מילוי צוואתו של אדם נועד לכבד את רצונו ולחלוק לו כבוד אחרון. על הצוואה לבטא את רצונו הטהור של המנוח, אולם לעיתים לאחר חשיפת הצוואה מתעוררת התנגדות למילואה עקב טענה לאי כשירות רפואית של המצווה. במאמר זה נסקור את יסודות הצוואה, את הגדרת המצווה כאי כשיר מבחינה רפואית ואת תהליך ההתנגדות לקיום צוואה.
יסודות הצוואה
בצוואה כותב האדם מה ברצונו שייעשה ברכושו לאחר לכתו. לאדם ניתן חופש לחלק את רכושו ככל העולה על רוחו באופן כמעט מוחלט, חופש הנובע מ"עיקרון חופש המצווה". זכותו של כל אדם לעשות ברכושו כפי רצונו וזכות זו מוקנית לו גם בעת כתיבת הצוואה. יסוד הרצון החופשי הינו מהותי לצוואה, ובהעדרו אין לצוואה תוקף כלל. היטיב להגדיר זאת השופט אהרון ברק באמירתו כי היחס בין רצון המצווה לצוואה עצמה הינו כיחס בין הנשמה לגוף. עיקרו של הגוף הוא לבטא את הנשמה ותפקידה של הצוואה הוא לבטא את רצונו החופשי של המצווה.
אי כשירות משפטית
בסעיף 26 בחוק הירושה תחת הכותרת "כשרות לצוות" מפרט החוק: "צוואה… שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". ההגדרה המדויקת למהי "כשירות לצוות" הינה חמקמקה כיוון שקשה להגדיר מתי אדם מביע את רצונו החופשי ומתי הוא נתון להשפעה חיצונית. השופט אהרון ברק התייחס לכך ופסק שיש לבדוק שלושה דברים בבואנו לבדוק כשירות לצוות:
- מודעות לביצוע הפעולה – האם המנוח ידע שהוא כותב צוואה, והבין את הסיטואציה בה הוא נמצא.
- הבנת המשמעות המשפטית – האם המנוח הבין את ההשלכות של הצוואה שהוא רושם, את תוקפה המשפטי וכדו'.
- היקף הרכוש – האם המנוח הכיר את היקף רכושו והיה מודע למי הוא נותן את העיזבון.
דוגמאות לאי כשירות רפואית
באופן כללי ניתן לומר כי כל מצב רפואי המשפיע על צלילות דעתו של האדם ועל יכולתו לקבל החלטות מביא למצב של אי כשירות לצוות. לשם המחשה ניתן להביא מספר דוגמאות כגון התמכרות לאלכוהול, אי קבלת תרופות הגורמות לשינויי מצב רוח, דיכאון חמור וכדו'. כמובן שרשימה זו אינה מוחלטת וכל מקרה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט לבחון האם הייתה פגיעה בצלילות דעתו של המצווה, והאם שלושת הסעיפים לעיל היו כשירים.
ראוי להוסיף כי בית המשפט קבע כי הוכחת מחלת נפש למנוח אינה מספיקה לפסילת הצוואה, אלא יש צורך להוכיח כי התקיימה פגיעה ברצון החופשי או ביכולת להבין את טיבה של הצוואה. יש לבצע אבחנה ברורה בין מצב נפשי פיזי לבין כשרות לצוות.
הזמן הרלוונטי לאי כשירות רפואית
הזמן הנידון לגבי צלילות דעתו של המצווה הינו אך ורק זמן כתיבתה וחתימתה של הצוואה. אין משקל להוכחה כי לאחר כתיבת הצוואה או לפני כתיבתה המצווה היה במצב של אי כשירות לצוות.
איך מביעים התנגדות לצוואה?
כאשר אדם נפטר מגישים היורשים בקשה להוצאת צו לקיום ירושה. לאחר בקשה זו מפרסם רשם הירושות צו זה באופן פומבי על מנת להודיע לכל מאן דבעי על הרצון לממש צוואה זו. ע"פ חוק ניתן להגיש ערעור לפחות שבועיים לאחר פרסום צו זה (בפועל ניתן להגיש כל עוד לא חולקה הירושה, תהליך שאורך בממוצע כמה חודשים). את ההתנגדות מגישים למשרדי רשם הירושות.
התנגדות לקיומה של צוואה מעוגנת בחוק בסעיף 67 לחוק הירושה. לרוב מערערים על קיום הצוואה עקב טענת השפעה בלתי הוגנת, צוואה פגומה או אי כשירות לצוות. יש לציין כי נטל ההוכחה בשלב הערעור מוטל על כתפי המערער והיורש הוא המוחזק עד שיוכח אחרת. המצב שונה כאשר מדובר בצוואה פגומה, אזי חובת ההוכחה עוברת לידי המבקש לקיימה.
תהליך ההתנגדות לקיום הצוואה
לאחר קבלת ההתנגדות מעביר הרשם את הנושא לבית המשפט לענייני משפחה. תהליך בירור כשירותה של הצוואה הוא מורכב כיוון שהעד המרכזי בסיפור אינו בין החיים עוד, ובית המשפט עושה כמיטב יכולתו לברר את המציאות בעבר. על מנת להוכיח אי כשירות רפואית לכתיבת צוואה ניתן להביא חוות דעת של מומחים, עדויות של קרובים או כל דבר אחר (למשל המלצה של קורס נהיגה מונעת לשלילת רישיון עקב אי כשירות לנהיגה).
בית המשפט נותן משקל רב יותר לדעתם של המומחים, אולם הוא אינו מחויב לקבל את דעתם אלא הם כלי עזר בידיו ותו לא. לאחר הדיון, בית המשפט מגיע לידי הכרעה: ביכולתו לבטל את הצוואה או לאשרר אותה. במידה והצוואה התבטלה רואים אותה כאילו היא לא התקיימה וחוזרים למצב הקודם (במידה וזו צוואה ראשונה מחלקים את העיזבון ע"פ חוק הירושה, ואם זו צוואה על גבי צוואה אחרת חוזרים לצוואה הקודמת).
פעולת מנע
על מנת להימנע מלהגיע למצב של התנגדות לצוואה עקב אי כשירות רפואית, ניתן בעת כתיבת הצוואה לכתוב בנוסף תעודה רפואית המובאת ע"י פסיכיאטר הקובעת את מצבו הנפשי של המצווה. פעולה זו יכולה למנוע כל אפשרות של הגשת התנגדות עתידית. החוק בישראל אינו מחייב לצרף תעודה רפואית למסמך הצוואה[1] אולם במקרה שיש ספק (אפילו קלוש) במידת כשירותו של המצווה רצוי לצרף תעודה זו על מנת למנוע בעיות בעתיד.
סיכום
צוואה כשרה הינה צוואה אשר מבטאת את רצונו של האדם ללא כל כפייה וללא השפעות חיצוניות. הגדרת רצונו החופשי של האדם הינה עניין עדין ומורכב, ועל כן כל מקרה לגופו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. על מנת להתמצא בתחום מורכב וחמקמק זה מומלץ להסתייע בליווי של דמות משפטית בעלת ניסיון אשר תבטיח לכם שזכויותיכם לא תיפגענה ושתקבלו את כל הדברים המגיעים לכם על פי החוק. [1] במקרה של צוואה הנעשית ע"י עורך דין נוטריון החוק מחייב תעודה רפואית רק במקרה והמצווה הינו מרותק למיטה או מאושפז בבית חולים, אולם זו אינו דרישה בחוק הירושה אלא בחוקי הנוטריון.
