תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה

מטרת החוק למניעת הטרדה מינית היא להציב איסור על הטרדה מינית ולהתוות דרכים להתמודדות עם מקרי הטרדות מיניות בעבודה ובכל מקום אחר. ככלל, מעשי הטרדה מינית הם אסורים על פי חוק בכל מקום בישראל ולא רק בסביבת העבודה.

יתר על כן, כאשר עסקינן בהטרדה מינית במקום העבודה, הכוונה גם להטרדה מינית המתבצעת במסגרת יחסי מרות בין עובדים בכירים ומנהלים לעובדים אשר כפופים למרותם, וגם על הטרדת עובדים בידי עמיתיהם לעבודה, ללא הקשר של יחסי מרות בין הצדדים. במדריך שלהלן נעסוק באפשרויות להגשת תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה והחוקים שמאפשרים זאת.

 

מה זו הטרדה מינית בעבודה תוך ניצול יחסי מרות?

הטרדה מינית בעבודה תוך ניצול יחסי מרות בין מנהל לעובדת הנתונה תחת סמכותו, היא מצב בו עובד בכיר עושה שימוש בסמכות הנתונה בידיו במקום העבודה כדי לכפות על עובדת זוטרה ממנו שכפופה לו, לשתף פעולה עם אקטים מיניים שהוא יוזם (בין אם באופן מילולי ובין אם באופן פיזי).

במצבים כאלו, חשות עובדות רבות שאין להן כל ברירה אלא להיעתר לאינטראקציה הבלתי נאותה מול בעל הסמכות בעבודתן, ולו כדי להימנע מפגיעה בתנאי ההעסקה ואפשרויות הקידום שלהן, כפי שעשוי לקרות במידה והעובדת לא תסכים לשתף פעולה עם המעשים הללו.

 

הטרדה מינית בעבודה – כיצד היא עשויה לבוא לידי ביטוי?

בסעיף 3 א’ לחוק למניעת הטרדה מינית, ישנם מספר סוגי מעשים שמוגדרים בתור הטרדה מינית. בין המעשים הללו ניתן למנות אמירות או רמיזות מיניות לסוגיהן והצעות בעלות מאפיינים מיניים, המופנות כלפי הזולת למרות אי נכונותו לשתף עימן פעולה.

חרף הגדרה זו, במקרה בו ההצעות או האמירות המיניות מתבצעות במסגרת יחסי מרות במקום העבודה, החוק מכיר במעשה בתור עבירת הטרדה מינית, גם אם המוטרדת לא הראתה סממנים לחוסר הרצון שלה באינטראקציה כזו עם המטריד.

זאת לפי סעיף 3 א’ סעיף קטן 6 ג’ בחוק למניעת הטרדה מינית בישראל. גם במידה והעובדת לא ביטאה התנגדות למעשי המטריד, החוק עדיין מחשיב את האמירות / רמיזות / הצעות המיניות הנ”ל כהטרדה מינית, וזאת מתוך נקודת הנחה שעובדת שמשתפת פעולה עם מעשים כאלו שמבוצעים על ידי בעל סמכות בעבודה, סביר שעושה זאת ממקום של חשש ממשי להתנכלות לה במקום עבודתה אם תסרב לבעל המרות.

 

מהן הדרכים להתמודד עם הטרדה מינית בעבודה?

כדי שעובדת תוכל לפעול כנגד הטרדה מינית המתבצעת כלפיה על ידי בעל סמכות בעבודתה, החוק מאפשר לעובדת ליזום שלושה סוגים של הליכים:

  • הליך משמעתי – לעובדת יש זכות להתלונן על המטריד לממונה על הטרדה מינית במקום העבודה.
  • הליך פלילי – לעובדת יש זכות להגיש תלונה במשטרת ישראל כלפי המטריד, אשר בעקבותיה עשוי להיפתח הליך פלילי בבית המשפט, שבסופו עשוי המטריד לשאת בעונשים שונים ובכללם עונש מאסר בפועל.
  • הליך אזרחי – לעובדת יש זכות להגיש תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה כנגד המטריד ו / או מקום העבודה עצמו, כפי שנפרט בהמשך.

 

הטרידו אותך מינית בעבודה? יש מה לעשות

החוק למניעת הטרדה מינית עומד לצד המוטרד/ת שנפגע ממעשי הטרדה מינית במקום העבודה ובכלל, ומאפשר הגשת תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה בכפוף לסעיף 6 א’, שבו נקבע כי הטרדה מינית בעבודה והתנכלות במקום העבודה, שתיהן מהוות עוולות אזרחיות שחלות עליהן ההוראות הקבועות בפקודת הנזיקין.

למרות האמור לעיל, יש לציין שתביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה, אפשר להגיש אך ורק במקרים בהם יש למתלוננת יכולת להוכיח שהמעסיק סירב לקיים את חבותו על פי סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, ולפעול בכל דרך אפשרית למניעת הישנותם של מקרי הטרדה מינית בארגון, לצד לטיפול בתלונות הקיימות בערכאות הרלוונטיות.

 

כיצד מוגשת תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה?

במידה ועובדת נפגעת מהטרדה מינית במקום העבודה, היא זכאית לפי החוק להגיש תביעת פיצויים אזרחית נגד האדם שהטריד אותה ונגד מקום עבודתה. יש לציין שבהגשת תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה, חשוב להסתייע בעורך דין שמתמחה בדיני עבודה, על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה בתביעה.

אולם ישנם מקרים רבים שבהם מצליח עורך הדין לחסוך מן המתלוננת את הצורך בהליך משפטי סבוך וממושך, על ידי הגשת דרישת פיצוי למטריד ולמעסיק, שהוא בגדר מכתב התראה לפני פנייה לערכאות משפטיות. לעיתים מזומנות מכתב כזה הוא די והותר כדי להרתיע גם את המעסיק וגם את העובד המטריד מפני התסבוכת המשפטית הצפויה להם, ולגרום להם להסכים לתשלום הפיצויים למתלוננת.

עם זאת, ככל שהנמנענים מסרבים לשלם פיצויים, ניתן להתקדם להגשת תביעה אזרחית לבית הדין לענייני עבודה.

 

עד מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה?

בסעיף 6 ג’ לחוק למניעת הטרדה מינית נקבע כי תקופת ההתיישנות על הטרדות מיניות בעבודה הינה שבע שנים נכון להיום. זאת לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, למרות שבעבר תקופת ההתיישנות על תביעות הטרדה מינית בעבודה ארכה שלוש שנים בלבד. חשוב לציין כי את תקופת ההתיישנות מקובל לספור החל ממועד ההיווצרות של עילת ההטרדה, ולא מן המועד שבו באו יחסי ההעסקה בין המתלוננת לבין מעסיקה אל סיומם.

 

על איזה צד מוטל נטל ההוכחה בתביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה?

הגשת תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה, מחייבת את המתלוננת לספק הוכחות לטענותיה בדבר ההטרדה המינית בעבודתה. זאת על פי סעיף 3 א’ לחוק למניעת הטרדה מינית. כמו כן, החוק קובע שבאם מדובר בהטרדה מינית אשר בוצעה במסגרת ניצול יחסי מרות בעבודה, התובעת תידרש לשאת רק בנטל ההוכחה הראשוני לגבי קיום מעשי ההטרדה המינית בעבודה.

במידה והתובעת הצליחה להוכיח לבית המשפט את דבר קיומם של מעשי הטרדה מינית במקום העבודה שלה, נטל ההוכחה יועבר אל בעל המרות, שיידרש מצידו לסתור את טענת המתלוננת לכך שהוא ניצל את הסמכות שניתנה לו במקום העבודה, על מנת לכפות על התובעת את קיומה של אינטראקציה בעלת אופי מיני במקום העבודה.

בכדי להפריך את הטענה הזו, המטריד בעל הסמכות יאלץ להוכיח בבית המשפט כי מערכת היחסים שהתקיימה במועד המדובר בינו ובין המתלוננת, הייתה קשר זוגי מלא, ולא קשר מיני ותו לא, כך שהאינטראקציה המינית בין הצדדים לא נקשרה בשום פנים ואופן למתן זכויות שונות לעובדת.

 

איזה פיצוי ניתן לקבל בתביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה?

במסגרת תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה, המתלוננת רשאית לתבוע 2 סוגים של פיצוי:

  1. פיצויים עונשיים, ללא צורך בהוכחת נזק, עד לסכום מקסימלי של 120,000 ש”ח – בהתאם לסעיף 6 ב’ לחוק למניעת הטרדה מינית ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט המטפל בתביעה.
  2. פיצויים רגילים בגין הנזק שנגרם למתלוננת בפועל עקב ההטרדה המינית במקום העבודה, ללא הגבלת הסכום, אך כתלות בהוכחת נזק. בהקשר זה לצורך העניין, רשאית העבודת לתבוע פיצויים על הפסדי שכר אשר נגרמו לה לכאורה, באם נאלצה להפסיק לעבוד במקום עבודתה עקב מקרי ההטרדה, הוצאות סביב טיפולים נפשיים להם נזקקה בעקבות מעשי ההטרדה, אובדן כושר עבודה בגין פגיעה נפשית שנגרמה לעובדת משום מקרי ההטרדה המינית, וכן הלאה.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

יחסי מרות בעבודה – דברים שחשוב לדעת

יחסי מרות בעבודה והטרדות מיניות הם נושאים שנדונו לא מעט בערכאות משפטיות. מדובר בנושא רגיש, המקפל בתוכו דילמות לא פשוטות. הדילמות הללו נוגעות לקונפליקט בין

פיצויי לעובד בשל הטרדה מינית בעבודה

החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה מניח לפתחם של עובדים שחוו הטרדה מינית בסביבת עבודתם כמה דרכי פעולה ובכללן האפשרות להגיש תלונה על ההטרדה המינית

הטרדה מינית של גבר בעבודה

ישנה הנחת יסוד בחברה הישראלית (ולא רק), כי הטרדות מיניות במקום העבודה ובמרחב הציבורי בכללותו, הן מנת חלקן של בנות המין הנשי בלבד. אולם למרבה

התפטרות מחמת הטרדה מינית

בשנים האחרונות, גדלה והולכת המודעות הציבורית לתופעה של הטרדות מיניות במקום העבודה. הדבר ניכר גם במסגרת ההלכה הפסוקה בבתי הדין בישראל, שנרתמו למיגור התופעה. אולם

תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה

מטרתו של החוק למניעת הטרדה מינית בישראל היא הצבת איסור על מעשי הטרדה מינית במרחב הציבורי והפרטי, והתווית דרכים חוקיות להתמודדות עם מקרים של הטרדות

מניעת הטרדה מינית בעבודה

הטרדה מינית הינה מינוח כולל לסוגים שונים של מעשים שמהווים כפייה מינית של אדם כלפי הזולת. כשמדובר בהטרדה מינית בעבודה, במקרים רבים מעשי ההטרדה מתבצעים

כללי זהב למניעת הטרדה מינית בעבודה

הטרדה מינית בעבודה (ובכל מקום אחר) היא עבירה פלילית שהרשעה בביצועה עלולה לגרור עונשים כבדים ונזק תדמיתי לאדם שהורשע בביצועה ולארגון בו הוא הועסק. במסגרת

ארנסט גדייב עורך דין דיני עבודה
בּוֹרוּת תִרְמוֹס את הזכויות שלך, אל תתמודד לבד! עו"ד שראה הכל - זמין עכשיו לייעוץ מנצח!