מי שחובב רומאנים סוחטי דמעות נוסח הוליווד או בוליווד, נתקל לא פעם בסרטים העוסקים בהפרדה בין אחים כתוצאה מגירושין של ההורים. על פניו נראה שמדובר בפתרון מעשי, למרות כל ההשלכות האפשריות שלו. אולם במציאות המצב מורכב הרבה יותר ויש פנים לכאן ולכאן בנושא.
מה אומר המחוקק בישראל באשר להפרדה בין אחים כחלק מהליך גירושין? מה המסקנה העולה מפסיקות קודמות בעניין זה? מהם הטיעונים בעד ונגד הפרדה בין אחים בהליך גירושין? מהי חזקת הגיל הרך ואיך היא משפיעה על אפשרות ההפרדה בין אחים? איך יכול עורך דין המתמחה בדיני משפחה לסייע בשמירה על טובת הילדים בגירושין? בשורות הבאות נסקור את ההיבטים השונים הקשורים בהפרדה בין אחים בגירושין ואת ההשקפות השונות בנושא זה.
עמדת המחוקק באשר להפרדה בין אחים בגירושין
הבקשה להפריד בין אחים איננה בקשה שגרתית. במרבית המקרים המחלוקת בין הורים בהליך גירושין נובעת מהרצון של שניהם להחזיק בילדים, בלא שנזכר כלל ועיקר נושא ההפרדה ביניהם. בעניין זה דעת המחוקק איננה מובעת ואין העדפה לכאן או לכאן. הדרישה היחידה שעולה בהקשר לילדים בהליך גירושין היא השמירה על טובת הילד כאשר הפוסקים בסוגיה הם השופטים או הדיינים.
מכאן שכל החלטה שניתנת או שיכולה להינתן על ידי בית המשפט על צעד כזה או אחר יוצאת מנקודת המבט הזאת. לכאורה, אם הפרדה בין הילדים בהליך גירושין היא אכן פעולה שיכולה להועיל להם הרי שאפשר לבצע אותה. לרוב, בית המשפט שולל את ההפרדה הזאת על הסף.
האם סביר להפריד בין אחים? פסקי דין קודמים והמסקנה העולה מהם
בדרך כלל הורים הנמצאים בהליכי גירושין אינם מבקשים, כאמור, להפריד בין הילדים שלהם. עם זאת, במהלך השנים היו מקרים שבהם פסק בית המשפט בסוגיה כזאת. כשסוקרים את הנושא, מתברר שיש שוני ביחס של בתי הדין הרבניים מצד אחד לבין בתי המשפט למשפחה מצד שני, עליו נפרט בשורות הבאות.
כיצד בתי הדין הרבניים מתייחסים לסוגיית ההפרדה בין אחים בגירושין?
בנושא הזה, בתי הדין הרבניים נוטים לאפשר הפרדה בין אחים. עם זאת, ההתייחסות היא יותר מגדרית וקשורה להשקפה דתית. על פי דעת הדיינים בבית הדין הרבניים, טובתו של הבן דורשת שהוא יועבר לאב וישהה במחיצתו. מנגד, טובתה של הבת דורשת להעביר אותה לאם ולאפשר לילדה לשהות במחיצת אמה.
באשר להסדרי הראייה – דווקא ההסדרים הללו מחזקים לכאורה את הקשר בין הילדים. זאת משום שבכל מקרה, לפחות בסופי שבוע וגם במועדים אחרים, הילדים יימצאו בצוותא בין אם בחזקת האם ובין אם בחזקת האב. במקביל, הבן לומד מהאב מה שבנים צריכים ללמוד והבת לומדת מהאם מה שבת צריכה לדעת.
כיצד בתי הדין האזרחיים מתייחסים לסוגיית ההפרדה בין אחים בגירושין?
אל מול ההתייחסות של בתי הדין הרבניים בולט השוני ביחס לנושא מצד בתי המשפט למשפחה. בתי המשפט הללו נוטים למנוע כל אפשרות להפרדה בין אחים. הטענה המרכזית של השופטים בבתי המשפט הללו היא שטובתם של הילדים דורשת להשאיר אותם יחד. במצב שבו כל העולם של הילדים מתערער בגלל פירוק המשפחה, הקשר בין האחים הוא הדבר היציב ביותר שנשאר בחיים שלהם ואסור לשלול מהם גם את הקשר הזה.
מה קורה כשמעורבים יותר משני אחים בגירושין?
גם כשמדובר ביותר משני ילדים, השוני בתפיסה בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט למשפחה מוסיף להתקיים. אבל יחד עם זאת, מרבית פסקי הדין בסיכומו של עניין גם בבתי הדין הרבניים ועל אחת כמה וכמה בבתי המשפט למשפחה, מראים נטייה ברורה להשאיר את הילדים ביחד.
הטיעונים בעד ונגד הפרדה בין ילדים בהליך גירושין
כשיורדים לעומק העניין מתברר שיש נימוקים לכאן ולכאן בכל מה שקשור בהפרדה בין ילדים. להלן הטיעונים בעד ונגד ההפרדה:
טיעונים בעד הפרדה בין ילדים בגירושין
הטיעון הראשון והחשוב ביותר הוא שההפרדה בין הילדים ופיצול שלהם בין ההורים עשויה לאפשר לכל אחד מההורים להעניק לבן או לבת הנמצאים בחזקתו את המיטב. העלויות של האחזקה והטיפול בילדים הן גבוהות. כיוון שכך – אם אחד מבני הזוג מחזיק בכל הילדים, הטיפול שלו בהם עלול להיות רחוק מלהשביע רצון.
זאת כיוון שההוצאות עבור הילדים הן גבוהות. הטיעון השני הוא דתי, כאשר היו מקרים שבהם פוסקי הלכה העניקו גושפנקא להפרדה הזאת. נקודת המוצא הדתית היא שלבן תמיד עדיף לחיות עם האב והבת צריכה תמיד להיות עם האם, כפי שכבר הוזכר לעיל.
טיעונים נגד הפרדה בין ילדים בגירושין
הטיעון העיקרי נגד ההפרדה בין הילדים וחלוקה שלהם בין ההורים הוא השמירה על היציבות של הקשר של כל ילד עם האחים או האחיות שלו. לדעת השופטים, שלרוב נתמכת בידי גורמים מקצועיים שונים, הפרדה בין ילדים כחלק מהליך גירושין מפרקת לחלוטין את העולם הרגשי שלהם. מספיק שהם חוו משבר כאשר ההורים נפרדו, ואין לפיכך טעם להעצים אותו באמצעות חלוקה שלהם בין ההורים.
לרוב, הקשר בין הילדים הוא חזק והם תומכים איש ברעהו גם בעיתות משבר. לפיכך ההסדר הטוב ביותר הוא להשאיר את הילדים אצל אחד מבני הזוג. לחילופין, אפשר להעניק משמורת משותפת על כל הילדים לשני ההורים. ככל שעובר הזמן, נטיית בתי המשפט לכיוון משמורת משותפת הולכת ומתגברת.
מהי חזקת הגיל הרך ואיך היא קשורה לנושא ההפרדה בין אחים בגירושין
חזקת הגיל הרך קובעת שהילדים צריכים להישאר בחזקת האם עד שיגיעו לגיל המאפשר העברה שלהם לחזקת האב או למשמרות משותפת. על פי הקביעה, חזקת הגיל הרך תקפה עד גיל 6 שנים. לפני שהילדים מגיעים לגיל הזה אין אפשרות לפסוק עליהם משמורת משותפת ועל אחת כמה וכמה אין אפשרות להפריד ביניהם ולפצל אותם בין ההורים.
משהגיעו הילדים לגיל הזה, או אם הם עברו אותו כאשר ההורים התחילו את הליך הגירושין, יש מקום לדון במשמורת משותפת. הדיון בפיצול של הילדים בין ההורים הוא דיון נפרד. חשוב לציין בהקשר הזה שגם בית הדין הרבני שולל בדרך כלל פיצול של הילדים, אם כולם הם בני אותו המין.
כיצד עורך דין דיני משפחה מסייע בשמירה על טובת הילדים בגירושין?
עורך דין גירושין הוא למעשה הנציג של ההורה אשר שכר את השירותים הטובים שלו כדי להיות מיוצג טוב יותר בהליך הגירושין. עורך דין גירושין צריך לשאוף להשיג עבור הלקוח שלו את התנאים הטובים ביותר ולאפשר לו גם למסד את היחסים שלו עם הילדים אחרי הגירושין.
בדרך כלל השאיפה של עורך דין גירושין בכל מה שנוגע לילדים היא לנסות להשיג משמורת משותפת. משמורת כאמור מפחיתה את דמי מזונות הילדים שהגבר ישלם מצד אחד, ומגדילה בצורה משמעותית את פרק הזמן שבו האב יכול לשהות יחד עם הילדים. שאלת ההפרדה בין ילדים עולה, אם בכלל, לעיתים רחוקות ורק במקרים מיוחדים.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
