במציאות הכלכלית המורכבת בה אנו חיים, אשר משתנה חדשות לבקרים ואינה חפה מתמורות חדות, לעתים רבות ניתן לראות מפעל ו/או חברה ו/או עסק אשר פושטים רגל והופכים לעתים במהירות מסחררת, לחדלי פירעון.
עם זאת, בעוד שזכויותיהם של הנושים השונים מובהקות וידועות לכל, לעתים דווקא אלו הן זכויות העובדים אשר תפעלו את העסק עד אשר כרע תחת הנטל, שאינם זוכים לאשר מגיע להם, לרוב כאשר הסיבה לכך היא אינה חוסר זכאות חוקית, אלא דווקא בורות וחוסר מודעות אודות אשר מגיע להם כדין. לפיכך ולאור זאת, במאמר הקרוב נדון בזכויות העובדים בפירוק חברה ופשיטת רגל.
זכויות עובדים כחלק מחוקי המגן
בטרם נציין כיצד יש לנהוג במקרה נקודתי שכזה, חשוב להבהיר כי במדינת ישראל ישנו קובץ חוקים אשר קיים עוד מימיה המוקדמים של המדינה שמכונים חוקי מגן, אשר כל תכליתם היא להסדיר ולעגן את זכויותיהם השונות, כמו גם חובותיהם של עובדים ומעסיקים כאחד. במסגרת אותם חוקים נידונו כלל התנאים והאילוצים אשר לפיהם יש לנהוג, כאשר מקרים בהם המעסיק פושט רגל או הופך לחדל פירעון, זוכים גם הם להתייחסות.
קושי משפטי אשר ניצב בפני העובדים
הקושי האמיתי כמו גם הצורך בקיומו של חוק למען עובדים אשר מעסיקם פשט רגל, נובע מעצם העובדה שכאשר אדם מוכרז כפושט רגל ו/או חדל פירעון, לא ניתן להגיש כנגדו אף תביעה משפטית עד אשר התהליך כולו יושלם, הליך אשר עלול לארוך שנים.
לפיכך, אילו עובד הגיע לכדי מצב בו נעשה עוול בעניינו מצד מעסיקו הקודם, אזי שאותו עובד לא רשאי להגיש את תביעתו בנושא ברגע שמעסיקו מוכרז כפושט רגל, סיטואציה משפטית אשר מותירה אותו חסר מענה.
אילו עניינים יש בין עובד למעסיק אשר פשט רגל?
בהמשך לכך, הסיבות שבגינן לרוב עובדים פונים לקבלת סיוע מגורם משפטי בעניינם, הם כאשר נידונות סוגיות שבליבתן הלנת שכר, כלומר כאשר המעסיק טרם השלים את כלל התשלומים אשר עליו לשלם לעובדיו.
כמו גם כאשר פיצויי פיטורים אשר זכאי להם כל עובד לא הופרשו לקופות הגמל ו/או הביטוח הפנסיוני של אותו עובד, בנוסף להפרשות סוציאליות מוסכמות מראש אשר המעסיק לא העביר כמסוכם, כדוגמת הפרשות לקרן השתלמות, ביטוח מנהלים ועוד.
כמו כן, במידה ואינכם יודעים בוודאות מה הוא גובהם של אותם סכומים, ניתן לחשב זאת בקלות יחסית באמצעות מחשבון המוסד לביטוח לאומי אשר ימציא לזכותכם את הסכום המדויק.
כיצד יכולים עובדים לממש את זכויותיהם בפירוק חברה או פשיטת רגל?
כעת לאחר שדנו וסקרנו את הקושי כמו גם האלמנטים שנפגעים מצד העובדים, יש לדבר על אופי והדרך לקבלת פיצוי מצדם.
חוק זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד שחוקק ב- 1975, קובע כי עובד שכיר שמעסיקו פשט את הרגל ו/או העסק בו עבד הגיע לכדי פשיטת רגל, זכאי לקבלת גמלה מצד המוסד לביטוח לאומי, כאשר אותה גמלה משולמת במקום אותו שכר אשר מעסיקו הקודם לא יכול להעמיד לזכותו כעת בשל ענייניו המשפטיים והכלכליים.
הגמלה הרלוונטית כוללת שכר עבודה, פיצויי פיטורין, ותשלום קופות גמל ו/או קרן פנסיה כמתחייב בחוק. מטרת אותה גמלה היא להקטין עד כמה שניתן את גובה הנזק אשר הוסב לעובדים בעודם מאבדים את מקור מטה לחמם.
כיצד ניתן לקבל את הגמלה?
בכדי שביטוח לאומי ישלם את גמלת הפיצויים לעובד, יש צורך בהצטברותם של מספר תנאים.
הראשון מבינם הוא הכרזה מצד ערכאה משפטית בדוגמת בית המשפט המחוזי, אשר יוציא צו כנגד המעסיק אשר קובע כי הינו פושט רגל, או כאשר הוציא צו פירוק לחברה ו/או שותפות. בנוסף לכך, על בית המשפט למנות נאמן או מפרק מטעמו, בכדי שהאחרון ידון וינהל את כלל הליכי פשיטת הרגל של המעסיק.
זאת ועוד, כי לבסוף על הנאמן לאשר את תוכנה וגובה הפיצוי אשר העובד דורש מצד חדל הפירעון / פושט הרגל. משמולאו כלל התנאים הללו, רשאי אותו עובד לגשת לביטוח לאומי בכדי לקבל את גמלתו.
ממה מורכבת הגמלה?
הגמלה מכילה בתוכה את שכר העבודה אשר מגיע לעובד לפי הסכם השכר, ושטרם שולם לו, כמו גם פיצויי פיטורין אשר מותאמים לשכר העובד בטרם לפשיטת הרגל, עם זאת לעתים פיצויי הפיטורין נמוכים יותר בשל אילוצים כלכלים ברורים מאליו מצד המעסיק, אך עם זאת אינם יכולים להיות נמוכים מפיצויי פיטורין אשר ניתנים בגין שכר מינימום.
כמו כן, גם כלל ההפרשות השונות אשר המעסיק היה מחויב להעביר וטרם עשה זאת, יעברו לידי הקופות הרלוונטיות. הסיבה להיווצרותו של פער זה מלכתחילה, היא שבטרם חברה פושטת רגל או מוגדרת כחדלת פירעון, התיעדוף הכלכלי שלה משתנה לכזה אשר מציב את הזכויות הסוציאליות בתחתית סולם סדר העדיפויות, בכדי שהחברה תוכל להמשיך ולשרוד.
סדר ואופן קבלת התשלומים
ראשית, יועבר התשלום בגין השכר, אשר לרוב מהווה חלקו הארי של הפיצוי מטעם המעסיק. כמו כן, יש לציין כי כלל התשלומים הללו אינם פטורים ממס, ויש לראות בהם כתלוש שכר לכל דבר ועניין, אשר ניתן מטעם ביטוח לאומי במקום מטעם המעסיק.
לאחר מכן, לאחר שתוגש לרוב תביעה קולקטיבית בגין הזכויות הסוציאליות של כלל העובדים, תועבר במקשה אחת גמלתם של כלל העובדים אשר זכויותיהם נפגעו, כאשר כל עובד רשאי לבצע פנייה עצמאית למנהל קופת הגמל בכדי לברר האם שמו כרוך ברשימת התובעים.
בנוסף לכך, התשלומים יועברו על ידי המוסד לביטוח לאומי ישירות לחשבונם הפרטי של העובדים השונים, פרט כמובן להפרשות רלוונטיות אשר יועברו ישירות לקרנות השונות.
כיצד יש להגיש תביעה בכדי לקבל את הפיצוי
בכדי לקבל תשלום מביטוח לאומי, יש להגיש למפרק טופס בשם תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין. כאשר לבסוף ירוכזו אותם טפסים על ידי המפרק, כאשר באמצעותו תוגשנה כלל התביעות לידי המוסד לביטוח לאומי.
כל עובד חייב להגיש לנאמן מספר מסמכים ותעודות אשר לפיהן יקבע גובה הפיצוי ואופיו. כלומר, כל עובד מספק לנאמן את תלושי השכר האחרונים שלו, בדגש על התלוש הראשון אשר מציין את ראשיתה של ההתקשרות העסקית בין השניים, מסמך מקופת הגמל אשר מתעד את סך הפיצויים שנזקפו לזכות העובד, זאת בנוסף לאישורים רלוונטיים אשר מעידים כי אכן העובד עבד ברציפות אשר מצדיקה קבלת סיוע סוציאלי.
בחינת התביעה על ידי ביטוח לאומי ואישורה או פסילתה
לאחר שיועברו כלל המסמכים לידי מפרק, ולאחר שהאחרון יעביר אותם לידי ביטוח לאומי, יבצע המוסד לביטוח לאומי את בדיקתו בעניין העובדים השונים. כמו כן, ביטוח לאומי יכול לאשר, לאשר חלקית, או לפסול כליל את תביעת העובד, במקרים בהם קיים פער או אי הסכמה בין המפרק לבין ביטוח לאומי עצמו.
כמו כן, כאשר יש אי הסכמה בין ביטוח לאומי לבין הנאמן, לעתים עלולים הדברים להגיע לכדי פסיקת בית משפט לענייני עבודה, כאשר האחרון חולט וקובע האם על המוסד לביטוח לאומי לקבל את התביעה או שמא אינה מוצדקת.
לסיכום
רבים העובדים אשר אינם מודעים כלל לזכאותם לפיצויים ומימוש מלא של כלל זכויותיהם הסוציאליות בעודם עומדים בפני פשיטת רגל / חדלות פירעון של מקום עבודתם מזה לאחרונה. העובדה הזו מקבלת גוון אירוני אף יותר בשל העובדה שמרביתה המוחלטת של העבודה בעניינם נעשית על ידי גורם חיצוני כדוגמת מפרק, אשר מנהל עבורם את כלל השיח עם הגורמים השונים בכדי להגיעם לפיצוי מקסימלי.
לפיכך, אילו הנכם עובדים במקום אשר אתם סבורים כי עתיד להיקלע לקשיים כלכליים בהקדם, כמו גם אילו נוכח כבר אותו מקום עבודה בקשיים, יוטב להיוועץ עם עורך דין לדיני עבודה בהקדם האפשרי בכדי שהאחרון יוכל לייעץ לכם כיצד ומתי יש לפנות לידי המפרק, או כיצד נכון להתנהל אל מול מעסיקכם הנוכחי, בטרם יתכסה באצטלתה המשפטית של חדלות פירעון.