חיפוש

התחשבנות על הוצאות שוטפות בתקופת הנישואין

הליך הגירושין הפך בעת האחרונה לשכיח במיוחד, כאשר בישראל בדומה למדינות אחרות במערב אחוז הזוגות אשר עתידם לבסוף להיפרד בטרם עת עומד על כ- 30%, כאשר מדובר במגמה אשר מתגברת לנוכח הזמן.

כתוצאה מכך, בשל העובדה שכיום יותר מאיי פעם זוגות נאלצים לקיים הליך גירושין אשר חלק בלתי נפרד ממנו העובר כחוט השני לאורכו הוא הפרדת רכוש וחלוקת ממון, עולה שאלה אשר נוגעת ומטרידה רבים – כיצד מתייחסים או נוהגים כלפי ההוצאות השוטפות אשר בני הזוג קיימו במהלך היותם זוג ותא משפחתי שלם.

לפיכך, לנוכח החשיבות הרבה שקיימת לסוגייה ולשכיחותו העולה של ההליך בכללי, במאמר הקרוב נרחיב אודות התחשבנות על הוצאות, והדרכים הקיימות להסדרת עניין הרכוש בגירושין.

 

כיצד מתחלק ממון כחלק מגירושין?

בהמשך לכך, חשוב ראשית לבאר ולציין כיצד מתחלק ממון בגירושין באופן כללי, כאשר יש לגזור מהכלל אל הפרט בהינתן השאלה אודות הוצאות שוטפות כחלק מנישואין. כלומר, בישראל לנוכח חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, נקבע כי בהיעדר הסכם ממון אשר נעשה בין בני הזוג, עליהם למעשה לחלק את ממונם באופן מאוזן ולנוכח עיקרון איזון המשאבים כפי שנאמר במילותיו של החוק עצמו כדלקמן:

"לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים" – חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973.

עיקרון זה גורס בהתאם לשמו, כי על בני הזוג למעשה לבצע חלוקה שוויונית ומאוזנת אודות כלל הנכסים אשר נצברו לטובתם בעודם נשואים, כמו גם כי עליהם להתחלק בנכסים אשר היו קיימים לטובת מי מהם עוד בטרם הנישואין אך שהזוג חלק אותם במהלך נישואיו, קרי קיים את הלכת השיתוף אשר מהווה השלמה לעיקרון איזון המשאבים.

כאמור, ישנן אלטרנטיבות לעיקרון זה, כאשר בהתאם לקיומה או היעדרה של אלטרנטיבה שכזו גם האופן בו ההוצאות השוטפות יתחלקו בין בני הזוג (אם בכלל) משתנה בהתאם.

 

חלוקת הון במסגרת עיקרון איזון המשאבים

כאשר מונהג עיקרון איזון המשאבים, על בני הזוג למעשה לבצע היוון והערכת כלל הרכוש אשר קיים בעבורם ולחלקו ביניהם באופן שוויוני.

כלומר, אין הדבר אומר כי עליהם הלכה למעשה לחצות ל- 2 את כל אשר קיים בעבורם, כמו שעליהם להעניק אחד לשני זכויות בשווי כולל אשר עומד על אותו סכום כספי, כאשר אילו קיימת חריגה או דלתא מסוימת עבור אחד מבני הזוג, כפי שקורה כאשר רק אחד מהם נשאר לדור בדירתם המשותפת, על הצד אשר קיים פער חיובי עבורו לשלם לצד הנגדי כדי לאזן את המשוואה.

 

חלוקת הוצאות שוטפות במסגרת עיקרון איזון המשאבים

בנוסף לכך, עיקרון איזון המשאבים גם גורס כי על בני הזוג לשאת בהוצאות ובחובות הקיימים להם, שכן הם מהווים ביטוי וחלק מהתנהלותם הכלכלית המשותפת בתור הורים, לעומת זאת, אף על פי כי נדמה שבכך תמה הסוגייה, ישנם חידודים רבים אשר משפיעים על האופן בו ההוצאות מתחלקות בין בני הזוג.

כלומר ישנן הוצאות אשר בגינן פטור אחד מבני הזוג לשאת בעלותן, כדוגמת הוצאות אשר מקורן הוא בהחלטה חד צדדית שקיבל בן הזוג אשר אינה מקדמת את משק הבית המשותף של בני הזוג ולא נעשתה ביידועו. לדוגמה, כאשר אחד מבני הזוג מקיים רומן מחוץ לנישואין ו/או כאשר הוא עוסק במעשים פליליים אשר גבו ממנו הוצאות ולעתים אף חובות, כמו גם כאשר הוא נקלע להוצאות בשל הימורים, אזי שבן הזוג אשר לא נטל בכך חלק פטור מחלוקה בהוצאות אלו.

רוצה לומר, בהינתן הוצאות משותפות אשר מקורן הוא אחד מן המוזכרים לעיל, בן הזוג אשר לא ביצעם לא יאלץ להקטין את חלקו היחסי בממון המשותף לנוכח הוצאות שכאלו, כאשר בהינתן קיומן בן הזוג אשר יצר אותם יאלץ לשאת בהן ולהחשיבן כהוצאה אישית אשר אינה כרוכה בבן זוגו הנגדי.

 

התחשבנות על הוצאות אשר קיימת חובת החלוקה בעבורן

לעומת זאת, ישנן הוצאות רבות אשר מוכללות ומוגדרות כהוצאות אשר על בני הזוג קיימת החובה לחלוק, כאשר מדובר למעשה בהוצאות הפוכות לחלוטין לאלו אשר אינם מחויבים לחלוק, כלומר – הוצאות אשר משרתות את כלל התא המשפחתי ו/או אשר היו ידועות ומוסכמות על מי מבין הצדדים.

כלומר, הוצאות בעבור תשלומי חשבונות שונים (ארנונה, מים, חשמל, שכירות), כמו גם הוצאות מחייה בעבור מזון ו/או הוצאות בעבור ילדיהם המשותפים של בני הזוג ו/או הוצאות בשל פריעת הלוואות אשר נטלו בני הזוג יחדיו, מחויבים בתשלום וחלוקה מצד 2 בני הזוג, שכן הוצאות אלה נעשו בידיעתם 2 הצדדים ונעשו למען כלל התא המשפחתי.

 

התחשבנות על הוצאות שוטפות בעבור משלח יד של אחד מבני הזוג

בנוסף לכך, לעתים קיימות הוצאות לא מבוטלות אשר נגרמות כתוצאה ממשלח ידו של אחד מבני הזוג, כאשר לנוכח הרצון לפתח ולקדם את העסק שבחזקתו הוא נאלץ לקיים הוצאות בלתי מבוטלות אשר לעתים רבות מגיעות מחשבונם המשותף של בני הזוג.

ובהתאם, לאור העובדה כי בהינתן ואותו משלח יד היה רווחי ומייצר תפוקה היו עתידים בני הזוג להתחלק בה, שכן כחלק מעיקרון איזון המשאבים גם נכסי קריירה כדוגמת מוניטין והכנסה קבועה מתחלקים בין בני זוג, גם כאשר קיימת הוצאה לגיטימית כחלק ממשלח ידו של אחד מבני הזוג צפוי בן הזוג הנגדי להתחלק ולהשתתף עימו בה.

 

הסדרת חשבונות מבעוד מועד – באמצעות הסכם ממון

לעומת זאת, לאור התחום האפור שקיים, כמו גם סלידה מהצורך להתחשבן עד השקל האחרון עם מי שעד לאחרונה חלקת עימו משק בית וחלל משותף, קיימת אלטרנטיבה אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות אשר מתגברת וחוסכת מבני הזוג את ההליך המורכב אשר הוזכר לעיל – כריתת הסכם ממון.

הסכם ממון הוא חוזה משפטי אשר נכרת בין 2 בני הזוג בכל שלב באשר יחפצו, כאשר מטרתו ותכליתו היא עיגון והסדרת כלל הזכויות והחובות הקיימים בעבור בני זוג כחלק מנישואיהם המשותפים. כלומר, במסגרת הסכם ממון יכולים לקבוע בני הזוג כי בהינתן חובות ו/או הוצאות שוטפות אשר יוגדרו בהתאם לאשר יבחר אותו זוג, הם בוחרים להתחלק באופן שוויוני ו/או בהתאם ליכולת השכר של כל אחד מהם ו/או כאשר לא תתקיים התחשבנות כלל.

בנוסף לכך, עצם מגוון האפשרויות שקיים בעבור בני הזוג מסגיר היבט נוסף וייחודי אשר מתקבל באמצעות הסכם ממון, אשר הינו הסכם מודולרי במיוחד, כלומר כזה אשר נוסך לתוכו את השקפת עולמו וסט ערכיו של עורכיו.

לפיכך, באמצעות הסכם הממון אשר נחתם לעתים רבות הרבה בטרם התקיים הקרע בין בני הזוג, כאשר כתוצאה מכך קל יותר משמעותית להגיע להבנות והסכמים משותפים אודות האופן בו מעוניינים בני הזוג לחלוק ולפרק את ממונם המשותף כאשר חלק מכך הוא גם הוצאותיהם בשגרה, יכולים בני הזוג להסדיר את ענייניהם בדרכי נועם וביעילות מרבית מאשר צחצוח חרבות במסגרת הליך משפטי.

 

עדיף מאוחר מאף פעם – הסדרת התחשבנות אודות הוצאות שוטפות באמצעות הליך גישור

כמו כן, אפיק נוסף אשר קיים לבני זוג אשר מצד אחד לא הגדילו לכרות הסכם ממון ומצד שני לא מעוניינים בקיום עניינם במסגרת תביעת גירושין לאור עיקרון איזון המשאבים, הוא פנייה להליך גישור על מנת שהאחרון יצליח להביאם לעמק השווה ולניתוץ סלעי המחלוקת.

במסגרת הליך הגישור בני הזוג למעשה נפגשים מספר פעמים ביחד עם מגשר חיצוני אשר תפקידו אינו להביא להסכם מאוזן ושווה בין בני הזוג לאור עיקרון איזון המשאבים כמו הערכאות המשפטיות, אלא להביא להסכם אשר קיימת אודותיו תמימות דעים, לאור ההבנה כי כאשר ישנה הסכמה יכולים בני הזוג לא רק להתגרש טוב יותר, אלא גם לחיות לאחר הגירושין במערכת יחסים בריאה, שכן הם לעתים רבות משמשים כהורים משותפים לילדים אשר יושפעו ממערכת היחסים העתידית שלהם.

 

יתרונותיו של הליך הגישור – במיוחד לאור הצורך ליישב מחלוקת כדוגמת התחשבנות על הוצאות שוטפות

בהמשך לכך, הסיבה שהליך הגישור מהווה כלי כל כך יעיל לעניין כדוגמת התחשבנות אודות הוצאות שוטפות, היא שמדובר בהליך אשר קיימים לו כל היתרונות והמאפיינים על מנת להתמודד עם סוגייה שכזו.

יתרונות אלו נוגעים להיותו יעיל, מהיר, חשאי וזול. כלומר, הליך הגישור מתקיים מהר משמעותית מאשר הליך תביעת גירושין, כאשר הוא מסתכם לכדי מספר ספור של פגישות הנעשות לרוב על בסיס שבועי. כאשר כתוצאה מקיצור ההליך והיעדר הצורך בייצוג משפטי ותשלום אגרות משפט במהלכו, חוסכים גם בני הזוג סכום ניכר אשר מוזיל משמעותית את ההליך וההגעה לכדי הסכם גירושין בר קיימא.

 

חיסיון וחשאיות – על מנת לאפשר משא ומתן איכותי ונקי

בנוסף לכך וחשוב מכך, מפאת העובדה כי על הליך הגישור קיימת חובת החשאיות והחיסיון, חובה אשר נחתמת בראשית ההליך ומבטיחה כי הן בני הזוג ועורכי דינם והן המגשר לא יכולים להפיץ, להדליף או לעשות שימוש באשר נאמר במהלכו, יכולים להבטיח בני הזוג כי כל הבנה או וויתור אשר יקיימו במהלך שיחות הגישור לא ישמש כנגדם בעתיד.

רוצה לומר, בשל העובדה כי כל אשר נאמר במסגרת הליך הגישור נכון לשעתו בלבד ולמסגרת הליך הגישור בלבד, מתבטל החשש שמא ויתור או הבנה אשר יקיים אחד מבני הזוג בעניין כדוגמת התחשבנות אודות הוצאות שוטפות, ישמש כנגדו בעתיד כתשתית לקיומן של הסכמות אשר ינסו להיכרת כדרך תביעת גירושין אם וכאשר הליך הגישור יכשל.

הסיבה לחשאיות המוקנית להליך הגישור היא כדי להבטיח כי הצדדים אשר יבצעו במסגרתו משא ומתן אודות תנאי ומאפייני גירושיהם יוכלו לעשות זאת מבלי החשש הטבעי אשר נלווה לשיח אל מול גורם אשר מתקיים עימו הליך משפטי.

 

לסיכום – חלוקת הוצאות שוטפות בנישואין בהתאם לטיב הקשר ולנוכח הסכמים קדמוניים אשר נכרתו

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, האופן בו בני הזוג יתחלקו (אם וכאשר) בהוצאות השוטפות של נישואיהם נגזר מהאופן בו הם יבחרו לקיים את הליך הגירושין שלהם, בין אם מדובר באמצעות כריתת הסכם ממון מבעוד מועד או שמא היעזרות בעיקרון איזון המשאבים וביצועה של חלוקה מדוקדקת כאשר כל הוצאה תיבחן לגופה ולאורה תינתן מסקנה.

בנוסף לכך, במידה ובני הזוג אינם מעוניינים לקיים התחשבנות שכזו אשר יכול להתלוות לה מחיר נפשי ורגשי חסר תקדים, הם יכולים לקיים את ענייניהם הכלכליים באמצעות הליך גישור אשר ישאף להביאם לידי הסכמה משותפת אשר נגזרת מן הרעיון כי אף לאחר שיתגרשו בני הזוג הם יאלצו לחיות זה במחיצת זה למשך פרק זמן בלתי מבוטל, בעיקר לנוכח קיומם של ילדים משותפים.

כמו כן, חשוב לציין כי בהיעדר הסכמה ייחודית, נוהגות הערכאות לבחון את טיב ההוצאה בהתאם למטרתה הראשונית, כאשר אילו מדובר בהוצאה אשר נועדה לשרת אך ורק אחד מבני הזוג ואשר הוסתרה ממקבילו, לא צפוי בן הזוג אשר לא יזם אותה לשאת בעלויות הנלוות לה.

 

אחרית דבר

לבסוף, לעתים קיים תחום אפור משמעותי אשר מחדד את הצורך בהסתייעות משפטית מצד עורך דין גירושין אשר יוכל לבחון ולהבין האם וכיצד קיים צורך לבצע חלוקה והשתתפות הדדית בהוצאות השוטפות אשר היו קיימות לבני הזוג, בהתאם לאופייה של אותה הוצאה.

הסיבה לצורך בדמות מקצועית כדוגמת זו היא יכולתו להבחין ולזהות את החידודים ההכרחיים אשר לאורם הערכאות המשפטיות נוהגות להחריג או לחליפין להכליל הוצאה אשר נעשה בעוד בני הזוג נשואים יחדיו.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.

אהבתם את הכתבה?
שתפתו בקליק
כתבות בנושא