התנכלות והתעמרות בעבודה

אף שבמדינת ישראל טרם נחקקו חוקים ספציפיים האוסרים על מעבידים להתעמר בעובדים שלהם, העובד זכאי להגנה משפטית במקרים של התעמרות בעבודה, מתוקף חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו". יתר על כן, במקרה של התנכלות בעבודה ישנה חקיקה מוסדרת שנועדה להגן על עובדים החושפים שחיתות או פעילות בלתי חוקית בסביבת עובדתם. במאמר שלפניכם נסביר אלו מעשים נחשבים מבחינת החוק להתנכלות והתעמרות בעבודה, והן ההשלכות של התנהגויות מסוג זה עבור המעסיק והעובד הנפגע מהן.

מהי התעמרות בעבודה?

התעמרות במקום העבודה או בשמה הנוסף: התנכלות תעסוקתית, הינה מונח המתייחס להתנהגות משפילה והטרדת עובדים (שאינה פיזית) מצד הממונים עליהם, עמיתיהם בעבודה או מעסיקיהם, שהיא בעלת אופי חוזר ונשנה. ההגדרה של התעמרות במקום העבודה אינה מכסה התרחשויות נקודתיות וחד פעמיות, ונשענת על מוטיב החזרתיות.

כאמור, התעמרות במקום העבודה אינה בהכרח השפלת או הטרדה עובד בידי המעסיק עצמו. גם פגיעה בעובד מצד עמיתיו לקוחותיו הקבועים של הארגון, ספקים שעובדים מול הארגון דרך קבע וכיוצא באלו – יחשבו כהתעמרות במקום העבודה כלל שמדובר על אירוע חוזר ונשנה שעונה על ההגדרה לעיל.

 

באילו אופנים התנכלות והתעמרות בעבודה באות לידי ביטוי?

התעמרות במקום העבודה יכולה לבוא לידי ביטוי בתור הרמת קול על העובד, פניה לעובד בשפה שאינה מכבדת, התעלמות מן העובד, הטלת חרמות על העובד, הטלת סנקציות על העובד, ביטויי חוסר שביעות רצון מהעובד החוזרים על עצמם, האשמת העובד על לא עוול בכפו, הפצת רכילות על העובד, חדירה מוגזמת לפרטיותו של העובד, הלבנת פני העובד ברבים, העברת ביקורת לא מידתית על העובד,מתן עונש משפיל לעובד/ת, או משימות הפוגעות בכבודו, וכן הלאה.

התנכלות והתעמרות בעבודה
התנכלות והתעמרות בעבודה

מהן ההשלכות המשפטיות של התנכלות והתעמרות בעבודה?

עובד שנפגע מהשפלה או התעמרות במקום עבודתו, רשאי לנקוט פעולות משפטיות, לרבות פניה לערכאות והגשת תביעת פיצויים כנגד המעסיק. כמו כן, במידה והעובד שנפגע מהתעמרות בסביבת עבודתו מעוניין להפסיק את עבודתו תחת אותו מעסיק, עומדת לו הזכות להתפטר בעילה של "הרעה בתנאי ההעסקה" – מה ששם אותו במעמד של מתפטר בחזקת מפוטר, המקנה לו זכויות שונות, לרבות הזכות לתשלום פיצויי פיטורין מצד המעסיק (בתנאי שהעובד הועסק אצל מעסיקו במשך שנה ויותר), זכאות לקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ללא תקופת המתנה, וכיוצא באלו.

 

מהי "עוגמת נפש" ומה משמעותה של הגשת תביעת פיצויים על עוגמת נפש בעבודה?

בשפה משפטית, המושג "עוגמת נפש" מתאר נזק שנגרם לפרט, אשר אינו נחשב בתור נזק ממוני או קנייני. נזקי עוגמת נפש עשויים לבוא לכלל ביטוי כאי שביעות רצון ממשית משירות או מוצרים שנרכשו, פגיעה נפשית או רגשית בעקבות התנכלות והתעמרות בעבודה, וכיוצא באלו.

עובד שנפל קורבן להתנכלות והתעמרות חוזרת בעבודתו, יכול להגיש, כאמור לעיל, תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה, כנגד המעסיק שלו. ככל שהעובד יצליח להוכיח בבית המשפט שאכן מדובר על התעמרות במקום העבודה, בית הדין לעבודה, רשאי לפסוק תשלום פיצויים לעובד מטעם מעסיקו, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בעבודה, ובגין הפרת חוזה העסקה (שעניינו שימוש בכוח שחוזה העבודה מעניק למעסיק מול עובדיו, שנעשה שלא בתום לב).

 

כיצד קובעים בתי הדין לעבודה האם המעסיק מחויב בתשלום פיצויים לעובד?

בתביעת פיצויים בשל עוגמת נפש שנגרמה לעובד, בתי הדין לענייני עבודה נוהגים לבחון כל מקרה לגופו וביחס לנסיבות המקרה וההוכחות המוצגות לו, שבהתאם להן נקבע האם מדובר על עוגמת נפש כאמור, או שמא עסקינן בהתנהגות פוגענית אשר כשלעצמה, אינה חמורה במידה שמצדיקה מתן פיצוי לעובד.

פיצויים על עוגמת נפש לעובד – באיזה היקף?

במקרה בו בית הדין לעבודה אכן מכיר בהתעמרות בעובד כפגיעה המצדיקה תשלום פיצויים מצד המעסיק, סכום הפיצוי נקבע בהתאם לרמתה של הפגיעה, ועשוי להגיע גם לסכומים של עשרות אלפי שקלים.

אולם לעניין זה חשוב לציין כי היות והפסיקה בנושא פיצויים על עוגמת נפש בעבודה, תלויה בשיקול דעתם של בתי הדין לעבודה ולא בחקיקה מוסדרת, מדובר בפיצויים הניתנים לעובדים לעתים רחוקות בלבד, כדוגמת מקרה ידוע של עובדת שנאלצה לשאת עונש משפיל במיוחד של ישיבה ללא תעסוקה במשרד שקוף שלכל יציאה ממנו העובדת נדרשה לבקש אישור מיוחד.

 

הזכות לתשלום פיצויי פיטורין מצד המעסיק במקרה של התנכלות והתעמרות בעבודה

ככל שהעובד הודיע למעסיקו על ההתעמרות או ההתנכלות שהוא חווה בעבודתה, והמעסיק לא דאג לתקן את המצב, העובד עשוי להיות זכאי לתשלום פיצויי פיטורים כחוק במידה ויתפטר בחלוף שנה ויותר מתחילת עבודתו אצל מעסיק זה.

אולם היה והמעסיק דאג לתקן את המצב, והעובד בחר להתפטר למרות זאת, אותו עובד לא יהא זכאי לקבלת פיצויי פיטורין מהמעסיק. יתר על כן, גם כעובד מתפטר בנסיבות של התנכלות והתעמרות בעבודה, הוא עדיין מחויב לספק למעסיק הודעה מוקדמת כחוק, למעט מקרים שבהם תנאי העבודה אינם מאפשרים לעובד להמשיך בעבודתו גם למשך פרק הזמן הנדרש על פי חוק.

 

מהי התנכלות במקום העבודה ובמה היא נבדלת מהתעמרות בעבודה?

התנכלות בעבודה  בדומה להתעמרות, באה לידי ביטוי בפגיעה בכבודו ובשלוותו של העובד על ידי הטרדתו או השפלתו באופן חזרתי אך ללא מוטיב של פגיעה גופנית. אולם בשונה מהתעמרות במקום העבודה שעלולה להתרחש ללא סיבה מוגדרת, החוק מבחין במקרים של התנכלות בעבודה, כפגיעה המתרחשת על רקע דיווח מצד העובד על שחיתות במקום העבודה, הטרדות מיניות או כל עניין הנוגע להתנהלות בלתי חוקית של המעסיק או מי מעובדיו.

ההגנה על עובד שדיווח על שיחתות בעבודתו או כל בעיה חוקית אחרת, מעוגנת בחוק והענישה בגין התנכלות בעבודה כוללת הן פיצויים בגין עוגמת נפש לעובד, והן עונשי מאסר שעשויים להגיע עד 3 שנות מאסר ו / או קנסות כבדים למעסיק.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.