לאחר שאדם חווה אירוע מוחי, הוא עשוי לסבול ממגוון קשיים תפקודיים המשפיעים הן על חייו הפרטיים והן על חייו המקצועיים.
מסיבה זו, אם חווית אירוע מוחי בעבודה, עליך לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה בהקדם האפשרי, כדי לבחון את האפשרות לכך שהאירוע המוחי יוכר בתור תאונת עבודה, המזכה בקצבת נכות לנפגעי עבודה ובזכויות רפואיות נוספות. זהו הנושא בו נעסוק בהרחבה במאמר הבא.
מהו אירוע מוחי?
"אירוע מוחי" הוא הכינוי המקובל למצב המוכר בעגה הרפואית בתור "שבץ מוחי". שבץ מוחי מתרחש כאשר כלי דם במוח נקרע ומדמם, או כאשר יש חסימה באספקת הדם למוח. הקרע או החסימה מונעים מהדם והחמצן להגיע לרקמות המוח.
ללא חמצן, תאי מוח ורקמות נפגעים ומתחילים למות בתוך מספר דקות. אובדן זרימת הדם למוח פוגע ברקמות במוח, אך הסימפטומים של שבץ מוחי ניכרים דווקא בחלקי הגוף הנשלטים על ידי האזורים הפגועים במוח.
ככל שאדם הסובל משבץ מוחי יקבל טיפול מוקדם יותר, סביר שיכולתו להתאושש מן האירוע המוחי תהיה טובה יותר. לכן חשוב לפעול במהירות ולפנות לקבלת טיפול רפואי מיידי בכל חשד לאירוע מוחי.
מהי תאונת עבודה?
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, תאונת עבודה הינה פגיעה או פציעה אשר אדם – עצמאי או שכיר, סופג בזמן עבודתו או בעקבותיה. על פי חקיקה זו, מתוקף ההכרה בתאונה מסוימת כתאונת עבודה, עשוי הנפגע להיות זכאי לתשלום פיצויים ו / או לקבלת הטבות רפואיות נוספות, כפי שנפרט בשורות הבאות.
איך ניתן לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה?
ככלל, כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה המזכה בפיצויים או בזכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי, נדרש הנפגע להוכיח שהפגיעה שספג אירעה במסגרת עבודתו ושהיא קרתה כתוצאה מן העבודה עצמה.
אדם שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי בתור נפגע תאונת עבודה, יהא זכאי לקבלת תשלומים מסוגים שונים וכן מספר זכויות רפואיות. מטרת ההטבות הללו היא למעשה לסייע לאדם שנפגע ואיבד בעקבות תאונת העבודה את פרנסתו – גם אם באופן זמני, לעבור שיקום כראוי.
על מנת שנפגעי תאונות עבודה יוכלו לממש את הזכויות שלהם מול המוסד לביטוח לאומי, הם נדרשים להציג למוסד לביטוח לאומי טפסי דיווח בהם תפורט מהות הפציעה או הפגיעה שספגו במסגרת עבודתם, לרבות נסיבות תאונת העבודה. זאת בגיבוי של רשומות רפואיות רלוונטיות. פעמים מזומנות נדרש הנפגע גם להופיע מול ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כדי שיקבעו לו אחוזי נכות.
באילו תנאים יוכר אירוע מוחי בתור תאונת עבודה?
על מנת ששבץ מוחי אותו אדם עבר במסגרת העבודה שלו או בעקבותיה, יוכר כתאונת עבודה, על הנפגע להוכיח שהאירוע המוחי התרחש בזמן העבודה או כתוצאה ממנה. עם זאת, ישנם מקרים אשר בהם אדם הוכר בתור נפגע תאונת עבודה למרות שהאירוע המוחי התרחש כעבור זמן קצר מסיום עבודתו.
הצידוק לכך הינו שפעמים רבות, אירועים מוחיים עשויים להתרחש רק בחלוף שעות ממועד ההתרחשות של תקרית כלשהי, ולכן בהחלט אפשרי שיתקיים קשר בין אירוע שאירע במהלך העבודה לבין אירוע מוחי שהתרחש לאחריה. כדי להוכיח כי אדם חווה שבץ עקב אירוע שהתרחש במהלך עבודתו, תידרש התביעה להוכיח כי נתקיימו שלושת התנאים שלהלן.
תנאי ראשון להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה: הוכחת קיומו של אירוע חריג
על מנת שאירוע מוחי שהתרחש במהלך העבודה יוכר כתאונת עבודה המזכה באת הנפגע בזכויות רפואיות ופיצויים, התביעה תדרש להציג לבית המשפט ראיות שיוכיחו שאירוע חריג התרחש בזמן עבודתו של הנפגע.
לעניין חריגות האירוע – הכוונה כאן הינה לאירוע יוצא דופן אשר ניתן להוכיח שאינו מתרחש בשגרה בסביבת העבודה היומיומית של הנפגע. את חריגות האירוע, יבחן בית הדין המטפל בתביעה באופן סובייקטיבי עבור כל מקרה.
עם זאת, חשוב לציין כי נטל ההוכחה לקיומו של קשר בין מאמץ חריג או אירוע יוצא דופן שהתרחש לכאורה במסגרת העבודה, מוטל בצידו של הנפגע והוא זה שידרש לספק ראיות לכך שהאירוע הנ"ל הוא שהובילה לאירוע המוחי שעבר.
תנאי שני להכרה באירוע מוחי בתור תאונת עבודה: הוכחת קיומו של קשר סיבתי
הוכחת קיומו של קשר סיבתי רפואי בין האירוע המוחי שהנפגע עבר ובין האירוע החריג שהתרחש לכאורה במסגרת עבודתו, בסבירות של 50 אחוז לפחות, מהווה תנאי הכרחי להכרה בשבץ בתור תאונת עבודה.
לטובת הוכחת קשר סיבתי כזה, יש צורך להוכיח שחלה סמיכות בין מועדו של האירוע החריג בעבודה, לבין המועד בו התרחש האירוע המוחי. בהקשר זה חשוב לציין שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, הוגדרה חזקת סיבתיות שחלה על עובדים שכירים בלבד, ולפיה כל תאונה אשר מתרחשת במהלך עבודתו של אדם, תוכר באופן עקרוני כתאונת עבודה.
תנאי שלישי להכרה באירוע מוחי בתור תאונת עבודה: הוכחת השפעתו של האירוע החריג
התנאי השלישי להכרה באירוע מוחי שהתרחש במהלך העבודה בתור תאונת עבודה, הינו שמידת ההשפעה של האירוע החריג שהנפגע חווה לכאורה במסגרת עבודתו, לעניין התרחשות האירוע המוחי, לא תפחת מן הסבירות לתרומתם של גורמי סיכון בריאותיים נוספים (כמו לחץ דם גבוה, היפרליפידמיה וכן הלאה) למצבו של הנפגע, ככל והיו כאלו.
על חשיבות הפניה לייעוץ משפטי לטובת הכרה באירוע מוחי בתור תאונת עבודה
להבדיל מתאונות עבודה הנגרמות במהלך עבודתו של אדם (כמו נפילה מגובה המובילה לשבירת יד או תאונת דרכים שאירעה בדרך למקום העבודה), כאשר עסקינן באירוע מוחי העשוי להיחשב בתור תאונת עבודה, הגורמים המעורבים עלולים להיות סמויים מהעין ומכאן שהוכחת תרומתם לעניין השבץ עשויה להיות מאתגרת.
מכאן החשיבות הרבה הנודעת לפניה להתייעצות מול עורך דין תאונות עבודה, ובחינת נסיבות המקרה בעין מקצועית, כדי להעריך את סיכויי ההצלחה של התביעה.
התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה.