בביצוע איזון משאבים, ישנם מסלולי איזון שונים שבהם ניתן לבצע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם התרת נישואיהם. במאמר זה נסביר מהם המסלולים הללו, מה היתרון בכל אחד מהם, מהו החידוש שעליו מבשר פסק דין שניתן בנושא לאחרונה לעומת ההלכה הפסוקה שהייתה מקובלת עד כה, ומהי הדרך העדיפה לביצוע איזון המשאבים בפועל.
איזון משאבים – במה מדובר?
איזון משאבים הוא הליך משפטי שמתבצע במסגרת הליכי גירושים רבים בישראל, במטרה לאפשר חלוקה שוויונית ומאוזנת של סך הנכסים שנצברו בזוגיות, החל ממועד נישואיהם של בני הזוג ועד למועד התרת הנישואין. הליך איזון משאבים מבוצע לרוב מול בית הדין לענייני משפחה, כאשר בני הזוג המתגרשים אינם חתומים על הסכם ממון שמסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם בפרידה.
מהן הדרכים השונות לביצוע איזון משאבים בגירושין
ראשיתו של הסדר איזון משאבים בגירושין הינו בחישוב שוויים של כלל הנכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג על ידי אקטואר גירושין. ככלל, במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג, הצד שהצליח לצבור יותר נכסים בתקופת הנישואין, יהיה זה שיחוייב לשלם לצד השני את
ההפרשים, על מנת שחלוקת הממון בגירושים תהיה מאוזנת (בחלוקה כספית או בשווה ערך לכסף).
לאחר הערכת השווי של כל הרכוש, רשאי בית המשפט המטפל בתביעת הגירושין, לפסוק לטובת ביצוע האיזון בין בני הזוג במועדים שונים, כאשר המועדים המקובלים לאיזון משאבים הם על פי אחד משלושת המסלולים שלהלן:
- מסלול דחוי – חלוקת הרכוש במועד גמילת הזכויות.
- מסלול מיידי – איזון על ידי היוון של הנכסים וחיוב של בן הזוג בעל הנכסים העודפים בסכום חד פעמי (לפי החישוב של אקטואר הגירושין) במעמד חלוקת הרכוש בין הצדדים.
- חיוב בן הזוג בעל הנכסים העודפים בתשלומים החל מיום חלוקת הרכוש.
באיזו מהדרכים היה מתבצע איזון משאבים בגירושין עד כה?
עד לא מזמן, ההלכה הפסוקה בתביעות חלוקת רכוש בגירושין העידה על מגמה לפי בתי המשפט דגלו באיזון משאבים במסלול דחוי, קרי – חלוקת רכוש בין בני הזוג המתגרשים במועד שבו הזכויות ברכוש יבשילו, כך שכל הנכסים יהפכו נזילים וברי מימוש, מבלי שיעלה הצורך לבצע היוון שיכפה על אחד הצדדים בגירושין.
במסלול איזון זה, נהוג היה לבצע את היוון הנכסים אך ורק בהסכמה הדדית של שני בני הזוג ולא בכפייה. מנגד, קביעת מועד מוקדם יותר ממועד גמילת הזכויות, לטובת מימוש זכויותיו של הצד התובע, הייתה שמורה אך ורק למקרים יוצאי דופן שבן הערכאות השופטות ראו לנכון לאפשר זאת.
גם אז לרוב נדרשה הסכמתם של שני בני הזוג להסדר זה, למעט מקרים שבהם הצד הנתבע בורך ברכוש רב בעוד שהצד השני נקלע למשבר כלכלי חריף או לקושי לקיים את עצמו.
היתרונות במסלול איזון משאבים מהוון (מיידי)
במסלול של איזון משאבים מיידי הכרוך בהיוון הנכסים, טמון היתרון שהוא מאפשר הפרדה רכושית מיידית בין בני הזוג המתגרשים, ומכאן שהוא מאפשר פרידה מהירה ונקייה יותר, מבלי שענייני רכוש יכבלו בין הצדדים למשך שנים ארוכות, גם עם תום הסאגה המשפטית.
יתרה מכך, באיזון משאבים במסלול היוון, נחסכת מן הצדדים התדיינות משפטית נוספת בכל הנוגע לדרך למימוש חלוקת הרכוש. דרך זו לאיזון משאבים מקנה לשני הצדדים מידה רבה יותר של ודאות פיננסית משום שהיא מוחלת מיידית עם מתן פסק הדין בבית המשפט.
החידוש בהתייחסות בתי המשפט לנושא הדרך המועדפת לביצוע איזון משאבים
בפסק דין שניתן לא זה מכבר בתביעת חלוקת רכוש בגירושין, פסק השופט כי חרף העובדה שהפסיקה המקובלת דוגלת באיזון משאבים נדחה, דווקא איזון משאבים מיידי על ידי היוון הרכוש, מאפשר במקרים רבים חלוקת ממון הוגנת, צודקת ושוויונית יותר.
זאת מאחר וישנם מקרים שבהם התועלת בניתוק כלכלי מיידי בין בני הזוג, עולה באופן ניכר על התועלת שתצמח ממימוש של הזכויות במלואן לאחר הבשלתן. לעתים, כפי שהתברר על פי הערכת אקטואר הגירושין בפסק הדין התקדימי המדובר, אין הבדל מהותי בין הסכומים שיועברו לצד התובע בהיוון מיידי לעומת חיוב דחוי, ולכן מוטב לקצר תהליכים באמצעות איזון משאבים מיידי.
עד לא מזמן, נטו בתי המשפט בישראל לבצע רק איזון משאבים דחוי במועד הבשלת הזכויות, כנגזרת של חוק יחסי ממון. זאת כאשר אישור משאבים מיידי היה פתרון שיועד למקרים חריגים בלבד.
אולם במסגרת פסק הדין התקדימי המדובר, קבע בית המשפט קובע כי לא נכון לגזור מחוק יחסי ממון את קיומו של מסלול איזון משאבים מועדף (המסלול הדחוי), אלא לבחור את הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים בכל מקרה לגופו, ובהתאם לנסיבותיו.
באילו מקרים עשויה להינתן עדיפות לאיזון משאבים מיידי?
במקרים שלהלן עשויה להינתן עדיפות לביצוע איזון משאבים באופן מיידי גם אם זכויות בני הזוג טרם הפכו לנזילות:
- כשהפער בין הזכויות של הצדדים אינו משמעותי, וחיוב בן הזוג עם הזכויות העודפות בסכום חד פעמי, אינו צפוי להכביד עליו כלכלית.
- כשברור כי חיוב חד פעמי במסלול הוני ומיידי לא יוביל להפסדים כספיים נוספים על אלו שכרוכים במסלול החיוב הדחוי (מסלול איזון משאבים נדחה).
- כשחיוב במסלול איזון משאבים מיידי מסתמן בתור הדרך הפרקטית היחידה של הצד התובע לממש את זכויותיו ברכוש באופן מאוזן.
- כשניכר כי אחד מהצדדים דורש את בחירת מסלול איזון המשאבים הנדחה מבלי שיהיו לכך טעמים כלכליים, אלא משיקולי נקמנות או אמצעי להפעלת לחצים שיאלצו את בן הזוג השני לבצע ויתורים כלכליים במסגרת החתימה על הסכם הגירושין המלא.
- כשניכר כי אחד מהצדדים מבקש את שיטת איזון המשאבים הדחוי כדרך לעכב את הליך הגירושין.
- כשקיימים פערי גיל משמעותיים בין בני הזוג, שבעקבותיהם ישנה סבירות גבוהה לכך שאחד הצדדים יזכה להנות מפירות היציאה לפנסיה של הצד השני, בעוד שהאחר לא יוכל לעשות זאת מפאת גילו.
הדוגמאות שהובאו בשורות לעיל, ממחישות אם כן, מגוון רחב של תרחישים שבהם הבחירה באיזון משאבים מיידי על ידי היוון, יש בה משום עשיית צדק מאוזנת יותר עם שני בני הזוג ביחס לאיזון משאבים בשיטה המקובלת (הדחויה).
אולם ראוי לחדד שלמרות כל האמור לעיל, כי חרף הדיון המחודש בנושא הדרך הנכונה לאיזון משאבים, לכל שופט ישנה הסמכות לבחור בשיטה המתאימה לנסיבות בתיק הגירושין המונח לפניו. כך שבהחלט יתכן כי במקרים מסוימים תתברר שיטת איזון המשאבים המקובלת (היינו, איזון משאבים דחוי) כמתאימה יותר בנסיבות הנתונות.
הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים על פי סעיף 6 ג' בחוק יחסי ממון
השופט שעסק בתביעת הרכוש אותה הזכרנו בשורות הקודמת, גרס כי על פי סעיף 6 ג' בחוק יחסי ממון, בידי בית המשפט נתונה הסמכות להפעיל שיקול דעת נרחב בבואו לבחור את הדרך הנכונה לביצוע איזון המשאבים, כאשר לא מוטלת עליו החובה להעדיף את אחד ממסלולי האיזון על פני החלופה.
אז מהי הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים בין בני זוג מבחינת מערכת המשפט?
במאמר זה ראינו מגמה חדשנית בפסיקה לפיה מתעורר שיח במערכת המשפט שמעודד הפעלת שיקול דעת בבחירת המסלול לאיזון משאבים. זאת מתוך הבנה שאין דרך נכונה או לא נכונה לבצע איזון משאבים בתביעות רכוש בגירושין, אלא ישנן נסיבות כלכליות ואישיות שראוי לקחת בחשבון עבור כל מקרה לגופו.
