הכרה בטינטון כתאונת עבודה בהתאם להוראות החוק

במידה ואתה סובל מבעיות בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש בסביבת העבודה שלך, ייתכן כי אתה סובל מתופעה רפואית הידועה בתור 'טינטון' עקב תנאי עבודתך. בהתאם לכך, אתה עשוי להיות זכאי לקבלת פיצוי כספי וזכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי, על פי הוראות החוק. זהו הנושא בו נעסוק בהרחבה במסגרת המאמר הבא.

מהו טינטון?

טינטון הידוע גם בתור 'טיניטוס' הוא פגיעה שמיעתית שבאה לידי ביטוי בשמיעת רעשים שמקורם אינו חיצוני, כדוגמת צפצופים, צלצולים, זמזום או רעשים סטטיים מסוגים שונים, באחת האזניים או שתיהן. תופעת הטינטון גורמת אי נוחות רבה לאנשים הסובלים ממנה, ופעמים רבות מסלימה עד כדי התפתחות של הפרעות נפשיות מסוגים שונים, לרבות: חרדה, דיכאון, בעיות שינה ועוד.

 

סוגים של טינטון

קיימים 2 סוגי טינטון מהם נפגעי רעש עלולים לסבול:

1. טינטון סובייקטיבי – טיניטוס שהנבדק ורק הוא שומע. זהו סוג הטינטון השכיח יותר.
2. טינטון אובייקטיבי – טיניטוס שגם הנבדק וגם הרופא הבודק מצליחים לשמוע בזמן ביצוע הבדיקה והוא בר אבחנה באמצעות סטטוסקופ.

 

מהם הגורמים לטינטון?

ישנם מספר גורמים שכיחים לתופעת הטינטון, וביניהם:

• טינטון בעקבות הזדקנות וירידה הטבעית באיכות השמיעה
• טינטון עקב נטילת תרופות מסוימות במינון גבוה
• טינטון עקב שימוש בנוגדי דיכאון מסוגים מסוימים
• טינטון בעקבות התקשות של עצמות השמיעה באוזן התיכונה
• מחשיפה לרעשים עוצמתיים

 

פעמים רבות, כאשר הטינטון נגרם בעקבות חשיפה לרעש חזק במיוחד, מתברר כי החשיפה לגורם הרעש אירעה במסגרת עבודתו של הנפגע, כפי שנפרט להלן.

באילו נסיבות עלול אדם להיחשף לרעש בסביבת עבודתו?

חשיפה לרעש עוצמתי במסגרת העבודה עשויה להתרחש בעקבות תאונת עבודה חד פעמית, למשל פיצוץ שהתרחש במפעל, או כתוצר של חשיפה מתמשכת ויומיומית לרעשים.

חשיפה מסוג זה אופיינית במיוחד לפועלים בעובדים בפסי ייצור, בבנייה, מטווחים או בכל מקום אחר בו העבודה מתבצעת בקרבת ציוד מכני כבד ורועש. גם מוסיקאים ותקליטנים נחשפים במסגרת עבודתם למוסיקה בווליום גבוה, וכן עובדים בנמלי תעופה הנמצאים על מסלולי ההמראה – נדרשים להקפיד על שימוש בציוד מגן כדי להגן את שמיעתם.

 

באילו מקרים טינטון מוכר בתור פגיעת עבודה?

במקרים שבהם עובד לוקה בטינטון עקב חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה במיוחד בסביבת העבודה שלו, הוא עשוי להיות מוכר במוסד לביטוח לאומי בתור נפגע תאונת עבודה.

זאת אם יוכח שמדובר על חשיפה חד פעמית לרעש חזק במיוחד, או על חשיפה מתמשכת לרעש בעוצמה גבוהה, שעשויה להיות מוכרת בתור מחלת מקצוע. החל משנת 2005, חוק הביטוח הלאומי מכיר בטינטון שנגרם בעקבות אירוע חד פעמי ופתאומי בעבודה, כתאונת עבודה.

דוגמא לאירועים חריגים כאלו היא פציעות ישירות באוזן ממכשור כלשהו או הדף מפיצוץ. מנגד, כאשר תופעת הטינטון נגרמת בעקבות חשיפה מתמשכת לרעשים שהעובד מתמודד עימם על בסיס קבוע בסביבת עבודתו, ניתן להתייחס לטינטון בתור מחלת מקצוע או פגיעת מיקרוטראומה.

כיצד מתייחס חוק הביטוח הלאומי לטינטון?

בסעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי ליקויי שמיעה לסוגיהם לרבות טינטון יוכרו בתור פגיעות עבודה, בהתאם לתנאים שלהלן:

"ליקוי שמיעתי:

(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

בסעיף זה הושם דגש על הגדרת התנאים שקיומם מעיד על נוכחותו של קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של המבוטח, תנאי עבודתו הכוללים חשיפה לרעשים מסוכנים, והפגיעה בתפקודו, שבגינה הוא תובע את זכויותיו. לעניין זה, על מנת להכריע אם העובד ספג פגיעה תפקודית הפוגעת ביכולתו לעבוד, ידרש המוסד לביטוח לאומי לסוגיה האם חלה פגיעה ביכולתו של הנפגע לשמיעה בתדירות הדיבור ומה היקפה.

 

תנאי הסף להכרה בטינטון בתור פגיעת עבודה

להלן רשימת הקריטריונים לפיהם בוחן המוסד לביטוח לאומי את זכאותו של המבוטח להכרה כנפגע עבודה בגין פגיעת רעש מסוג טיניטוס:

1. חשיפה לרעש התקפי ומתמשך מעבר למותר על פי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה וקיומו של קשר סיבתי בין החשיפה לרעש זה לתסמיני הטינטון שחווה המבוטח.
2. פגיעה בכושר שמיעתו של העובד בממוצע תדירות הדיבור בשיעור של עשרים דציבלים לפחות בכל אחת מאוזניו.
3. פגיעה בכושר שמיעתו של העובד בתדירויות הגבוהות בשיעור של עשרים וחמישה דציבלים לפחות בכל אחת מאוזניו.
4. קיומן של רשומות רפואיות התומכות בטענת המבוטח להופעת תסמיני הטינטון הראשונים לפני מועד הפסקת עבודתו בתנאי הרעש המזיקים.
5. קיומן של רשומות רפואיות התומכות בטענת המבוטח לפגיעה תפקודית שנגרמה לו בשל הטינטון ואילצה אותו לפנות לקבלת טיפול רפואי באופן חוזר ונשנה (למעלה משתי פניות שנפרשו לאורך תקופה של למעלה מחודשים בודדים טרום הגשת התביעה).

 

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה.