הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מהן זכויות העובדים שהועסקו בחברה?

מגפת הקורונה הביאה לתמורות רבות בעולם התעסוקה, כאשר לאור צמצום האפשרות לעבוד כמו גם מיתון וצמיחה שלילית משמעותית אשר השפיעה על כלל המשק, רבים מקומות התעסוקה אשר נאלצו לסגור שעריהם וכפועל יוצא מכך – לפטר אלפי עובדים.

לאור זאת, עולה השאלה מהן זכויות העובדים אשר הועסקו בחברה, שנאלצה ללכת להליכי פירוק וחדלות פירעון? כאשר התשובות עלולות להפתיע במידה רבה.

מה הוא הליך חדלות פירעון?

הליך חדלות פירעון הוא שמו המחודש של הליך ארכאי וקדום לכן אשר שגור בפי רבים כ-פשיטת רגל. הליך חדלות פירעון הוא למעשה הסדרת חוב בין גוף אשר סך כלל הנכסים וההכנסות שלו פחותות מסך כלל ההוצאות וההתחייבויות שלו, כאשר מטרת ההליך היא להגיע להסדר בין הצדדים.

כלומר, במסגרת הליך חדלות פירעון, בתיווכו של בית המשפט אשר ממנה לטובת פיקוח על ההליך נאמן מטעמו, החייב מסדיר את חובותיו כלפי נושיו בעודו משלם להם את החלק היחסי של החוב אשר קבע לו הנאמן, כאשר עד שלא ישלים את כלל חובותיו בעבור הנושים – הוא נאלץ להתמודד ולחיות עם סנקציות והגבלות אשר מושתות עליו.

 

חידושו של הליך חדלות פירעון לעומת הליך פשיטת רגל

המשמעות הגדולה אשר באה בעקבות כינונו של הליך זה, נובעת מן העובדה כי הליך פשיטת רגל היה נוקשה וקשוח מדי בעבור חייבים רבים, אשר לנוכח ההגבלות הרבות וחסרות הפשרות אשר הושתו עליהם, לא ראו טעם להגדיל את כושר הכנסתם ולהימלט מן ההגדרה פושט רגל, שכן היה מדובר במלאכה שלתפיסתם הייתה בלתי אפשרית, כמו גם אינה שווה את המאמץ לאור העובדה כי עד שלא יסיימו לחלוטין את חובם תרחפנה מעליהם כלל ההגבלות בעניינם.

לעומת זאת, בהליך פשיטת רגל מתבצעת הסרה הדרגתית של ההגבלות, אשר מורמות בכפיפה אחת עם ההתקדמות המסוכמת בהחזר החוב, כאשר כך הן לנושים והן לחייב יש אינטרס, שכן טרם לכן הנושים לא היו זוכים לקבל חלקים נכבדים מן החוב אשר היה חייב להם החייב, כאשר כעת לאור ההסרה ההדרגתית קיימים לחייב תמריצים רבים לעמוד באשר נקבע לו על ידי הנאמן, כאשר סכום זה לרוב הינו בר השגה.

הכללת העובדים כנושים

בהמשך לכך, כאשר מדובר בחדל פירעון אשר טרם לכן היה מעסיקם של עובדים רבים, אילו החל בעניינו הליך חדלות פירעון, קרי אינו מסוגל עוד לבצע תשלומים לכלל הגופים להם היה מחויב, כאשר בין אותם גופים ניתן למנות ספקים, גופים רגולטוריים, וכמובן ציבור העובדים אשר פעלו תחתיו, אזי שיש להכלילם בתור נושים בדין קדימה כחלק מן ההליך.

 

נושים בדין קדימה

נושים בדין קדימה הינם הראשונים במעלה בסדר העדיפויות שנערך על ידי הנאמן מבין כלל הנושים, בעודו מנסח את תכנית ההבראה והשיקום עבור אותו חדל פירעון. המשמעות למיקומם היא שבהינתן כספים וממון שקיימים אצל החייב, אזי שיש להשתמש בהם בכדי לשלם קודם כל לנושים בדין קדימה – אשר הינם עובדיו.

פיצוי ותשלום בעבור עובדים שמעסיקם הפך לחדל פירעון

זאת ועוד, כי עובדים אשר מעסיקם פשט רגל ו/או שרוי בהליך חדלות פירעון, זכאיים לקבלת תשלום מסוים מן המוסד לביטוח לאומי עד לתקרה מסוימת. זאת כאשר אותם תשלומים נוגעים לשכר העובדים אשר טרם שולם להם לאור מצוקתו הכלכלית של המעסיק, בנוסף כמובן לפיצויי פיטורים אשר הינם זכאים להם מתוקף העסקתם, כמו גם תשלומי חיסכון פנסיוני אשר המעסיק היה אמור להעביר לקופות החיסכון השונות.

 

כיצד ניתן לממש את זכאות העובדים לקבלת התשלום

בעת פתיחת הליך חדלות פירעון, בית המשפט ימנה מטעמו נאמן אשר תכליתו להסדיר ולערוך את ההליך בעבור החייב. כחלק מאותו הליך, על העובדים להגיש בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת ההליך, את תביעותיהם השונות לידי הנאמן, כאשר את התביעה יש להגיש באמצעות טופס לתביעה לתשלום חוב אשר קיים באתר המוסד לביטוח לאומי.

 

העברת התביעה

לאחר הגשת הטופס האינטרנטי, תועבר תביעת העובד לידי הנאמן אשר מונה מטעם בית המשפט, כאשר הבחינה, כמו גם ההחלטה האם לאשר חלקית או בכלל את תביעתם, נמצאת בידיו של המוסד לביטוח לאומי.

 

אסמכות שיש לצרף לספק לנאמן

בנוסף לכך, על העובדים לספק לנאמן הוכחות לגבי החוב אשר קיים בעניינם – היעדר תלוש משכורת, חוזה העסקה שאינו מומש, פסק דין בעקבות תביעה שנעשתה במסגרת בית הדין לענייני עבודה וכן הלאה.

זאת בנוסף כמובן ל- 3 תלושי השכר האחרונים שניתנו להם על ידי המעסיק, כמו גם אישור בעלות חשבון בנק וצירופו של מכתב פיטורין אילו קיים כזה, כמו גם כל אשר קשור למושא תביעתם. רוצה לומר, עליהם לצרף את כלל הסימוכין וההוכחות אשר יש להם לגבי ההפרות והטענות שלהם כלפי מעסיקם לשעבר, אשר נוגעות בין הייתר לגובה ההפקדות אשר היה מוכרח להפריש למענם עבור פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות וכן הלאה.

 

גובהו אופי הפיצוי מטעם המוסד לביטוח לאומי

בהמשך לכך, אילו המוסד לביטוח לאומי מצא לנכון לאשר את התביעה ולפצות את העובדים, אזי שבמסגרת הפיצויים, רוחבה של מטרייתו של המוסד לביטוח לאומי מכסה מקרים אשר הינם כדלקמן:

שכר אשר לא שולם לעובד עד ליום הפסקת העסקתו במסגרת השנה האחרונה, פדיון ימי חופשה אשר זכאי להם העובד עד יום הפסקת עבודתו, דמי הבראה אשר לא שולמו לעובד עד לתום העסקתו בעבור השנה האחרונה, זאת בנוסף גם למרכיבי שכר כדוגמת ביגוד, אילו זה לא שולם לעובד עד ליום הפסקת עבודתו בעבור השנה האחרונה.

בנוסף לכך, גם פדיון ימי חג עלול להיכרך בפיצויים, בהתאם לצו ההרחבה אשר נכרתו בין איגוד העובדים למעסיק אם בכלל ובעבור השנה האחרונה. בולטים בהיעדרם הם מרכיבי אחזקת הרכב, טלפון, אש"ל, כמו גם פדיון ימי מחלה וכל רכיב שכר אחר אשר היה בגדר מותרות ואינו כרוך כחוב שכר עבודה לפי חוק הגנת השכר.

 

פיצוי בעבור הפרשות למכשירים פנסיוניים

זאת ועוד, כי אילו המעסיק לא העביר בצורה תקינה את כלל ההפרשות אשר היה מחויב להפריש עבור חסכונות פנסיוניים של עובדיו, אזי שהקרן והקופה שאליה הכספים היו מיועדים, רשאית להגיש תביעה ייצוגית ומרוכזת בעבור כלל העובדים אשר פעלו אצל אותו מעסיק אל המוסד לביטוח לאומי, כאשר האחרון משלם בעבור כל עובד עד ל- 17,608 ש"ח נכון לשנת 2020.

 

לסיכום

כפי שניתן להבחין, בהליך חדלות פירעון עלולים להיפגע במידה רבה זכויות העובדים, כאשר הסיבה לכך היא היעדרו של גורם אשר אמון לספק את צרכיהם, לנוכח אוזלת ידו הנוכחית של מעסיקם אשר היה האחרון לעשות זאת.

לעומת זאת, לאור אופייה הסוציאלי של מדינת ישראל, אשר מתחשב במידה רבה דווקא בעובד והאזרח הפשוט, פורש הביטוח הלאומי מטרייה רחבה אשר תכליתה לענות על כלל צרכיהם של העובדים אשר נפגעו לאור פיטוריהם והפיכת מעסיקם לחדל פירעון, כאשר צעד זה מבטל למעשה את יכולתם של העובדים לעבוד להתפרנס וכפועל יוצא מכך פוגע ביכולתם להתקיים כלכלית.

לפיכך, גדלה החשיבות במידה רבה מצד העובדים, לוודא כי כלל ההליך מתרחש לאשורו בעודם ממלאים את מלוא זכויותיהם אשר החוק מעמיד לטובתם, כמו גם החשיבות אשר קיימת להיעזרות בסיוע משפטי כדוגמת עורך דין לדיני עבודה, בכדי שהאחרון יוכל להבטיח כי כלל ההליך בעניינם מתקיים על הצד הטוב ביותר.