אימוץ ילדים הוא דרך מצוינת להעניק משפחה גם לילדים שלא שפר עליהם גורלם, ומצד שני, להעניק הזדמנות לזוגות חשוכי ילדים להיות הורים. ילדים הנמסרים לאימוץ הם ילדים ללא משפחה או כאלה שהמשפחה שלהם וויתרה עליהם עוד לפני הלידה, זמן קצר לאחר הלידה או אפילו בשלבים מאוחרים יותר. מה זה בעצם אימוץ ומה המשמעות החוקית שלו?
מהן הסיבות הגורמות להורים למסור את ילדיהם הביולוגיים לאימוץ? מה מניע זוגות ומשפחות לאמץ ילדים? מהו חוק אימוץ ילדים בישראל? מהן אמות המידה לאישור מועמדות לאימוץ על פי החוק? מה התפקיד של עורך דין משפחה בנושא אימוץ ילדים? כל הפרטים במדריך שלפניכם.
אימוץ ילדים – מה זה בעצם?
אימוץ ילדים הוא קבלת מעמד חוקי של הורה מאמץ על ילד שנולד לאנשים אחרים. מרגע שההורים המאמצים קבלו עליהם את המעמד החוקי הנדרש הם מחויבים לגדל את הילד המאומץ על פי אמות מידה זהות לאלה הנדרשות מהורים ביולוגיים. למעשה, מבחינה חוקית המעמד של הורים מאמצים זהה לחלוטין למעמד של הורים ביולוגיים.
הילד המאומץ גדל כחלק מהמשפחה גם אם להורים המאמצים יש ילדים משלהם. מכל הבחינות, כולל חוקי ירושה וחוקים אחרים המתייחסים למעמד המשפטי, דינו של ילד מאומץ כדין כל ילד אחר של ההורים המאמצים. יחד עם זאת, בהגיע הילד המאומץ לבגרות עומדת לו הזכות לחפש את ההורים הביולוגיים שלו ולהיפגש איתם בכפוף להסכמה שלהם להיפגש.
מה גורם לאנשים למסור ילדים לאימוץ?
על פניו האפשרות שהורה לילד ימסור אותו לאימוץ איננה נראית הגיונית. עם זאת, לא אחת קורה שהורים לילדים מעדיפים למסור אותם ולא לגדל אותם בעצמם. להלן חלק מהסיבות האפשריות למסירת ילדים לאימוץ:
- החלטה של ההורים הביולוגיים שלא לגדל את הילד: להחלטה מהסוג הזה יש גורמים רבים. לעיתים, ההורים צעירים מדיי ומעדיפים להימנע מהמחויבות לגידול ילד, שבדרך כלל נולד בטעות.
- החלטה של הרשויות להפקיע את הילד מהוריו: לרוב, לפחות בתחילת הדרך, מדובר בהעברה של הילד לאומנה ולאו דווקא לאימוץ. עם זאת, במקרים בהם הגורמים האמונים על הנושא מחליטים שלהורים הביולוגיים, או לבני המשפחה הקרובה שלהם, אין יכולת לגדל את הילד, הוא נמסר לאימוץ.
- ילדים שההורים הביולוגיים שלהם נפטרו: אם לילדים שהוריהם נפטרו או נהרגו בנסיבות מצערות אין בני משפחה שיסכימו לקחת את הילדים אליהם, הילדים יימסרו לאימוץ.
- ילדים שננטשו על ידי ההורים: לא אחת קורה שהורים נוטשים את הילדים שלהם. לפעמים הנטישה היא ללא סיבה מוצדקת ולעיתים היא נובעת מהעובדה שהתינוק הוא בעל מום.
הרשימה לעיל היא חלקית ויש עוד סיבות אפשריות למסירת ילדים לאימוץ שלא נסקרו כאן. עם זאת, הסיבות שהוזכרו לעיל הן השכיחות ביותר.
מה מניע זוגות ומשפחות לאמץ ילדים?
יש מגוון סיבות וגורמים המניעים זוגות או יחידים לפנות להליך של אימוץ הוא העדר האפשרות שלהם להביא ילדים לעולם בעצמם. להלן סיבות אפשריות לכך שזוגות ומשפחות ייקחו ילדים לאימוץ:
- חוסר יכולת להביא ילדים לעולם: לרוב, העדר האפשרות להביא ילדים לעולם, גורמת לזוגות וליחידים לפנות להליך של אימוץ, שהוא הליך ברירת מחדל למי שמעוניין לגדל ילדים למרות בעיות של עקרות או פוריות.
- טעמים הומניטאריים: רצון להעניק חיים טובים גם לילדים שמזלם לא שפר עליהם. משפחות כאלה פונות לכיוון של אומנה אבל לא אחת הן גם מאמצות ילדים. זאת, למרות שלאותם הורים מאמצים יש או עשויים להיות ילדים משלהם.
- זוגות חד מיניים: זוגות חד מיניים אינם יכולים להביא לעולם ילדים בהליך טבעי. הליך אפשרי נוסף הוא הליך פונדקאות, אבל מדובר בתהליך ארוך, מסובך ובעיקר יקר מאד. לא לכל זוג יש האפשרות לממן את התהליך הזה.
על אימוץ ילדים עם מגבלות
מרבית הזוגות והיחידים אשר נרשמים לאימוץ מעוניינים לאמץ ילדים שאין להם כל מגבלות, פיזיולוגיות או שכליות. אבל יש גם כאלה שמסכימים לעשות צעד משמעותי כזה. מדובר בדרך כל באנשים ערכיים שהעשייה שלהם מכוונת לתרום לחברה ולעשות צדק גם עם ילדים שגורלם לא שפר עליהם. ככל שהדבר מצער קיים קושי משמעותי למצוא הורים מאמצים לילדים עם מוגבלויות. זאת למרות שהמדינה מציעה תמיכה כספית שנועדה להפחית את הנטל הכספי הכרוך בגידול ילדים כאלה.
מהו חוק אימוץ ילדים ומהן המשמעויות שלו?
חוק אימוץ ילדים נועד להוריד את הליך האימוץ מרמת האידיאולוגיה לרמת המעשה. החוק הזה מסדיר את התנאים שבהם יינתן להורים מאמצים פוטנציאליים אישור לאמץ ילד. מדובר בהגדרת הכשירות של ההורים וכן הגדרת השלבים השונים בהליך האימוץ. המחוקק מודע לקשיים המרובים בדרך לאימוץ מוצלח וגם לאפשרות הסבירה שההורים המאמצים יתחרטו על הצעד שבו נקטו, זמן מה אחרי שקיבלו את הילד המאומץ אליהם. להלן חלק מהסעיפים החשובים של החוק:
הגדרת הדרישות מההורים המאמצים
המחוקק מגדיר את הדרישות מההורים המאמצים. הדרישות מתמקדות בגילם של המאמצים תוך שהוא משתדל למנוע פער גילאים גדול בין המאמץ לבין המאומת. חוק האימוץ קובע שהמאמץ יהיה בן הדת של המאומץ. יהודי יאמץ יהודי, נוצרי יאמץ נוצרי וכן הלאה.
הסעיף הזה בחוק גורם לעיתים למצב שבמגזרים מסוימים יש ילדים המחכים לאימוץ ובמגזרים אחרים יש הורים המחכים לילד מאומץ ובכל זאת האימוץ לא יוצא אל הפועל. יש גם דרישות מינימום מההורים המאמצים בכל מה שקשור בהשכלה ובהכנסה חודשית. בנוסף, יש דרישות בריאות וגיליון פלילי נקי ומכל מקום כזה שאין בו הרשעות בעבירות מין או אלימות.
הכרעה באשר לאימוץ
חוק האימוץ מטפל גם בתנאים שבהם יכול האימוץ של ילד או של תינוק לצאת אל הפועל. החוק מחייב הסכמה של ההורים הביולוגיים, או של האם במקרה שבו לא ניתן לזהות את האב. בנוסף, יש שיקולים אחרים שיש לקחת בחשבון לפני שהילד מוכרז בר אימוץ, שזה אומר שאפשר להתחיל את תהליך האימוץ ולהוציא אותו לפועל.
איסור גילוי
החוק אוסר לגלות הן את שם המאמץ והן את שם המאומץ. עם זאת, התיקים של הילדים המאומצים נשמרים, הן במטרה לאפשר לילד המאומץ לעיין בהם ובן המטרה למנוע מצב של גילוי עריות שלא בכוונה. למשל – נישואין בין שני אחים שנמסרו לאימוץ לשתי משפחות שונות.
מהו תפקידו של עורך דין בהליך האימוץ?
הליך האימוץ הוא לכאורה שגרתי למדיי. למעשה, התהליך הזה עלול להיות כרוך בסיבוכים משפטיים שונים או בהתנגדויות שיש להתגבר עליהן. הדבר נכון ככל שמדובר באימוץ ילדים בתוך מדינת ישראל ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באימוץ ילדים מחו"ל. המורכבות המשפטית של הליך האימוץ מחייב לעיתים קרובות את ההתערבות של עורך הדין.
ההתערבות נועדה בדרך כלל להסיר מכשולים חוקיים ועכבות בדרך להשלמת תהליך האימוץ. מאחר שהמכשולים והעיכובים הם לרוב בלתי צפויים, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשכור את שירותיו של עורך דין שילווה את הליך האימוץ כבר מתחילתו ועד להשלמה המוצלחת שלו.
התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.
