מהי אלימות משטרתית במעצר ואיך מתמודדים איתה?

מעת לעת עולה לכותרות מקרה כזה או אחר, שבו השתמשו לכאורה שוטרים בכוח בלתי סביר על מנת לאכוף את הסדר הציבורי, או על מנת לעצור מבוקש. הדילמה של כל שוטר בבואו לבצע מעצר היא מה מידת הכוח שעליו להפעיל ומתי הפעלת כוח סביר הופכת לאלימות משטרתית.

מהי הפעלת כוח סביר? מתי נדרשים השוטרים להפעיל כוח? מהו הגבול המותר להפעלת כוח מצד השוטרים? מהי ההגדרה של אלימות משטרתית במעצר? מהם אמצעי ההגנה של השוטרים במקרה של תביעה בגין אלימות משטרתית במעצר? איך יכול עורך דין פלילי לסייע למי שנפל קורבן לאלימות משטרתית? בשורות להלן ננסה להסביר בצורה הברורה ביותר את נושא האלימות המשטרתית במעצר ובכלל.

מהי הפעלת כוח סביר ואיך אפשר למדוד אותה

במדינה מתוקנת, גורמי האכיפה והמשפט אמונים על שמירת הסדר הציבורי ומניעת מעשה פשע – החל מגניבות וכלה במעשי שוד ורצח. גורמי האכיפה השונים אמונים גם של שמירת הסדר הציבורי, על פי ההגדרה של החוק בנושא. למרבה הצער, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת ביצוע עבירות, שתיהן כרוכות בצורך של אנשי החוק לעשות שימוש בכוח מעת לעת.

ואולם יחד עם ההיתר לעשות שימוש בכוח, הגביל המחוקק את אנשי המשטרה וכוחות הביטחון האחרים וקבע שייעשה אך ורק שימוש בכוח סביר על מנת ליישם את האכיפה.

 

מהו כוח סביר ואיך בודקים שימוש מופרז בכוח

הפעלת כוח סביר היא מידת הפעלת הכוח הנדרשת על מנת לבצע מעצר של אדם המפר את החוק, או מפריע לסדר הציבורי. ככל שהכוח שהופעל חורג מהמטרה שלשמה הוא הופעל, הרי שמדובר בכוח בלתי סביר שהוא למעשה אלימות משטרתית.

כך למשל, מקרים שבהם תועדו שוטרים מכים עציר אחרי שהוא כבר היה אזוק, עלולים בסבירות גבוהה להיות מואשמים בהפעלת כוח בלתי סביר. זאת, גם אם מניחים שהעציר נקט באלימות מילולית.

מנגד, אם אותה אלימות הייתה מופעלת כשהעציר טרם נאזק ואם הוא הפעיל אלימות כנגד השוטרים או ניסה להתחמק ממעצר, הרי שמדובר בשימוש בכוח סביר. למרב הצער, אין דרך בדוקה להגיע למסקנה ברורה, ולפיכך כל מקרה כזה נחקר לגופו.

מהי אלימות משטרתית במעצר ואיך מתמודדים איתה?
מהי אלימות משטרתית במעצר ואיך מתמודדים איתה?

מתי נדרשים השוטרים להפעיל כוח

בדרך כלל מצליחים השוטרים של משטרת ישראל להשיג את האכיפה הנדרשת בלי להשתמש בכוח, יהיה אשר יהיה. עם זאת, יש מקרים שבהם השוטרים נדרשים להפעיל כוח במידה הנדרשת להשגת המטרה, כמפורט להלן:

  • מעצר חשוד בביצוע עבירה: אם אדם נחשד בביצוע עבירה, ואם אותו אדם התבקש לעצור ולהתלוות לשוטרים לחקירה ומתנגד בכוח למעצר, ניתן להפעיל כנגדו אלימות מבוקרת, עד להשגת המטרה – קרי אזיקת העציר והובלה שלו לתחנת המשטרה. זאת, כמובן, לאחר שהשוטרים הזדהו בפני אותו אדם כנדרש.
  • מניעת ביצוע פשע: אם איש חוק מזהה אדם בעת ניסיון לבצע פשע, או שהוא חשוד שיש בכוונות לבצע פשע, יש בסמכותו לעצור את אותו אדם תוך הפעלת כוח במידת הצורך להשלמת המעצר
  • מעצר אדם המהווה סכנה לשלום הציבור: זה יכול להיות אדם המפעיל אלימות, או שקיימת סכנה שהוא יבצע פעולת טרור או פעולה אלימה אחרת.
  • פיזור התקהלות בלתי חוקית: התקהלות בלתי חוקית היא התקהלות שלא אושרה על ידי הגורמים המוסמכים. בדרך כלל מדובר בהפגנות או התכנסויות בלתי חוקיות. בתקופת הקורונה, המושג הזה קיבל משמעות הרבה מעבר למקובל בימים כתקנם.
  • מעצר חשוד בעת ביצוע פשע: למשל – מעצר נהג שנוהג בפראות ומסכן את בטחון המשתמשים בדרך.

 

בכל אחד מהמקרים הללו, ובמקרים רבים נוספים, רשאים כאמור השוטרים להפעיל כוח סביר על מנת למנוע ביצוע עבירה ולעצור את מי שמבצע אותה.

 

אלימות משטרתית במעצר – מה זה בעצם

אלימות משטרתית במעצר היא, כאמור לעיל, אלימות מעבר לנדרש בפועל לשם אכיפת החוק. כבר הוכרה לעיל העובדה שאין הגדרה ברורה לאלימות ולא אחת קורה שמחלקת חקירות שוטרים חוקרת טענות לאלימות שבסיכומו של עניין מתבררות כנטולות יסוד.

עם זאת, למרבה הצער יש גם מקרים בהם האלימות שננקטה לא הייתה מוצדקת. אמנם מדובר בבני אדם, ולעיתים קרובות העציר הוא אכן אדם שביצע עבירה קשה, או מתנהג באופן שעלול לגרום אי נחת. ואולם עקב היותם אמונים על שמירת החוק, השוטרים לא אמורים לעשות שימוש באלימות מופרזת בחסות החוק.

 

אמצעי ההגנה של השוטרים נגד תביעות בגיל אלימות משטרתית במעצר

בשנים האחרונות התרבו המקרים שבהם אזרחים צילמו פעולת מעצר של שוטרים ופרסמו את התמונות ברשתות החברתיות. ברובם המכריע של המקרים התמונות שפורסמו היו מגמתיות וחלקיות במקרה הטוב, וערוכות בכוונה תחילה בצורה מגמתית במקרה הפחות טוב. על מנת להגן על השוטרים, הוחלט לצייד כל שוטר שנמצא במשימת שיטור במצלמת גוף שמתעדת את כל התהליך.

מצד אחד, המצלמה עשויה למתן את ההתנהגות של השוטרים ולמנוע מהם לגלוש לאלימות מיותרת. מצד שני, הצילומים של מצלמת הגוף הם עדות קבילה, ולא פעם מצלמת הגוף הראתה באור אחר אירוע שרק תמונות אקראיות ומגמתיות ממנו פורסמו. בחישוב של עלות מול תועלת, מצלמות הגוף משיגות את המטרה שלהן מעל ומעבר.

 

על תפקידו של עורך דין פלילי בסיוע לקורבן אלימות משטרתית

מי שנפל קורבן לאלימות משטרתית יכול בהחלט להגיש תביעה נגד השוטרים הפוגעים ונגד משטרת ישראל. אם אותו אדם מצליח להוכיח שהאלימות אכן הייתה לא מוצדקת, הוא עשוי לזכות בפיצויים על הפגיעה ועבור עוגמת הנפש. ואולם על מנת להצליח בתביעה יש להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי ומיומן. עורך הדין יבדוק את הנתונים וילווה את הלקוח שלו לכל אורך הדרך עד לסיום המוצלח של התביעה.

 

התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

עבירת תגרה

בכדי לשמור על שלומו של הציבור ולהגן עליו, קיימים כמה חוקים אשר אוסרים התנהגות אלימה ובריונית. אנשים אשר מפרים חוקים אלה עשויים לקבל עונשי מאסר

עבירת תקיפה סתם

"תקיפה סתם" הינה אחת מהעבירות שההרשעה בגינן אינה מחייבת פגיעה פיזית. ככלל, מדובר בעבירה פלילית שמוגדרת כמעשה אלים כלפי אדם אחר בניגוד לרצונו. מבין כלל

עבירות איומים

עבירות איומים הן עבירות פליליות נפוצות למדי במדינת ישראל. עבירות איומים מתבצעות כנגד אנשים מכל קבוצות האוכלוסיה – החל מנבחרי ציבור, אנשים מפורסמים, אושיות תקשורת,

עבירת חבלה חמורה

עבירות של תקיפה וחבלה נחשבות לעבירות חמורות מאוד. המחוקק שואף, ובצדק, להעניש את העבריין הגורם חבלה לאדם אחר בחומרה. זאת, בהתאם לחומרת החבלה שאותה גרם.

עו"ד אלימות במשפחה

אלימות במשפחה היא בין התופעות היותר מטרידות שניתן להעלות על הדעת, ודווקא בתקופה האחרונה, היא הופכת שכיחה מאי פעם. למרבה הצער, עבור אנשים רבים, התא

אלימות שוטרים

לצערנו, אנו חיים כיום בעולם בו אלימות של אנשי החוק כלפי אזרחים הפכה לדבר שאינו חריג בנוף המקומי. לכן חשוב להבין כיצד יש לפעול במקרה