תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

תוכן עניינים
עורכת דין ליאת פייגל
עו"ד דיני עבודה ליאת פייגל - זמינה לייעוץ

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נחקק כתוצר של הצורך לאכוף במדינת ישראל העסקה שוויונית והוגנת כלפי כל קבוצות האוכלוסיה בחברה הישראלית. במסגרת חקיקה זו, רשאיות שכבות מוחלשות באוכלוסיה לתבוע את זכויותיהן ולדרוש פיצוי בגין אפליה תעסוקתית ממנה הן נפגעו מפאת היותם חלק מקבוצת מיעוט. במדריך שלפניכם נסביר מהן המשמעויות הנגזרות מחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ונפרט על הדרך להגיש תביעה על פי חוק זה.

 

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – במה מדובר?

בשנת 88 של המאה הקודמת, נחקק במדינת ישראל חוק שנועד למנוע אפליה תעסוקתית על רקע נתונים מגזריים, אתניים, מגדריים, דתיים, גזעיים, וכל סממן המשייך את הפרט לקבוצת מיעוט מובחנת. חוק זה מוכר ברבים בתור "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" והוא קובע אילו סנקציות צפויות למעסיקים שיפעלו בניגוד להוראותיו, ואיזה פיצוי יקבל אדם אשר נפגע מאחת העוולות המפורטות בחקיקה זו.

 

אילו פעולות נחשבות כאפליה אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגדיר אפליה אסור בזו הלשון:

"כל התנהגות או התייחסות שונה לעובד/ת על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון (או הריון בת הזוג), גזע, גיל, סטטוס הורות, דת, לאום, ארץ מוצא, שירות מילואים או השקפות פוליטיות". 

פירוש הדבר הינו כי חל איסור על אפלייתו של אדם במסגרת הגשת מועמדותו למשרה, במסגרת תנאי ההעסקה שלו, באפשרויות הקידום שלו בעבודתו, במסגרת הליכי פיטורין, בתנאי הפרישה מעבודתו, או בהזדמנויות הניתנות לו מצד מעסיקו לקבלת הכשרה / השתלמות מקצועית.

מדובר באפליה שהחוק אוסר גם במקרה שמדובר על חוסר שוויון הזדמנויות הנובע משיקולים ענייניים לכאורה, הנובעים מהנחות יסוד מסוימות לגבי הקשר בין מוצאו / גזעו / דתו / מינו של אדם (וכיוצא באלו)  ובין יכולתו למלא את תפקידו כנדרש.

למשל, אם מעביד יוצא מנקודת הנחה שלקוחותיו יעדיפו שלא להסתייע בנותן שירות ערבי, ולכן בוחר להעסיק רק יהודים, הרי שהוא חוטא באפליה אסורה, הגם שאין בהחלטתו משום עניין של העדפה פרטנית. הדבר תקף גם במקרה של מעביד שמניח שאישה לא תוכל לבצע עבודה הכרוכה במאמץ פיזי ניכר ולכן מעסיק גברים בלבד בתפקיד מסוים.

 

איך מגישים תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה?

עובד רשאי להגיש תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לבית הדין לעבודה בתוך פרק זמן של עד 3 שנים ממועד התרחשותה של הפגיעה האמורה. על מנת שתביעתו של אדם בנושא אפליה אסורה במקום העבודה תתקבל, התובע ידרש להוכיח כי אכן התרחשה אפליה מסוג זה.

קיימות מספר דרכים אשר בהן ניתן להוכיח כי אפליה אסורה באה לידי ביטוי בהקשר התעסוקתי. הדרך השכיחה יותר לעשות כן, היא על ידי הצגת שאלות שנשאלו במסגרת ראיון העבודה, הנחשבות כשאלות בלתי קבילות מבחינה חוקית, מעצם התייחסותן לנושאים שהחוק אוסר להפלות בגינם.

במידה ועלתה שאלה הנוגעת באחד התחומים הללו בזמן ראיון העבודה של אדם, או במסגרת שגרת עבודתו, נטל ההוכחה יועבר לחזקת המעביד, שידרש להוכיח בבית הדין לעבודה כי העובד לא הופלה בעקבות השיקולים הללו.

לצורך העניין, כאשר מעביד שואל מרואיינת המגיעה לראיון עבודה אצלו בנוגע לגילה, מוצאה, מצבה המשפחתי או רצונה להביא ילדים לעולם, באם אותה מועמדת תבחר להגיש כנגדו תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, המעסיק ידרש להוכיח לבית המשפט כי שיקולים אלו הם לא מה שמנע ממנו לקבל את המועמדת לעבודה אצלו או לקדם אותה בתפקידה, על אף ההקשר הברור שעשוי להשתמע משאלותיו אלו.

 

מהן ההשלכות האפשריות של תביעה לפי חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה?

ככלל, תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עלולה להוביל לכך שמעביד שהורשע באפליה אסורה של עובד או עובדת – בין אם מדובר באדם שהועסק אצלו בפועל ובין אם מדובר על מועמד/ת שנדחו על הסף משיקולים בלתי ענייניים, סביר שידרש לשלם פיצויים לאותו אדם שנפגע מן האפליה האסורה.

בהקשר זה, רשאי בית הדין לעבודה לפסוק לטובת הנפגע פיצויים בשיעור משתנה ללא חובת הוכחת נזק מצד העובד – פיצוי שיכול להגיע גם לסכומים של למעלה מ – 120 אלף שקלים. בנוסף לתשלום פיצויים לעובד, מעסיק שעבר על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, יהיה חשוף גם לתביעה פלילית, העלולה להסתכם בחובת תשלום קנסות בסכומים המגיעים גם ל – 150 אלף שקלים ויותר.

יתר על כן, הערכאה המשפטית המטפלת, רשאית גם לפסוק למעסיק צו מניעה או צו עשה, ככל שנוכח לדעת כי לא די במתן הפיצויים לבדו כדי לתקן את העוול אשר נעשה לעובד או לעובדת שנפגעו מן האפליה האסורה מצד אותו מעסיק.

 

האם יכולים לפטר אותי בגין הגשת תביעה לפי חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה?

במידה ומעסיקכם פגע בתנאי ההעסקה שלכם או בחר לפטר אתכם מעבודתכם, בעקבות כך שבחרתם להגיש כנגדו תביעה לפי חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, דעו כי הוא מבצע עבירה פלילית, וחושף עצמו לתשלום קנסות על פי השעורים הקבועים בחוק.

חשוב לדעת כי בכל הנוגע לשוויון הזדמנויות בסביבת העבודה והעסקה הוגנת, החוק במדינת ישראל עומד דווקא לצידו של העובד.
לכן, אם אתם חשים כי נפגעתם מאפליה תעסוקתית, או במידה ואתם סבורים כי נשללה מכם אחת מהזכויות המגיעות לכם כחוק, עליכם לפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה בהקדם.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו