במדינת ישראל נגע השחיתות פושה כמעט בכל מוסד שלטוני, ואינו פוסח גם על חברות ותאגידים במגזר הפרטי. לא אחת, פרשיות שחיתות בגופים ציבוריים ופרטיים, מגיעות לכותרות, לאחר שעובדים בארגונים הללו מחליטים לשים סוף להתנהלות הקלוקלת במקום עבודתם ו"לפוצץ" את הסיפור. למרבה הצער, לחשיפת פרשיות שחיתות יש מחיר, ולרוב מי שמשלם אותו הוא דווקא אותו עובד שהעז לעשות את הדבר הנכון ולחשוף את השחיתות ברבים. לעתים מזומנות, עובד כזה הופך למוקד להתנכלות תעסוקתית מצד מעסיקו ועמיתיו לעבודה. במאמר זה נדון בצורך להגנה על עובד החושף שחיתות בארגון בו הוא מועסק, ובאופן בו החוק עומד לצידו של העובד על מנת למנוע פגיעה בו בעקבות חשיפת הליקויים באופן ההתנהלות של מעסיקו.
מהו החוק להגנה על עובד החושף שחיתות?
בשנת 97' נחקק החוק להגנה על עובדים חושפי שחיתויות, או בשמו הפורמלי: "חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז – 1997". חוק זה נועד להסדיר את תחולתן של הגנות העומדות לרשותו של עובד שחשף פרשיית שחיתות במקום עבודתו, כדלקמן:
א. לא יפגע מעביד בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.
ב. לא יפגע ממונה מטעם המעביד בענייני עבודה של עובד, ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור."
החובה המשפטית להגנה על עובד החושף שחיתות
למותר לציין כי גם בהעדר חקיקת מגן שמיועדת לספק גיבוי משפטי לעובד החושף שחיתות במקום עבודתו, כל מעביד בישראל וכל העובדים המועסקים תחתיו, נדרשים על פי חוק, להמנע מהתנכלות, פגיעה בזכויות, גרימת עוגמת נפש או הרעה בתנאי ההעסקה של אדם בעקבות חשיפת שחיתות בארגון, לה הוא היה שותף. הגנות אלו חלות על העובד מתוקף עקרון תום הלב, איסור הפרת חוזה העסקה, וחוקים כיוצא באלו.
כיצד מספק החוק בישראל הגנה על עובד החושף שחיתות בארגון בו הוא מועסק?
על פי "חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז – 1997" – ישנם מספר סעדים משפטיים הזמינים לעובד הנאלץ להתמודד עם תופעה של התנכלות חוזרת ונשנית בסביבת עבודתו, או פיטורין, בעקבות חשיפת שחיתות מצידו. סעדים אלו מפורטים במסגרת סעיף 3 (סמכות שיפוט ותרופות – תיקון: תשס"ח) לחוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתות, בזו הלשון:
א. לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 והוא רשאי:
- לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין וכן רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים חדשים, בשל חומרת ההפרה או נסיבות הנוגעות להפרה, לרבות התנהגות המפר או היותה הפרה חוזרת;
- ליתן צו מניעה או צו עשה, לרבות צו המבטל פיטורין צו המורה על העברת העובד למשרה מתאימה אחרת, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי סעיף זה, יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף הוראות סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
(א1) בפסיקת פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א)(1) רשאי בית הדין להתחשב –
- בקנס שהוטל על המפר לאחר שהורשע, בשל אותה הפרה, בעבירה לפי חוק זה;
- בפיצויים מיוחדים שנציב תלונות הציבור ציווה לתתם לפי סעיף 45ג(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב).
(א2) הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(1) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יוני 2008;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו על כל מעביד שהוא גוף ציבורי וכן על כל מעביד שאינו גוף ציבורי המעסיק יותר מ-25 עובדים.
(ג) מצא בית הדין האזורי לעבודה, כי תלונת התובע או כי התלונה שסייע בהגשתה היתה תלונת שווא, בנסיבות שהתובע ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך, לא יתן בית הדין סעד לפי חוק זה; ואם מצא כי התלונה או כי הסיוע בהגשתה היו גם שלא בתום לב, רשאי בית הדין לחייב את התובע, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו לענין זה, בתשלום פיצויים למעביד או לעובד אחר שנגדו הוגשה התלונה."
הסעדים הזמינים לעובד חושף שחיתות לפי חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתות
על פי לשון החוק, כאמור לעיל, עובד המתמודד עם התנכלות במקום עבודתו בעקבות חשיפת שחיתות בארגון, רשאי לעתור לבית הדין לעבודה בהתבסס על סעדים מניעתיים, קרי – דרישה מהמעסיק להפסיק את ההתנכלות או להשיב את העובד לעבודתו, בהתאם לחוק המגן הנ"ל. מנגד, זמינה לעובד גם האפשרות להגיש תביעת פיצויים כנגד מעסיקו, מכוחו של חוק זה. את שני סוגי הסעדים הללו, העובד רשאי לרתום לטובתו בעת ובעונה אחת או לבחור רק באחד מהם, כפי שייעץ לו עורך דינו.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.