אחת העילות המרכזיות לפסילת צוואות בישראל הינה הטענה כי המצווה לא היה מוגדר ככשיר לצוות וככזה צוואתו בטלה. על מנת להוכיח טענה זו בית המשפט מבקש על פי רוב חוות דעת רפואית אשר מטרתה לאשר או להפריך את טענות המערער ולפסוק האם הצוואה כשרה. במאמר זה נסקור באילו מקרים מבקש בית המשפט חוות דעת רפואית, מהן תפקידיה ומה מעמדה.
רצון עצמאי – אחד מעמודי היסוד של הצוואה
כל צוואה מורכבת משני יסודות מרכזיים:
- גוף הצוואה.
- היותה משקפת את רצונו החופשי והעצמאי של המצווה.
במידה ואחד מיסודות אלו פגום בצורה משמעותית הרי שהצוואה בטלה: גוף הצוואה צריך להכיל מספר מרכיבי יסוד אשר בלעדיהם אין כלל גרעין צוואתי במסמך הצוואה ועל כן הוא פסול מלשמש כצוואה. כמו כן הצוואה צריכה לבטא את רצונו העצמאי של המצווה, ובמקרים בהם הצוואה מושפעת ממניעים זרים הרי שהיא מועלת בתפקידה ודינה להיפסל.
מצבים רפואיים המביאים לידי ביטול הצוואה
כפי שציינו לעיל ישנם מקרים בהם מתעורר החשד כי הצוואה אינה מבטאת את רצונו העצמאי של האדם. חשד זה מתעורר למשל כאשר המצווה לקה בנפשו בעת כתיבת הצוואה ולא היה צלול בדעתו. על מנת לפסול צוואה של אדם הלוקה בנפשו ניתן לטעון שתי טענות המביאות לביטול הצוואה:
טענת "אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה" – סעיף 26
בסעיף 26 בחוק הירושה נאמר כי: "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה". על פי החוק בסעיף זה, אדם אשר אינו ידוע להבחין בטיבה של צוואה (עוד נדון במושג זה) אינו כשיר לצוות וצוואתו בטלה. יש להדגיש כי לא כל מצב נפשי מוביל לפסילת המצווה מכשרותו לצוות. רק מצבים נפשיים מסוימים הגורמים לשיקול דעתו של המצווה ללקות, ומאפילים על קבלת ההחלטות העצמאית שלו, מביאים את בית המשפט להגדיר את המצווה כאינו כשיר לצוות ולפסול את צוואתו.
טענת "צוואה שנעשתה מחמת טעות" – סעיף 30
סעיף 30 (ב) בחוק הירושה קובע כי: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה". על פי חוק זה, צוואה שהתבססה על טעות של המצווה – בטלה. ניתן לטעון כי מחלה נפשית המביאה את הלוקה בה להזיות ותעתועי שווא, בעצם מביאה אותו לכתוב צוואה מתוך תפיסת מציאות מוטעית אשר תוגדר כצוואת טעות.
על מי מוטלת חובת ההוכחה
הלכה היא בדיני ירושה כי כל אדם בחזקת כשיר לצוות עד אשר יוכח אחרת. לאור זאת, אדם אשר רוצה לטעון כי המצווה לא היה כשיר לצוות בעת עריכת צוואתו עליו מוטל נטל ההוכחה. יש לציין כי אין די בהעלאת חששות או ספיקות באשר לכשירותו, אלא יש צורך בהוכחה מוחלטת וחזקה המראה את אי כשירותו של המצווה.
מי ממנה את המומחה הרפואי
במידה ובית המשפט השתכנע שאכן יש מקום לבחון את כשירותו הרפואית של המצווה, הוא ממנה מטעמו מומחה רפואי (לרוב מדובר בנוירולוג או פסיכיאטר) ומבקש ממנו להציג את חוות דעתו הרפואית. במידה ובית המשפט דחה את הבקשה למינוי מומחה, המערער יכול להציג חוות דעת פרטית מפי מומחה רפואי מטעמו, אם כי, יהיה לו קשה יותר לשכנע את בית המשפט לאור סירובו לדון בבעיה.
הבעייתיות בפסילת צוואה על פי חוות דעת רפואית
יש להבחין בין עדות של עד מומחה לחוות דעת רפואית. בעוד שעדות מפי עד מומחה מתייחסת למקרים בהם רופא אשר הכיר את המצווה מעיד על כשירותו הנפשית, הרי שחוות דעת רפואית מתקבלת על ידי רופא מומחה אשר לא הכיר את המצווה באופן אישי. ריחוק זה מביא לכך שחוות הדעת הרפואית מתייחסת למצב הרפואי באופן כללי בלבד, ועלולה לצייר תמונה שונה מן המציאות אשר התקיימה במקרה של המצווה עצמו. חולשה נוספת של חוות הדעת הרפואית היא שהיא נעשית רק לאחר מותו של המצווה (פוסט מורטם), ומכיוון שלא נעשית על האדם עצמו אלא על "ראיות עבר" הרי שהיא מוגדרת כחלשה.
מעמדה של חוות הדעת הרפואית
בית המשפט אינו כפוף להחלטת חוות הדעת הרפואית, וביכולתו לפסוק על פי ראות עיניו. לעיתים קורה כי בית המשפט מעניק משקל רב יותר לעדויותיהם של עדי הצוואה לגבי מצבו הנפשי של המצווה בעת עריכת הצוואה, מאשר לחוות דעתו הרפואית של הרופא. עם זאת, נדרשת סיבה מובהקת וכבדת משקל על מנת להביא את בית המשפט לפסוק כנגד חוות הדעת הרפואית. מכל מקום, בית המשפט מעניק לעדים מומחים משקל רב יותר מעדים ללא ידע רפואי, ועל כן עדות של רופא מקבלת תוקף חזק יותר מעדות רגילה (על פי רוב).
מה עושים בנכסים במקרה והצוואה בטלה
כאשר חוות דעת רפואית מביאה לידי ביטול הצוואה, רואים את הצוואה כאילו היא מעולם לא נתקיימה וחוזרים למצב הקודם – במידה ויש צוואה קודמת פועלים על פיה, ובמידה וזוהי הצוואה הראשונה מחלקים את הנכסים כמפורט בחוק הירושה. בנוסף, במידה ובית המשפט הגדיר את הצוואה כ"צוואה אשר נעשתה מחמת טעות", הוא יכול לתקן אותה (במידה והוא יודע בבירור מה הייתה כוונתו ללא הטעות) על פי רצונו המקורי של המצווה, כמפורט בחוק לעיל.
סיכום
צוואות רבות עוברות תהליך של ערעור וניסיון להביא לביטול קיומן. תהליך הערעור הוא מורכב ומפותל, הן מבחינה משפטית והן מבחינה נפשית ורגשית. על מנת לעבור את התהליך בצורה הטובה ביותר מומלץ לעבוד בליווי צמוד של עורך דין מנוסה ומקצועי, אשר ילווה אתכם לכל אורכו של התהליך, ויבטיח כי הרכוש המגיע לכם בדין – ימצא את עצמו בידיים שלכם.
