עובדים רבים בישראל נזקקים לרישיון הנהיגה שלהם בכדי להתנייד בין מקום מגוריהם ומקום עבודתם. למרות שבאופן עקרוני ישנן דרכים חלופיות להגעה למקום העבודה, גם מבלי שיהיה באמתחתו של העובד רשיון נהיגה תקף, קרי – הגעה לעבודה בכלי התחבורה הציבוריים או בשיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, עבור עובדים מסוימים רישיון הנהיגה הכרחי לביצוע העבודה עצמה.
בין העובדים הזקוקים לרישיון נהיגה למטרת מילוי תפקידם ניתן למנות נהגים מקצועיים כגון נהגי משאית אספקה, נהגי אוטובוס ונהגי מוניות. אי לכך, כאשר מתבצעת פסילת רישיון נהיגה, יכולתו של בעל הרישיון להמשיך ולהתפרנס, מצויה בסכנה. במסגרת סקירה זו נבחן את הסוגיה: האם במצב כזה ניתן לטעון לאובדן כושר עבודה בגין פסילת רישיון נהיגה.
מה זה אובדן כושר עבודה מבחינת החוק בישראל?
לפי החוק בישראל, אובדן כושר עבודה הינו מצב בו אדם מאבד 75 אחוזים מיכולתו לעבוד במשלח ידו הקבוע, אשר בו עבד על מנת להתפרנס עד המועד שבו חלה או נפגע עקב תאונה.
מהם המצבים שבהם עלולה להתבצע פסילת רישיון נהיגה?
פסילת רישיון נהיגה עלולה להתרחש במצב שבו לשוטר במעמד קציןן משטרה, ישנו חשד לכך שנהג מסוים עשוי להציב סכנה מוחשית לנהגים אחרים ולהולכי רגל אם יותר לו להמשיך ולנהוג. במקרה כזה, השוטר רשאי לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג במסגרת הליך שנקרא "פסילה מנהלית". אולם לנהג אסור יהיה לנהוג עד תום ההליכים שיפתחו כנגדו.
פסילה מנהלית שכזו עשויה להתבצע לאחר תאונת דרכים שבה נחשד כי הנהג אשם, או כשנהג נעצר בעקבות עבירת תנועה שהוא ביצע לכאורה – בין אם מדובר על עבירת תנועה שנראית לנהג זניחה ובין אם בבירור מדובר על עבירת תנועה חמורה.
תכליתה של פסילת רישיון הנהיגה הינה להרחיק מכבישי ישראל נהגים שהציגו התנהגות מסוכנת ולכן יש מקום להאמין כי הם עלולים לסכן באופן מיידי את זולתם. לכן הם לא רשאים להמשיך ולנהוג עד שתתקבל הכרעה חד משמעית בעניינם.
סוגים של פסילת רישיון נהיגה
ישנם 2 סוגים עיקריים של פסילת רישיון נהיגה:
פסילה מנהלית
פסילת רישיון נהיגה עשויה להתבצע כאמור בתצורה של "פסילה מנהלית", אשר מבוצעת על ידי שוטר במעמד קצין לפי הצורך ובהתאם לשיקול דעתו, ובמסגרתה ניתן לפסול את רישיון הנהיגה למשך חודש, חודשיים או שלושה חודשים.
למשל, בעבירות תנועה רציניות כדוגמת נהיגה בשכרות או בהשפעת סם, סיכון הולכי רגל במעבר חצייה או אי מתן זכות קדימה, קצין המשטרה עשוי לשלול את רשיונו של הנהג למשך חודש ימים. מנהג, כאשר נהג אחראי לתאונת דרכים וקצין המשטרה סבור כי נאספו מספיק ראיות התומכות בהגשת כתב אישום נגד הנהג, ניתן לשלול את רישיון הנהיגה שלו גם למשך חודשיים.
פסילת רשיון נהיגה למשך 3 חודשים, תתרחש בדרך כלל באם הנהג נחשד כאחראי לתאונת דרכים עם הרוגים.
פסילה רפואית
פסילת רישיון נהיגה רפואית, עשויה להתבצע במידה והתברר כי נהג לוקה במחלה חמורה כדוגמת פגיעה נוירולוגית (לאחר שבץ מוחי, למשל), מחלה קרדיולוגית, אפילפסיה וכדומה. במצב כזה הרופא שטיפל באותו אדם נדרש על פי חוק לדווח על מצבו של אותו נהג למרב"ד (המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים). זאת על פי הוראת סעיף 12 ב' בפקודת התעבורה, שזוהי לשונו:
"רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות".
במצב זה למרכז הרפואי לבטיחות בדרכים ישנה הסמכות לפסוק בנושא פסילת רישיון הנהיגה של הנהג האמור, כאשר השיקול העומד בבסיס השלילה קשור בסכנה שעשוי נהג כזה להציב לזולתו על הכביש עקב מצבו הרפואי.
האם פסילת רישיון נהיגה אכן מובילה לאובדן כושר עבודה בראי החוק?
על פניו, ניתן היה לטעון כי כאשר רישיון הנהיגה של עובד נפסל ועבודתו מחייבת אותו לנהוג לפרנסתו – כושר העבודה שלו נפגע. יחד עם זאת, בראי החוק, אין מדובר בקשר סיבתי של ממש, ולכן אין תשובה חד משמעית לשאלה "האם פסילת רישיון נהיגה אכן מובילה לאובדן כושר עבודה בראי החוק?".
כבר התרחשו לא זה מכבר מצבים שונים אשר בהם שלילת רישיון הנהיגה של עובד לא הוכרה בבית הדין לענייני עבודה בתור אובדן כושר עבודה. בהתאם לזאת, על מנת להתמודד כהלכה עם סוגיה מורכבת זו באפיק המשפטי, מוטב לפנות להתייעצות מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, ולבחון כל מקרה לגופו על פיו נסיבותיו הספציפיות של אותו עובד.
הסיבה לכך שרישיון הנהיגה עלול להישלל גם באובדן כושר עבודה זמני
כפי שהזכרנו לעיל, כאשר אדם חווה פגיעה כלשהי במצבו הבריאותי, והרופא אשר טיפל בו סבור כי היותו על הכביש כנהג יש בה כדי לסכן אחרים בשל הליקוי הרפואי עימו המטופל מתמודד או לאור השימוש שלו בתרופה מסוימת – החוק מחייב אותו להמליץ לנהג להפסיק לנהוג.
יתר על כן, נדרש הרופא במצבים כאלו גם להוסיף תיעוד בתיק הרפואי של המטופל בעניין האזהרה שניתנה לו לגבי נהיגה. זאת בנוסף לחובתו של הרופא לדווח על הנהג לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
חובה זו חלה על הרופא בין שההתדרדרות במצבו הבריאותי של המטופל היא קבועה ובין אם מדובר במצב זמני בלבד. כפועל יוצא, כשעובד מגיש למוסד לביטוח לאומי תביעת פיצויים שמחייבת אותו לעמוד בפני הוועדה הרפואית של המוסד – ישנם מקרים רבים שבהם הוא מוזמן לביצוע בדיקת כשירות לנהגים.
חשוב לדעת כי בנסיבות אלו, ישנם גם מקרים לא מבוטלים שבהם העניין מגיע לכלל המלצה מטעם הוועדה לפסילת רישיון הנהיגה של המבוטח. אין ספק כי מדובר על מצב בעייתי בהינתן שלכאורה, חלה כאן פגיעה בזכות המטופל לחיסיון רפואי. יחד עם זאת, כאשר ישנה סכנה לפגיעה בחיי אדם, הצורך למנוע אותה גובר מבחינת החוק על זכויות החולה.
מכאן שהדיווח על מחלתו של המבוטח על ידי רופאיו היא כורח המציאות, וכפועל יוצא, ייתכן בהחלט שאדם שאיבד את כושר עבודתו ולו באופן זמני, יאבד "על הדרך" גם את רישיון הנהיגה שלו כשיגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לשם מימוש זכויותיו.
הפתרון בנושא אובדן כושר עבודה ופסילת רישיון נהיגה
אם נשלל רישיון הנהיגה שלכם בעקבות אובדן כושר עבודה זמני או קבוע, דעו כי במקרים רבים ניתן לערער על רוע הגזירה בעזרתו של עורך דין דיני עבודה בשיתוף פעולה עם עורך דין דיני תעבורה. אולם מנגד, לא כל מקרה של פסילת רישיון נהיגה של נהג מקצועי, ייחשב בהכרח כאובדן כושר עבודה המזכה את העובד בזכויות במוסד לביטוח לאומי, ולכן במקרים מסוג זה, יש מקום לפנות להתייעצות מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.