הסתלקות מעיזבון, מתי זה בעייתי ומה כדאי להכיר בעניין

כמעט כל אחד ואחת מאיתנו, יהיה ביום מן הימים במצב בו הוא ירש את עיזבונם של קרובי המשפחה שלו. הפרידה מן הקרובים לנו היא בלתי נמנעת, ומעמידה אותנו בפני סיטואציה משפטית רגישה הנוגעת להליכי חלוקת הירושה בינינו לבין היורשים הנוספים של המנוח. לעתים, הסיטואציה המורכבת של חלוקת ממונו ונכסיו של אדם שהלך לעולמו, מובילה אנשים למצב בו הם מעדיפים דווקא להתנער מבעלותם בחלק הירושה שיועד להם – בין אם ממניעים אישיים ובין אם ממניע כלכלי.

בהקשר זה כדאי להכיר את המונח "הסתלקות מעיזבון", שמהווה למעשה פתרון שהחוק מעמיד לרשותם של יורשים, המעוניינים לוותר על חלקם בירושה – באופן חלקי או מלא. בשורות הבאות ננסה להבין באילו נסיבות הסתלקות מעיזבון עשויה להיות רלוונטית, מתי היא עלולה להוות מכשול, ולמה חשוב להיות מודעים לפני שבוחרים לבצע הסתלקות מעיזבון.

הסתלקות מעיזבון על  פי סעיף 6 לחוק הירושה

חוק הירושה מכיל לא פחות מ – 161 סעיפים שונים, אשר מגדירים סיטואציות שונות שיכולות להתרחש במסגרת הוצאה אל הפועל של צוואות וחלוקתם של עזבונות. סעיף 6 לחוק הירושה – הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון, הוא סעיף הנחלק לחמישה תתי סעיפים, אשר מגדירים בפרוטרוט את אפשרויות ההסתלקות מעזבון ואת כללי ה"עשה ואל תעשה" הקשורים בנושא הזה.

מהן הוראותיו של סעיף 6 לחוק הירושה לעניין הסתלקות מעיזבון?

כאמור, ישנם חמישה תתי סעיפים תחת סעיף 6 לחוק הירושה העוסק בנושא ההסתלקות מעיזבון, וזוהי לשונם:

סעיף 6 א' – "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה".

סעיף 6 ב' – "מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש".

סעיף 6 ג' – "הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט".

סעיף 6 ד' – "הסתלקות על תנאי – בטלה".

סעיף 6 ה' – "בחוק זה, 'רשם לענייני ירושה' – כמשמעותו בסעיף 65 א' ".

אם לסכם את משמעותו של סעיף זה, הכוונה הינה לכך שאין אדם מוכרח להיות יורש ולרשת את חלקו בעיזבון או חלקים מתוכו, והוא יכול להסתלק מהגדרתו כיורש ובהתאם לא לממש את זכותו לקבלת העיזבון בירושה. יורש אשר בוחר לבצע הסתלקות מעיזבון, מוגדר כמי שלא הוגדר מלכתחילה בתור יורש.

הסתלקות מעיזבון –  למה שמישהו ירצה לעשות את זה?

הסתלקות מעיזבון היא עניין שיכול לשרת אנשים שעומדים במצבים שונים, בעקבות שני מניעים מרכזיים: מניעים אישיים ומניעים כלכליים. כאשר מדובר במניעים אישיים להסתלקות מעיזבון, אחת הדוגמאות הכי שכיחות להסתלקות מעיזבון בהקשר זה נוגעת לסעיף 43 לחוק הירושה – יורש על תנאי דוחה. לעיתים המוריש מציב בצוואתו תנאים ליורשים, שבמידה ולא יעמדו בהם – לא יהיו זכאים לרשת את חלקם בעיזבון. עבור חלק מהיורשים תנאים אלו אינם ברי מימוש, כמו לדוגמא מוריש שמתנה את קבלת העיזבון על ידי יורש על תנאי דוחה, בכך שהלה ישוב להתגורר במדינת ישראל, לאחר שנים רבות שהתגורר בחו"ל.

תנאי זה יכול בהחלט להוביל את היורש על תנאי דוחה, לבחור בפתרון של הסתלקות מעיזבון, שכן הוא מעדיף או נאלץ מטעמים אחרים, להמשיך לחיות את חייו כמות שהם, מחוץ למדינת ישראל. מנגד, בהקשר של מניעים כלכליים להסתלקות מעיזבון, שכיחים מצבים בהם המוריש כולל בצוואתו נכסים המיועדים להורשה וצפויים לגרור בצידם תשלומי מס כאלו ואחרים. למשל מיסוי מקרקעין הקשור בנכסי נדל"ן שעוברים בירושה וחייבים בתשלום מס שבח, בהינתן נכסים קודמים שכבר קיימים בבעלות היורש. במקרים שבהם היורש לא יהיה מסוגל או מעוניין לשלם את אותם המיסים, הוא יוכל לבצע הסתלקות מעיזבון.

הסתלקות מעיזבון – באילו נסיבות היא עלולה להיות בעייתית?

הסתלקות מעיזבון היא אמנם דרך התמודדות אפשרית עם ירושה בלתי רצויה, אולם יש מצבים שבהם הסתלקות מעיזבון הופכת לבעייתית ואף לבלתי אפשרית. למשל, הסתלקות מעיזבון של יורש שהוא קטין או הסתלקות מעיזבון של אדם שהוא פסול דין, תהיה כרוכה באישור של בית המשפט, ושניהם לא יוכלו להחליט שברצונם להצהיר על הסתלקות מעיזבון ולממשה ללא אישורו. כמו כן, במידה וכבר בוצעה עסקה המערבת את חלקו בעיזבון של היורש שמעוניין לבצע הסתלקות מעיזבון, אותו היורש לא יוכל להסתלק מן הנכס שירש.

עד מתי ניגש להגיש בקשת הסתלקות מעיזבון?

הסתלקות מעיזבון היא פעולה שלא ניתן לבצע בכל שלב של הטיפול בצוואה, וחוק הירושה מגדיר פרקי זמן מפורשים וברורים שאך ורק במסגרתם ניתן יהיה לבצע את הפעולה. לאורך כל פרק הזמן שבין מועד פטירתו של המוריש לבין מועד חלוקת העיזבון בפועל, יהיו זכאים היורשים להגיש את הצהרת ההסתלקות מעיזבון, אך לא לאחריו.

הגשת הצהרה עבור הסתלקות מעיזבון – איך זה עובד ומה חשוב לדעת?

הרשם לענייני ירושה הוא הגורם שאליו יש להגיש את הצהרת ההסתלקות מעיזבון. במקרים מסוימים בית המשפט לענייני משפחה הוא זה שיהא אחראי על הטיפול בנושא הצוואה של המנוח, ובמקרה זה את ההצהרה עבור הסתלקות מעיזבון יהיה צורך להגיש לבית המשפט. בהקשר זה חשוב מאוד להיות מודעים לכך שברגע שהוגשה ההצהרה להסתלקות מעיזבון – היא נכנסת לתוקף. כמו כן, חשוב להדגיש כי במידה וצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה כבר קיימים בידי היורש המעוניין להצהיר על הסתלקות מעיזבון, כדאי להגיש את ההצהרה ביחד עם הצו הרלוונטי.

סוגי הסתלקות מעיזבון

הסתלקות מעיזבון יכולה לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: הסתלקות כללית או הסתלקות ספציפית. כאשר מדברים על הסתלקות כללית, מדברים על הסתלקות מעיזבון שהיא איננה לטובת גורם כזה או אחר. ברגע שיורש בוחר לבצע הסתלקות מעיזבון מסוג הסתלקות כללית, חלקו בעיזבון יועבר ליורשים על פי דין של המוריש, והוא יחולק על פי החלק של כל אחד ואחת מהם בהתאם לחוק הירושה על פי דין. לעומת זאת, כאשר מדברים על הסתלקות ספציפית מעיזבון, מדובר על הסתלקות מעיזבון שהיא אכן לטובת גורם כזה או אחר שמוגדר מראש. תחת גורמים אלו יכולים להיכלל בן או בת הזוג של המוריש, אחיו של המוריש או אחד מילדיו של המוריש.

מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין לפני ביצוע הסתלקות מעיזבון

הסתלקות מעיזבון היא פעולה שקשה לבטלה ולכן הנושא מצריך את מלוא תשומת הלב של המעורבים בו. על מנת שהצהרת הסתלקות מעיזבון תוכל לקבל תוקף חוקי מול הרשם לענייני ירושה או מול בית המשפט ולהתממש בהתאם לרצונו של היורש המסתלק, חשוב להגיש אותה במועד הנכון, ולוודא כי היא עומדת בדרישות החוק. גם בעניין זה, כמו בכל נושא הנוגע להתנהלות בעניינים הרגישים של צוואות וירושות, מומלץ לפנות אל עורך דין צוואות וירושות שייעל עבורכם תהליכים.

התכנים בעמוד זה אינם מהווים חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין עם התמחות בדיני ירושה ועיזבון, והם מובאים לידיעה כללית בלבד. מידע זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום צורה. במקרה בו נדרש טיפול משפטי בנושא צוואה או ירושה, יש לפנות ישירות לקבלת סיוע מעורך דין מומחה.