רשלנות רפואית בגין שארית שליה ברחם אחרי לידה, הפלה או גרידה

תוכן עניינים

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

שאריות שליה ברחם אחרי לידה, הפלה או גרידה הוא מצב רפואי מוכר ונפוץ מאוד, שאם לא מטופל כראוי הוא יסב נזק עתידי חמור מאוד ליולדת. מתי נחשב הדבר לרשלנות רפואית ועל כמה עומדים הפיצויים בתביעות אלה?

 

הוצאת שלייה לאחר לידה

שלייה היא רכיב ההריון הקריטי ביותר.

היא מתפתחת עם העובר עצמו לאורך ההריון ומתפקדת כרכיב התזונה וחילוף החומרים בין האם לעוברה, מפרישה הורמונים חיוניים להתפתחות ומגנה על העובר מפני חדירת מיקרואורגניזמים למיניהם וחבלות שונות. באופן טבעי, השלייה נפלטת מתוך הרחם כ-15-30 דקות מסיום הלידה.

מצב שבו השלייה לא נפלטת בשלמותה או שהיא מותירה אחריה שאריות בחלל הרחם הוא סוגיה נפוצה ושכיחה מאוד בלידות, כולל לידות שבוצעו תוך התערבות רפואית פולשנית (ניתוח קיסרי למשל).

במצב זה, היולדת נמצאת באופן אוטומטי בסיכון ולכן אמורים הצוותים הרפואיים להקפיד על הוצאה מוחלטת של השלייה ושאריותיה ולדאוג להותרת הרחם נקי לחלוטין.

את הווידוא בנוגע לשאריות או חלקי השלייה ברחם, נהוג לבצע כשישה שבועות לאחר הלידה בבדיקת אולטרסאונד פשוטה. בדיקה זו מתרחשת באופן שרירותי, גם אם ידוע שהשלייה עצמה נפלטה מחלל הרחם בשלמותה והדבר תועד ברשומות הרפואיות.

אם יימצאו במעמד הבדיקה שאריות משמעותיות או כאלו שהסבו דימום כבד שלא נעצר מעצמו, תיבדק האפשרות לבצע גרידה כדי לנקות את כל שאריות השלייה ולעצור את הדימום.

אם בבדיקה זו לא נמצאו שאריות כלל ("רחם נקי") אך היולדת מתלוננת בחלוף ששת השבועות או מוקדם או מאוחר מכך על תסמינים שמעלים חשד לשאריות שליה, היא תופנה לבדיקת אולטרה סאונד גניקולוגית שתספק תוצאות מדויקות יותר.

 

הסכנות בשאריות שלייה ברחם

כל שארית שליה ברחם אחרי לידה, הפלה או גרידה עלולה להביא לנזקים חמורים ליולדת, לרבות חשיפה לזיהומים שונים ופגיעה בסיכוייה להרות בעתיד. ההשלכה החמורה מכל היא היווצרות של "תסמונת אשרמן" שמדביקה את כל חלל הרחם ככל שחולף הזמן וברף החמור שלה מובילה בצער רב גם לכריתת רחם.

הותרת השאריות בחלל רחמה של היולדת עשויות במקרים רבים להיחשב כרשלנות רפואית. רשלנות רפואית זו נקבעת כאשר מתברר שהצוות הרפואי לא ביצע את כל הדרוש כדי להימנע מהסכנה ולהבטיח את בריאותה המלאה של היולדת לאחר הלידה, ההפלה או הגרידה.

כדי לקבל את תביעת הרשלנות לאור המחדל הרפואי שהתרחש, יהיה צורך להוכיח שקיים קשר סיבתי מובהק ביותר בין הנזק הנוכחי שסובלת ממנו היולדת, לבין ההתנהלות הרפואית במעמד ניקוי הרחם והוצאת השלייה במלואה.

 

הרופא כשל במבחן הסביר, התובעת פוצתה במאות אלפי שקלים

במקרה לדוגמה, אם טרייה בת 29 שזו הייתה לידתה הראשונה, ילדה בלידה מורכבת שנמשכה מספר שעות והסתיימה בלידת מלקחיים לחילוץ היילוד. לאחר הלידה המתישה, בוצעה גם הוצאת השלייה על ידי האחות המיילדת בחדר הלידה. הוצאה זו התבצעה תוך לחיצה על בטן היולדת והביאה לפליטה חלקית של השלייה.

בשל הפליטה החלקית של השלייה, קראה המיילדת לרופא מומחה ובהגעתו השניים התווכחו ביניהם. בסיום הוויכוח, הרופא יצא מחדר הלידה מבלי שפעל להוצאת שארית השלייה כלל. לאחר שהמיילדת לחצה פעם נוספת על בטן היולדת בעצמה, נפלט חלק נוסף.

בסיום ניסתה המיילדת לבדוק האם החלק שיצא סיכם את יציאת השלייה במלואה. כדי לוודא שפעולתה הצליחה במלואה היא קראה פעם נוספת לרופא. הפעם הוא לא הגיע לחדר הלידה כלל.

למרות שלא בוצע ווידוי מוחלט של פליטת השלייה בשלמותה לאחר הלידה, היולדת הועברה להתאוששות, נתפרה ושוחררה לאחר שלושה ימים עם הנחיה לביצוע הבדיקה השגרתית לחלל הרחם בעוד שישה שבועות.

היולדת פירטה את מהלך הלידה הקשה והארוכה בפני רופא הנשים, שלא מצא כל ממצאים במהלך הבדיקה.

חודשים רבים עברו מאז, במהלכם המשיכה היולדת לסבול מדימומים כבדים ובלתי פוסקים. כתוצאה מכך היא הופנתה לבדיקה נוספת. בדיקה זו איתרה שאריות ברחמה והיא הופנתה לגרידה. הוסברו לה ההשלכות בביצוע ההליך והחרפת הסיכויים להרות או ללדת בעתיד והגרידה בוצעה בהרדמה מלאה.

כתוצאה מאירועים אלו, הוגשה תביעה שהעילה המרכזית בה עמדה על כשל במבחן "הרופא הסביר". כלומר – הצוות הרפואי לא נקט בכל הפעולות הנדרשות ממנו להוצאת שאריות השלייה ופעל באופן שלא תואם את אופן הפעולה הסביר שכל רופא אחר היה מבצע.

בפשרה בין התובעת לבית החולים, נחתם הסכם פיצויים בסכום כספי של 165,000 ₪.

 

איך מאבחנים שאריות שליה ברחם?

כל מצב של שאריות או חלקי שליה ברחם עלול להפוך לסיבוך תוך-רחמי, הכולל הידבקויות וזיהומים, עד כדי פגיעה בפיריון האישה שילדה.

לפיכך מוטלת חובה על הצוות הרפואי להיות קשוב לכל תופעת לוואי שעליה מתלוננת היולדת לאחר הניתוח או הלידה (לרבות במקרים של הפלות) ולהעלות חשד לשאריות שלייה. כל התעלמות מסימנים לכך מהווה מחדל רפואי חמור ועשויה להיחשב כרשלנות רפואית.

הסימנים הנפוצים ביותר הם חום, זיהומים ודימום ממושך או בלתי סביר בכמות והתדירות. ככל שאבחון השאריות מתרחק ממועד הלידה – גובר הסיכון לנזקים וסיבוכים חמורים מאוד.

אם הנזק כבר נגרם, יש לבדוק האם פעל הצוות הרפואי על פי כל ההוראות והנהלים בספרות ובפרקטיקה הרפואית, האם התעלם, שגה באבחון או ביצע טיפול לא מספק.

 

ניתוח היטרוסקופיה להוצאת שאריות

אם אותרו שאריות בחלל רחמה של היולדת לאחר הלידה, מתבצע הליך רפואי פולשני על מנת להוציא אותן. ההליך המקובל הוא גרידה, אך כיום בחלק גדול מהמקרים ניתן לבצע גם הליך כירורגי בשם היטרוסקופיה. הליך זה נחשב לפחות מסוכן ליולדת מאשר גרידה ומונע בין היתר נזקים עתידיים לרירית הרחם.

הבחירה בין היטרוסקופיה לגרידה מתבצעת על פי הדיאגנוזה הרפואית שנערכה ליולדת ומצבן הנוכחי של דפנות הרחם, כמו גם התאמת ההליך למטופלת עצמה מבחינת רקע רפואי, סיכונים ורגישויות לחומרים.

כמובן שאם בוצע ההליך באופן רשלני או שגוי, הדבר עשוי להיחשב כשלעצמו כרשלנות רפואית עם עילה לתביעת פיצויים. קיימת חשיבות עצומה לביצוע ההליך על ידי צוות מיומן ומנוסה, כדי למנוע פגיעה צמיתה ברחם וברירית.

 

הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין שארית שלייה

אם אחד מהאירועים שהוזכרו במאמר זה התרחש כלפי היולדת, יש להיעזר בגורמים משפטיים ורפואיים מקצועיים כדי לבדוק האם התרחשה רשלנות רפואית בלידה.

חשוב לציין שתחום הרשלנויות בלידה סבוך ומורכב מאוד גם מהזווית הרפואית וגם מהזווית המשפטית. לכן כל ניסיון לתבוע עצמאית לא מניב פירות במקרים אלו ויהיה צורך בייעוץ מטעם עורך דין מומחה עם רקע עשיר וידע רב לגבי הנושא.

קבלת הפיצויים יכולה להגיע למאות אלפי שקלים, אם הוכח נזק שנגרם ליולדת. על התביעה להביא הוכחות משפטיות ורפואיות שיציגו קשר סיבתי ברור ומובהק בין הנזק הקיים לבין התרחשות המחדל הרפואי. תביעות אלו מחייבות הצגה של חוות דעת רפואית מצד רופא מומחה מיילדותי או גניקולוגי.

בית המשפט יבדוק את ההשתלשלות המפורטת של המקרה בהתאם לתיעוד הרפואי הקיים (בלידה עצמה וגם אחריה) ויקבע את גובה הפיצויים, כשהנטייה היא להעניק פיצויים בשיעור המקסימלי.

 

תינוק מחובר לשליה

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
עורך דין
עו"ד יוני לוי - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס:
מידע נוסף
מה באמת כדאי לדעת על רשלנות רפואית

כולנו זקוקים לשירות שמעניקים לנו הרופאים מידי פעם. אומנם זה נכון שכאשר אנחנו צעירים ובריאים זה פחות מעניין אותנו, כי המפגשים היחידים שלנו עם הרופאים

נזקי גוף

נגרם לכם נזק באופן זמני או קבוע ביכולת התנועה וברמת התפקוד התקין? פנייה לעורך דין מומחה לעניין תבטיח כי תקבלו ייצוג הולם בזמן המשפט, וכי

חוות דעת רשלנות רפואית עיניים

פגיעה ביכולת הראייה באופן זמני או קבוע יכולה להוביל לקבלת פיצוי של אלפי שקלים, ולעיתים מיליונים. יחד עם זאת, על מנת לבסס את הטענה נדרשת

רשלנות רפואית בהריון

תקופת ההיריון, עבור נשים רבות, מאוד מרגשת, אך היא גם עלולה להיות מלחיצה. יש לא מעט בדיקות שכל אישה צריכה לעבור בהיריון והכול במטרה להבטיח

רשלנות רפואית בטיפול בנגיף הקורונה

נגיף הקורונה הוא נגיף מדבק במיוחד, שנחת על העולם כרעם ביום בהיר, והוביל לקריסה של מערכות בריאות רבות. מדובר בנגיף שמצריך משאבים ומאמצים רבים: צוותים

מתי יכולה להתרחש רשלנות רפואית

לצערנו הרב אנחנו רואים שבשנים האחרונות עוד ועוד תביעות בגין רשלנות רפואית מגיעות לפתחו של בית המשפט. מדוע זה קורה? איך מגיעים תביעה כזאת ומתי

רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה

היפרדות שליה נחשבת לסיבוך הריון המאפיין כאחוז מכלל ההריונות ובמהלכו מעטפת השליה נפרדת מהרחם ומובילה לדימומים. תופעה זו מוכרת לרוב בשליש האחרון להריון ועלולה להוביל