוק.
כיצד ניתן לבצע תביעה לכדי קבלת הסיוע?
זאת ועוד, כי בכדי להיחשב על ידי המוסד לביטוח לאומי לזכאיים לקבלת סיוע מטעמו בהינתן פשיטת רגל של מעסיק, קיים צורך בקיומם של מספר תנאי מפתח, אשר נוגעים למעמדו של המעסיק, כמו גם העמדת סימוכין ואסמכתאות מצד העובדים.
כלומר, בכדי שיוכלו העובדים לדרוש גמלה, על ערכאה משפטית מוסמכת כדוגמת בית משפח מחוזי להוציא צו כנגד המעסיק אשר מכריז עליו כפושט רגל, או כאשר הוצא כנגד אותה חברה צו פירוק.
כמו כן, על בית המשפט למנות נאמן או מפרק מטעמו, אשר תפקידו לעסוק בכלל הליכי הפירוק והוצאת פשיטת הרגל לפועל, כאשר חלק מאותו עיסוק נוגע גם לעריכת תוכנית הבראה אשר במסגרתה יוכל הפושט רגל או חדל הפירעון לבצע את כלל התשלומים הרלוונטיים עבור נושיו השונים, ביניהם ובראשם – עובדיו.
מעמד העובדים בעת כינונה של פשיטת רגל / חדלות פירעון
זאת ועוד, כי חשוב לציין שאף על פי כי סביר להניח שבית הקולנוע יהיה שרוי בחובות עבור גופים שונים אשר כרוכים בתפעול עסק רחב שכזה פרט לעובדיו, הינו מחויב על פי חוק לבצע את תשלומיו השונים לנושים בהתאם לסדר הנושים.
סדר הנושים הוא מעין סדר עדיפויות שקובע בהינתן ממון קיים מצד הגוף ששרוי בפשיטת רגל, אל מי נכון להפנות תחילה את הסכום. זאת כאשר עובדים אשר טרם בוצע מלוא הצדק בעניינם, כפי שקורה כאשר מתבצעת הלנת שכר, היעדר הפרשת תשלומים בעבור קופות הגמל ו/או הפנסיות השונות, ממוקמים בראש אותו סולם, כאשר נהוג להתייחס אליהם בתור "נושים בדין קדימה".
הליך הטיפול בתביעת קבלת הסיוע
בנוסף לכך, לאחר שתועבר התביעה לידי המפרק, כמו גם צירוף כלל המסמכים הרלוונטיים כדוגמת טופס תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין, בנוסף גם לצירוף תלושי שכר בדגש על המצאת התלוש הראשון אשר כורך בין המעסיק לעובד, תיבחן התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר רשאי לאשר או לסרב לשלם את כלל התביעה או חלקה.
לנוכח החלטתו של המוסד לביטוח לאומי רשאים העובדים (אשר לעתים רבות מתאגדים יחדיו תחת עורך דין דיני עבודה), להטיל ערר על החלטת המוסד לביטוח לאומי, כאשר משמעות ערר שכזה היא בחינה מחודשת של החלטתו של המוסד לביטוח לאומי על ידי בית המשפט לדיני עבודה, כאשר האחרון יכול לחלוט ולפסוק כמו גם לחייב את המוסד לביטוח לאומי לשנות או לתקן את החלטתו.
תזמון מרכיב הכרחי בעבור קבלת פיצויים
מנגד, חשוב לציין את תפקידו הקרדינלי של תזמון כגורם אשר לאורו ההליך מתבצע לאין ערוך בצורה קלה ומהירה יותר. זאת כאשר אילו מדובר בהגשת התביעה בשלב אוחר, קרי לאחר שהמעסיק כבר הוגדר כחדל פירעון או בפשיטת רגל, אזי שמתוקף ההגנות הנלוות להגדרה שכזו יהיה קשה משמעותית להאיץ בו לשלם את אשר הוא חייב לעובדיו.
זאת לעומת מצב בו העובדים מתאגדים טרם ההכרזה אודות המעסיק ככזה, כאשר לנוכח זאת ניתן להגיע להסכמים מהירים וחשובים טרם המעסיק מחזיק בחסינות משפטית מסוימת מתביעה ודרישה אודות תשלומים ופיצויים.
לסיכום – חשיבות הסיוע המשפטי בדרך למיצוי מלוא הזכויות
כפי שניתן להבחין על סמך הכתוב לעיל, לאור תפקידו הרם במעלה של תזמון כחלק מהגשת תביעה שכזו, כמו גם לנוכח הקשיים הרבים אשר בהם שרוי כעת ענף הקולנוע בכלליותו, קיים יסוד סביר להאמין כי עלולים להיווצר קשיים מסוימים בפני בתי הקולנוע בישראל (בדומה לאשר מתרחש בעולם כולו), לעמוד ולקיים את כלל התחייבויותיהם כלפי עובדיהם.
זאת כאשר אילו העובדים מרגישים וסבורים שמעסיקם הנוכחי, קרי בית הקולנוע בו הם עובדים עתיד להיהפך לכדי חדל פירעון, אזי שייתכן במידה רבה כי יוטב להם להתאגד בהקדם המיידי בעודם פונים לסיוע משפטי מצד עורך דין לדיני עבודה, בכדי שהאחרון יוכל לסייע ולהגיש את עניינם ודרישתם למיצוי מלא של זכויותיהם אשר עבדו למענם בהקדם האפשרי, בטרם יכנסו להליך בירוקרטי אשר עלול לגבות מהם זמן רב ומשאבים.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.