כל עובד במדינת ישראל, מבלי כל תלות במשלח ידו או מעמדו במוסד בו הוא פועל זכאי למימוש מלא של הזכות לפרטיות מפני מעסיקיו ו/או שותפיו לעבודה, זכות זו למעשה מהווה אבן יסוד בתנאי העסקתו של כל אדם, כמו גם זכות אשר קיימת לאזרחים בחייהם הפרטיים, והרחבתה ומימושה כחלק מהעסקתם היא נגזרת של חוק יסוד אשר קבע "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו .. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו" – חוק יסוד כבוד האדם וחירותו תשנ"ב-1992.
לעומת זאת, בעת כה מודרנית ורצופת אינפורמציה שאינה פוסקת, עולה שאלה ותהייה מרכזית, אודות האם וכיצד אפשר לוודא כי פרטיות זו אינה מופרת, כמו גם מה הם הסימנים להפרתה והמענה אודותיה? כאשר במאמר הקרוב נעסוק בשאלות אלו.
הפרת הזכות והיעדר המודעות לה
בהמשך לכך, אף על פי כי אין עוררין כי לכל עובד ראויה ועומדת הזכות לפרטיות, שכן עצם עבודתו במשלח יד מסוים לא מתירה את ענייניו האישיים והפרטיים עבור מעסיקו, שכן האחרון אינו קונה או רוכש את העובד, אלא נהנה משירותיו אשר עליהם הוא משיב בתמורה כספית.
לפיכך, עולה השאלה כיצד מופרת הזכות לפרטיות במסגרת מקום העבודה, שכן קיים איזון עדין בין קיום אינטראקציה בעבודה מתוקף העיסוק המשותף, לבין חריגה לפסים אישיים ומחוזות אשר איש אינו רשאי להיכנס אליהם כל עוד אינו הוזמן לשם.
בנוסף לכך, לעתים רבות ניתן להבחין בהפרות פרטיות אשר מתרחשות בשוגג, או כאשר הפולש סבור ובטוח שמעשיו תקינים והגיוניים, כפי שקורה כאשר מעסיקים ו/או קולגות בולשים ועוקבים אחר מעסיקיהם בחשבונותיהם הפרטיים במדיה החברתית, כמו גם כאשר מי מביניהם נכנס לתוך תיבת הדואר האלקטרוני של אותו עובד, כאשר גם אילו מדובר בכתובת אשר משויכת באופן ישיר למקום העבודה – מדובר בחריגה והשגת גבול שלא משתמעת ל- 2 פנים.
חובת יידוע המעסיק אל מול צעדים אשר עלולים לפגוע בפרטיות עובדיו
זאת ועוד, כי בהינתן רצונו של מעסיק לקיים צעדים אשר עלולים לפגוע בפרטיות עובדיו, כפי שמתקיים כאשר מעסיק בוחר להתקין מצלמות אבטחה נסתרות בשטח העסק, התקנת שעון ביומטרי אשר גובה מהעובדים תביעות אצבעות, מעקב אחר דרכי הגעה ועזיבה של עובדיו ועוד, יש לראות בכך פעולות אשר מצריכות את יידועם של עובדיו, כאשר אף על פי כי לא קיימת להם היכולת בהכרח להתנגד או למנוע ממנו לעשות זאת – חובתו ליידע בכדי שהעבודה תהיה בגדר הכול ידוע והרשות נתונה.
כלומר, צעדי הגנה ואבטחה אשר נועדו לסייע ולהגן על העסק מפני איומים חיצוניים הינם חוקיים ומותרים, אך כאשר קיימת חפיפה מסוימת בין ביטחון העסק לבין פרטיות העובדים בו, מוכרח המעסיק ליידע את עובדיו אודות צעדיו על מנת שהאחרונים יתוודעו כי מקום עבודתם השתנה ו/או מחזיק באמצעים אשר עלולים לתעד אותם או לבלוש אחריהם.
שינוי בתנאי הפרטיות כשינוי חוזה העסקה
זאת ועוד, כי הסיבה ליידועם של עובדיו של מעסיק אשר הכניס אלמנטים נוספים אשר משנים את אופי העסקה, היא שבהינתן שינוי שכזה עלול עובד אשר קנאי לפרטיותו לסרב להמשיך לעבוד במסגרת התנאים הללו, כאשר לנוכח זאת מוכרח המעסיק ליידעו ולהעניק לו את האפשרות לעשות זאת.
מנגד, במידה וקיים חשש מצד מעסיק כי מי מבין עובדיו עתיד לבצע עבירה פלילית במסגרת מקום עבודתו, הוא רשאי להתקין מצלמה במקרים חריגים אלו בעודו מוגבל לפרק זמן ולמיקום מסוים בו הוא רשאי לתעד ולבלוש.
דרישת פוליגרף לאור חשש מביצועה של עבירה
בהמשך לכך, לעתים בשל חששם של מעסיקים כי מי מבין עובדיהם מבצע את עבודתו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המצופה ממנו, כפי שקורה כאשר מעסיק חושד בעובד אשר מועל בכספים עליו הוא ממונה או כאשר הוא אינו מבצע את עבודתו כהלכה, לעתים דורש מעסיק מעובדיו לבצע בדיקת פוליגרף למען בירור וביאור האמת.
לפיכך, יש לציין כי דרישה שכזו מהווה פגיעה בפרטיות העובד אשר יכולה להתקיים אך ורק אילו העובד הביע את הסכמתו אשר לא משתמעת ל- 2 פנים כי הוא מעוניין וחפץ לקיים אותה, כאשר אילו יתנה המעסיק את סירובו של העובד לבצע את הבדיקה בפיטוריו המיידים, יש בכך דרישה שאינה חוקית ומהווה למעשה מעין סחיטה, כזו אשר באמצעות דרישת דין יכול אותו עובד לבוא חשבון עם מעסיקו ולקבל עבור כך פיצויים נרחבים.
שימוש בציוד מטעם העבודה כדוגמת טלפון סלולרי למען מעקב אחר עובדים
בנוסף לכך, לעתים תכופות ניתן לראות מעסיק אשר העמיד ציוד לטובת עובדיו כדוגמת טלפון ו/או מחשב נייד, אשר לאור התפיסה כי אותו ציוד מהווה רכוש החברה, ראשי מי מטעם החברה לדלות מידע או אינפורמציה כדוגמת פירוט שיחות אשר ביצע עובדו.
זו כמובן מהווה גם כן הפרת פרטיות וחדירה למחוזות אשר למעסיק אין זכות לפלוש אליהם, שכן כחלק הקניית ציוד תקשורתי לטובת העובד כרוכה בהבנה כי הציוד משמש הן למטרות עבודה והן למטרות אישיות.
השלכותיה של הפרת פרטיות מצד מעסיק
זאת ועוד, כי אילו המעסיק לא הגדיל ליידע את עובדיו ולחשוף אותם לעובדה כי ייתכן במידה רבה ופרטיותם במסגרת מקום העבודה תשתנה עד כדי תפגע, בהינתן עזיבת עבודה מצד מי מהם יהיו העובדים רשאים לדרוש פיצויים מטעם מעסיקם בשל העובדה כי האחרון פגע בזכותם לפרטיות.
יתרה מכך, לאחרונה פורסם אף אודות מקרה בו מעסיק אשר הפיץ מייל רוחבי ברחבי מקום העבודה בו תיאר ופירט תקלה מסוימת אשר עובד מסוים ביצע בעודו נוקב בשמו ומפיץ זאת בזולת, זיכתה את אותו עובד בתביעה בסך עשרות אלפי שקלים, כעדות לאופן בו הערכאות המשפטיות רואות בחומרה כל ניסיון או מעשה אשר פוגע בפרטיות העובדים, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה שנעשתה שלא לצורך.
מעקב אחר מיקום העובדים
זאת ועוד, כי הפרת פרטיות אשר מתרחשת לעתים רבות היא ניטור ומעקב אחר מיקום העובדים הן בשעות העבודה והן אחריה. כלומר, לעתים ישנם מעסיקים אשר מבצעים מעקב באמצעות איכון הטלפון של העובד או לחליפין של האיתוראן שקיים ברכבו.
לפיכך, בהתאם למקרה הקודם, בית המשפט קבע כי יש בכך הפרה חמורה של הזכות לפרטיות, כזו אשר עובדים אשר נעשתה כנגדם פלישת פרטיות שכזו זכאיים להגיש תביעה עבורה ולדרוש פיצוי הולם.
לסיכום – הפרת הפרטיות במרחב העבודה כזכות שמופרת ללא יודעין
כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, מרבית המקרים המתוארים הינם כאלו אשר עלולים להתרחש חדשות לבקרים מבלי שהעובדים במקום העבודה כלל מודעים להפרה או להתרחשותה מלכתחילה, שכן מעסיקים עלולים לבלוש ולרגל אחר עובדיהם מבלי ליידע כליל את האחרונים.
אי לכך ובהתאם לזאת, גדלה החשיבות של ווידוא דווקא מצד העובדים כי זכויותיהם השונות כאשר הזכות לפרטיות ניצבת בקדמת הרשימה הזו, מתקיימות במלואן וכאשר אילו קיימת הפרה מכל סוג באשר הוא בהיבט זה, יוכל אותו עובד להתוודע אודותיה ולפעול במישורים הרלוונטיים בהתאם, בעודו מממש את אשר מגיע לו על פי חוק.
כלומר, לאור מודעות והקפדה מצד העובדים יכולים האחרונים להבטיח כי למעשה כלל היבטי תעסוקתם מתממשים במלואם כאשר לנוכח זאת הן מצבם האישי והנקודתי ישתפר, כאשר יש לקוות שניצני ההקפדה מצד העובדים יהוו גל גורף אשר יהדהד ברחבי המשק הישראלי, כאשר הד זה יכול לטייב את תנאי העסקתם של כלל ציבור העובדים בישראל.
לבסוף, במידה וגיליתם כי אכן מעסיקכם נהג באופן אשר מפר את פרטיותכם וגולש למחוזות אשר אין זה נכון כי מעסיק יהיה בהם, מומלץ במידה רבה להיעזר בעורך דין לדיני עבודה כדי להבטיח את מימוש זכויותיכם וקבלת פיצוי הולם בהתאם.