נהיגה בפסילה

עבירה של נהיגה בזמן פסילת רישיון, מוגדרת בסעיף 67 לפקודת התעבורה:

״מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני העונשים כאחד.״

מלשון החוק ניתן ללמוד כי ההגדרה של העבירה הינה אדם אשר נפסל מקבלת ו\או החזקת רישיון נהיגה והודיעו לו על הפסילה באופן רשמי ואף על פי כן הוא בוחר לנהוג ברכב. על מנת להוכיח שאדם עבר עבירה של נהיגה בזמן פסילה על התביעה להוכיח שלושה רכיבים עיקריים: ראשית, כי רישיונו של הנהג נשלל ממנו, שנית, הודעה על דבר הפסילה אשר הנהג היה מודע אליה ולבסוף נהיגה בזמן הפסילה.

לרוב, לתביעה לא יהיה קושי להוכיח את הרכיבים שצוינו לעיל כאשר נהג אכן ביצע את העבירה. כך למשל, כל נהג שנערך לו משפט בטרם נפסל רישיונו ונכח בדיון שבו הוקרא פסק הדין – חזקה עליו הוא מודע לכך שרישיונו נפסל ולכן במידה ויעלה שוב על ההגה יהיו בידי התביעה את כל ההוכחות הדרושות על מנת להראות שנעברה העבירה.

אולם, ישנם מספר מקרים מצומצם בהם הנהג לא נכח במשפטו ולא הודיעו לו על הפסילה, או מקרים בהם יש עיכובי ביצוע של עונש הפסילה, הפקדת רישיון שלא בוצעה ועוד אשר גורמים לכך שנהג אינו מודע כי הוא נוהג בזמן פסילה. במקרים אלו ככל שלתביעה לא יהיו הוכחות לחזקת המודעות של הנהג, נהיגתו בזמן פסילה לא תהווה עבירה, אולם הדבר כרוך פעמים רבות במאבק משפטי.

 

אילו גורמים מוסמכים להורות על פסילת רישיון הנהיגה ובאילו מקרים?

קיימים מספר מוסדות רשמיים אשר מורשים להורות על פסילת הרישיון:

בית המשפט – בית המשפט מוסמך לפסול רישיון נהיגה של נהג אשר ביצע עבירות תנועה או עקב פגם אחר שנפל בהתנהגותו בעת הנהיגה. שלילת הרישיון יכולה להתקבל עקב חתימה על עסקת טיעון מול רשויות התביעה או לאור פסק דין מפי בית המשפט. משך השלילה יכול להיות כמה חודשים ועד לצמיתות, כתלות בחומרת המקרה והעבירה שבוצעה.

כמו כן, במקרים בהם יש סיכוי סביר שהנאשם אכן יורשע בסוף ההליך בית המשפט יכול להורות על פסילה עד לתום ההליכים. פסילה עד תום ההליכים דרושה לאור העובדה שהליכים משפטיים אורכים זמן ממושך ובתקופת ניהול המשפט ישנו חשש שהנהג החשוד יבצע עבירות תנועה נוספות ויהווה סיכון לעצמו ולאחרים.

קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה – כאשר נפתחת חקירה כנגד נהג בגין עבירת מסוימות הקבועות בחוק ונחשבות כחמורות, יכול קצין המשטרה אשר אחראי על המקרה להורות על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה לפרק זמן שינוע בין 30 ל-90 ימים. טרם ההחלטה על הפסילה, על הקצין לזמן את הנהג לשימוע בו הנהג יוכל לטעון את טענותיו בקשר למקרה ולנסות להגן על עצמו בכדי להימנע מהטלת הפסילה המנהלית.

משרד הרישוי –משרד הרישוי בעל סמכות לפסול רישיון כאשר נהג צבר 36 נקודות ומעלה, במידה והנהג צבר 72 נקודות או שמדובר בפסילה שנייה עבור אותו נהג – משך תקופת השלילה יהיה ארוך יותר. בנוסף, משרד הרישוי רשאי להורות על פסילת רישיון לנהג שלא מתייצב בזמן לבדיקה רפואית שנקבעה לו לצורך חידוש הרישיון.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (או בשמו המקוצר – המרב”ד) – נהגים מופנים על ידי רשות הרישוי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על מנת שתבוצע להם בדיקות כשירות לנהיגה. זימון מעין זה יכול להינתן במקרים בהם הנהג היה מעורב בביצוע עבירות תנועה או תאונת דרכים וכן במקרים בהם מצבו הרפואי של הנהג מחייב בדיקה לצורך חידוש הרישיון.

במידה והנהג נכשל בבדיקות הרפואיות שעורך המכון רישיונו יישלל או לחלופין לא יחודש, עד לצליחת הבדיקות.

 

כיצד נאכפת העבירה של נהיגה בזמן פסילה?

למשטרת ישראל שתי דרכים עיקריות לאכוף את עבירת הנהיגה בזמן פסילה: דרך אחת היא ללא כוונה מראש, אלא בעת ביקורת רישיונות שנעשית מכל סיבה שהיא. במקר כזה פסילת הרישיון תיחשף בקלות ע”י בדיקה קצרה במסוף המשטרתי. דרך שנייה נעשית באמצעות “יחידת הפסולים” של המשטרה אשר נלחמת בתופעת הנהיגה בפסילה תוך שימוש במידע מודיעני על אותם המתקבל ממכרים, שכנים, עדי ראייה ובדרכים נוספות.

לאחר איסוף המידע היחידה מבצעת מארבים ומעקבים שונים אחרי הנהגים החשודים ולבסוף מביאה למעצרם במידת הצורך.

 

מה ניתן לעשות כאשר הרישיון נשלל על מנת להימנע מביצוע העבירה?

אדם שנפסל רישיונו מחויב להפקיד את הרישיון במקום בו הוחלט על דבר השלילה – רשות הרישוי, מזכירות בית המשפט וכו’. כאשר מדובר בפסילה מנהלית הנהג מחויב להפקיד את הרישיון במקום וביתר המקרים עליו להפקיד את הרישיון את 30 ימים מרגע קבלת ההודעה בדבר הפסילה. מועד הפקדת הרישיון אינו שקול למועד הפסקת הנהיגה והנהג חייב להפסיק לנהוג ברכב ברגע שנודע לו כי רישיונו נשלל.

חשוב לדעת כי תקופת השלילה נספרת אך ורק ממועד הפקדת הרישיון, גם אם אי ההפקדה נעשתה בתום לב. על כן, אנו ממליצים לכל מי שרישיונו נשלל להפקיד את הרישיון מיד כדי להימנע ממקרים בהם הרישיון אינו מופקד במועד כתוצאה משכחה או חוסר תשומת לב.

 

מהו העונש על נהיגה בזמן פסילה?

עבירה זו נחשבת כחמורה, והענישה המוטלת בגינה היא בהתאם. לפי החוק העונש בגין עבירה זו יכול להגיע עד למאסר בפועל של שלוש שנים ופסילת רישיון הנהיגה ללא הגבלת זמן.  מדיניות המשטרה הינה לבקש מאסר בפועל ופסילה לתקופה ארוכה בכל המקרים, כאשר בית המשפט בוחר לעיתים להקל בחומרת העונש כתלות בנסיבות המקרה.

 

מדוע חשוב לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה כאשר אתם עומדים בפני אישום של נהיגה בפסילה?

כאמור, נהג שנתפס נוהג בזמן פסילה, חשוף לעונש מאסר ולסנקציות כבדות נוספות. אולם, יש כתלות בנסיבות המקרה ניתן להפחית בחומרת העונש ואף לבטלו כליל. כך לדוגמא, על ידי הוכחה כי הנהג לא היה מודע לפסילת רישיונו ניתן להביא לזיכויו. עורך הדין יכול להעניק הכוונה וליווי משפטי צמוד לנהג כבר מראשית ההליך המשפטי ולייצגו בתהליכים חשובים כגון השימוע בפני הקצין המשטרתי וניהול המגעים לעסקאות טיעון מול התביעה.

משכך, חשוב במיוחד לבחור בעורך דין הבקיא בדיני התעבורה ובפסיקה העדכנית על מנת שיוכל לסייע לנהג להתמודד עם האישומים נגדו בצורה הטובה ביותר ולאפשר לנהג לחזור לכביש במהירות האפשרית.

 

הנבחרת המשפטית – מי אנחנו?

הנבחרת המשפטית מתמחה בייצוג וניהול תיקי תעבורה ומורכבת מהון אנושי מוביל ומנוסה בתחומו אשר נותן מענה ללקוחות רבים הנדרשים לענייני תעבורה שונים.

הנבחרת המשפטית חורטת על דגלה מתן מענה משפטי מקצועי ובלתי מתפשר לכל לקוח. הנבחרת בעלת ניסיון רב בטיפול בעבירות התעבורה השונות ובאמתחתה הצלחות מרובות הכוללות זיכוי מלא לנאשמים בעבירות תעבורה, ביטול והפחתה של נקודות תעבורה ועוד. פנו אלינו לייעוץ ראשוני ונדאג להבטיח את זכויותיכם!

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯
נהיגה בזמן פסילה

פסילת רישיון נהיגה, היא אחד העונשים הקשים ביותר שיכול בית המשפט להעניק לנהג שעבר על חוקי התנועה. מדובר על שלילה של רישיון הנהיגה, כך שהאדם