זכויות חיילים בשירות סדיר העובדים בתקופת השירות

בישראל לנוכח העובדה כי מתקיים חוק גיוס חובה, כלומר חוק אשר שואף לגייס את כלל חלקי העם לטובת שירות צבאי כאשר נשלל מהם חופש העיסוק או היכולת לבחור האם מלכתחילה לשרת, כאשר כחלק מכך גם נאלצים המשרתים להיענות לחוקי העסקת הצבא אשר הינם פחותים משמעותית מהמוצא במשק בעבור מאמץ זהה, חיילים רבים אשר מגיעים מרקע כלכלי ירוד או חלש יחסית נאלצים לעבוד בעבודות נוספות לשירותם הצבאי.

כך למעשה נוצר מצב כי ישנם חיילים רבים אשר פרט להעסקתם במסגרת צה"ל, פועלים במשלחי יד נוספים, כאשר קיימים להם 2 מעסיקים וכתוצאה מכך לעתים עלולות זכויותיהם כחיילים ומשרתים בצבא ההגנה לישראל עלולות לבוא בניגוד או להיפגע לנוכח העסקתם בעבודה אחרת, ולהפך.

לפיכך, לנוכח החשיבות הרבה שקיימת בעבור אותם חיילים אשר מצבם הכלכלי אינו אידיאלי מלכתחילה, בשל העובדה כי מדובר בפריבילגיה אשר ניתנת אך ורק לחיילים מעוטי יכולת אשר נדרשים לקבל לשם כך אישור מפורש, במאמר הקרוב נרחיב אודות זכויות חיילים בשירות סדיר בתקופת השירות.

היתרי עבודה בעבור חיילים בסדיר

בהמשך לכך, כפי שצוין טרם לכן, הזכות לעבוד במקביל לשירות צה"ל היא זכות אשר ניתנת לפי קריטריונים מסוימים, אשר משתנים במידה מסוימת לנוכח מאפייניו של אותו חייל, כאשר פרט לסיוע על רקע כלכלי גרידא ישנם גם היתרים בשל נסיבותיו הייחודיות של החייל עצמו, אשר הינם כדלקמן:

1. היתר עבודה בשל מצוקה כלכלית.
2. היתר עבודה בשל התנדבות קהילתית.
3. היתר עבודה בשל היותו של החייל ספורטאי מצטיין.
4. היתר עבודה בשל התמחויות מקצועיות.

 

תנאים וסייגים לקבלת היתר עבודה

בנוסף לכך, בטרם צה"ל מאפשר לכלל משרתיו החפצים לעבוד לקיים את בקשתם, הוא מבקש לוודא כי יוטלו הגבלות וחוקים אשר לאורם תתרחש ההעסקה, כדי לשמור על כללי ההתנהגות הצה"ליים, והבטחה כי יעשה שימוש בפריבילגיה זו רק לצורך שלשמה היא נועדה.

כחלק מאותם סייגים, נקבע כי העבודה שבה יעסוק אותו חייל לא תבוא על חשבון שירותו הצבאי והמשימות השוטפות להם הוא נדרש במסגרתה, כמו גם כי כלל העסקתו תתרחש אך ורק מחוץ לכותלי הבסיס, ולמעשה לא תורגש או תקבל ביטוי בעת היותו בבסיס עצמו.

בנוסף לכך, על החייל קיימת החובה לעסוק במשלח יד אשר אינו מסכן ו/או פוגע ו/או מתנגש עם האינטרס הצה"לי, אשר הינו כמובן האינטרס של המדינה אשר מהווה מעין חברת אם לצה"ל עצמו. זאת ועוד כי חל איסור על החייל להופיע במסגרת עבודתו בלבוש צבאי, כאשר קל וחומר נגזר עליו להימנע מלהשתמש בציוד או רכוש צבאי במסגרת עבודתו השוטפת, כאשר כחלק מרכוש מוכלל גם נשקו האישי, אילו קיים כזה לטובתו.

זאת ועוד, כי על כל חייל לחדש את היתר העבודה אשר לו הוא זכה אחת ל- 12 חודשים, אשר בתומם תבחן הארכתו של היתר זה שנית, לנוכח בחינת נסיבותיו העדכניות של החייל.

 

כיצד ניתן לקבל היתר בעבור עבודה פרטית מחוץ למסגרת הצבא?

זאת ועוד, כי על מנת לאפשר ולקיים את זכותם של חיילים בשירות סדיר לקבלת היתר עבודה פרטית, עליהם להגיש ראשית כל טופס בקשה לעבודה פרטית אשר יינתן לו על ידי אגף הת"ש ביחידתו, ואשר ימולא בהתאם על ידי מעסיקו החדש אשר מתעתד לקלוט אותו במקום העבודה.

בנוסף לאותו טופס, על חייל אשר מבקש לקבל היתר עבודה בשל נסיבות שאינן כלכליות לצרף ולהוסיף מסמכים המפרטים וחושפים את נתוני הכנסתו ושל הוריו, כאשר לנוכח זאת תבחן הרשות לעסוק בתשלום ועבור תמורה, לעומת בקשת שחרור אשר ניתנת בקלות יתרה יותר. חיילים המוכרים לצבא כחיילים מרקע כלכלי רעוע אינם דרושים להנפקת מסמכים אלו.

היכן הבקשה תיבחן?

כמו כן, לאחר שיסופקו כלל המסמכים הרלוונטיים, הבקשה תועבר לבחינת אגף כוח אדם בצה"ל, כאשר האישור עצמו יכול להינתן על ידי מפקד שהינו בדרגת אל"מ ו/או סא"ל המשמש כמפקד גדוד. אם וכאשר יינתן אישור שכזה, הוא יועבר לידי החייל כטופס רשום המתיר את העסקתו, טופס אשר יאלץ להציג בעבור כל דורש לעת הצורך.

יתרה מכך, חייל אשר טרם קיבל לידיו את האישור אינו רשאי להתחיל במשלח ידו ולעבוד, כאשר כאמור מדובר בהיתר אשר יש לחדש מדי שנה, אשר יש לראותו כוויזת עבודה לכל דבר ועניין.

 

סיוע במציאת עבודה דרך הצבא

זאת ועוד, כי חיילים בשירות סדיר אשר זכו לקבלת היתר עבודה חיצוני, רשאים גם לפנות למרכז ההשמה של האגודה למען החייל למען האחרונה תסייע להם למציאת עבודה במגזר הפרטי. כמו כן, גם פנייה זו תעשה על ידי מדור ת"ש כאשר האחרון ימסור לאגודה למען החייל את וויזת העבודה אשר לה החייל זכאי.

 

מניעת העסקה על ידי גורם צבאי

בנוסף לכך, לעתים רבות בצבא נתקלים חיילים אשר עונים לקריטריונים המצוינים לעיל בפיקוד אשר מבקש למנוע מהם לקיים את בקשתם, או לחליפין אשר אינו נעתר לבקשתם לקדם את עניינם בדחיפות הראויה לו, כאשר כתוצאה מכך החייל נפגע ואינו זוכה למיצוי זכויותיו.

אי לכך ובהתאם לזאת, ראוי לציין כי לכל חייל הן בסדיר והן במילואים קיימת הזכות להגיש תביעה לטובת נקח"ל (נציב קבילות החיילים), כאשר לנוכח הגשת תביעה שכזו מקרי עבר מלמדים כי התביעה מזדרזת במידה רבה, ומתאפשר לחייל אשר זכויותיו עוקבו לקבל פתרון מהיר והכרחי.

זאת ועוד כי פנייה לנקח"ל יכולה להיעשות גם מבלי יידועו של המפקד המדובר, כאשר חל איסור מוחלט על מניעת הגשת קבילה, כמו גם על התנכלות אודות חייל אשר בחר להגישה, שכן מדובר על זכות יסוד אשר עומדת לטובת כל חייל באשר הוא.

 

לסיכום – זכויות חיילים עובדים בסדיר

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל לאור היותו של צה"ל צבא אשר קולט בקרבו את כל חלקי העם וכחלק מכך גם אוכלוסיות אשר לא יכולות להרשות לעצמן לעבוד במסגרת תנאי העסקתו הירודים, אשר כוללים שעות נוספות ותשלום זעום בעבורן, רבים מחיילי הצבא נאלצים לעסוק במשלח יד נוסף על אף שירותם הצבאי.

לפיכך, קיימים בצבא גופים אשר תכליתם ומטרתם היא לאפשר ולקיים את יכולתם של מי מבין החיילים הזקוקים לכך לקבל פתרון תעסוקתי והכרחי בעבור קיומם הכלכלי או של בני משפחתם הקרובים להם.

לכן, במידה והנכם חיילים אשר מבקשים לקבל סיוע כדוגמת קבלת היתר עבודה חיצוני, מומלץ במידה רבה לפנות בהקדם הן למפקדכם האישי והן לגורמי הת"ש היחידתיים, כדי להבטיח שהיתר זה יתקבל במהרה וכתוצאה מכך תוכלו ליישם את זכותכם הקיימת לכם על פי חוקי הצבא.

מנגד, במידה ונשללה מכם זכות זו או שהנכם סבורים שההליך עוכב ומתבצע באמצעות גרירת רגליים, מומלץ להגיש תביעה רלוונטית לנציב קבילות החיילים, בעודכם נעזרים בסיוע חיצוני של עורך דין צבאי אשר מכיר ובקיא בחידודי ותקנות המערכת, על מנת שתוכלו לפתור את הסוגייה בהקדם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.