רשלנות רפואית בטיפול בנגיף הקורונה

תוכן עניינים

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

נגיף הקורונה הוא נגיף מדבק במיוחד, שנחת על העולם כרעם ביום בהיר, והוביל לקריסה של מערכות בריאות רבות. מדובר בנגיף שמצריך משאבים ומאמצים רבים: צוותים רפואיים גדולים ומיומנים, מכונות הנשמה, מיטות אשפוז נמרץ, תרופות, אזורים המותאמים לבידוד, אמבולנסים, ועוד קצרה היריעה מלהכיל את כל מה שהמלחמה בנגיף דורשת מהמדינה ומבתי החולים.

לצערנו, מדינת ישראל לא הייתה מוכנה לפרוץ המגיפה. מדי יום עולים דיווחים רבים של חוסר במכונות הנשמה, באזורי בידוד, בצוות רפואי ועוד. מדובר במצב רפואי מורכב במיוחד, שיחד עם אחוזי ההדבקה הגבוהים, הבהלה הכללית והקושי הכלכלי יצר מציאות בלתי נסבלת בבתי החולים. הרופאים נאלצים להתמודד עם לחץ, קשיים משפחתיים וצורך בהחלטת החלטות זריזות והרות גורל. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי כל אדם באשר הוא, זכאי לטיפול הולם, מיטבי וזהיר. על אף המצב הקיצוני שנקלענו אליו, אין הדבר אומר שיש לאפשר מחדלים רפואיים וטיפול לקוי, במיוחד כאשר הצוות הרפואי הוא הגוף היחיד שבו אנו יכולים לתת את אמוננו וביטחוננו הגופני.

 

כיצד אזהה שחוויתי רשלנות רפואית?

חשוב להבין מהי רשלנות רפואית על מנת לזהות נורות אדומות, שיתריעו מתי סיטואציה רפואית עברה את הגבול ממצב רפואי לגיטימי למצב רפואי שאינו לגיטימי ונחשב כרשלנות רפואית. יש כמה יסודות שצריכים לבוא לידי ביטוי על מנת שיוכח כי התרחש מצב של רשלנות רפואית:

עבירה על חובת זהירות

חשוב להבין שלכל מוסד רפואי ולכל הצוות הרפואי העובד בו, כולל רופאים, אחים, מרדימים, רוקחים ועוד, יש חובת זהירות. אם המטפל לא נקט באמצעי הזהירות הסבירים על מנת למנוע נזק בעת הטיפול בפציינט, כנראה שהוא חרג מההתנהלות הסבירה שמצופה ממנו. כמובן שכל מטפל נאלץ במסגרת עבודתו המאתגרת לנקוט סיכונים שעלולים לסכן את חייו וגופו של המטופל, אך חשוב לדעת כי סיכונים אלו יתבצעו רק כשהם מהווים מעשה סביר בהתחשב בנסיבות.

נזק

יש להוכיח קיומו של נזק על מנת שיהיה יסוד לתביעת רשלנות רפואית. נזק יכול להתבטא במספר צורות. אבחנה שגויה יכולה להוות נזק, אם הובילה למשל לנטילת תרופות לא נכונות או לטיפול רפואי שאינו נכון למטופל ועשוי לפגוע בו. גם גילוי מאוחר יכול להוות נזק כיוון שבפעמים רבות הגילוי המאוחר גורם לכך שהטיפול לא מסייע למטופל כפי שהיה יכול במידה והיה מאובחן בזמן. בפקודת הנזיקין נקבע: "נזק הוא אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". בית המשפט הוסיף והרחיב את עילת הנזק כתקפה על כל נזק, גופני או נפשי. המשתמע מכך הוא שהנזק אינו חייב להיות רק הנזק הגופני או הנפשי שנגרם, אלא גם נזק כלכלי לדוגמא. למשל, ניתן לתבוע על אובדן פרנסה, ואפילו על מפח נפש, בעקבות נכות שנגרמה עקב רשלנות רפואית.

קשר סיבתי

יסוד חיוני בתביעת הרשלנות היא הוכחת קשר של סיבה ותוצאה בין הגורם המטפל לבין הפגיעה שנגרמה בניזוק. יש להוכיח כי הפגיעה נעשתה בעקבות פעולות הצוות הרפואי ולכן היא גם נופלת בתחומי אחריותם.

 

התרשלויות שעשויות לעלות בעת הטיפול בקורונה

כידוע, מדובר במגיפה חדשה שעוד לא הספיקה להותיר חותם ברור על המציאות כפי שאנו מכירים אותה, כיוון שאיננו יודעים אם היא בתחילתה, בשיאה או בסיומה. ככל הנראה, ההשלכות הרפואיות, הכלכליות והמשפטיות של המגיפה ילוו אותנו בשנים הקרובות. טרם ניתנו פסקי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית בעת הטיפול בקורונה, ולכן אין תקדימים ספציפיים להסתמך עליהם. יש להניח כי יהיה ניתן להחיל את יסודות עילת הרשלנות הרפואית על המצב הקיים ולהגיש תביעה בעת חוסר מתן טיפול רפואי הוגן.

כאמור, המצב הנוכחי הוא מצב קיצוני: חוסר בציוד רפואי, מחסור בכוח אדם וקשיים כלכליים במשק מובילים לכך שהטיפול הרפואי מקבל פן סלקטיבי, ופועל בהתאם לצורך השעה ולכמות המשאבים הרפואיים בידיו באותה העת. איננו יודעים עדיין מה תהיה ההלכה בבית המשפט עקב מצב החירום, אך ייתכן מאוד ויוחלט כי ההתנהלות של משרד הבריאות, בתי החולים ורופאים אחדים תיחשב כהתנהלות לא זהירה שחורגת ממתחם הסבירות. להלן מספר מחדלים בריאותיים, שעשויים להוות עילה לתביעה:

תנאי בידוד ואשפוז לא הולמים

כידוע, אחד הדברים הבסיסיים ביותר שנדרשים על מנת למנוע את המשך התפשטות המגיפה הוא תנאי בידוד הולמים. ההנחיה העולמית היא ליצור בידוד בין האנשים שפגשו חולים מאומתים או האנשים שהם נשאי הנגיף בעצמם, לשאר האוכלוסייה, ובפרט אוכלוסיית הקשישים והחולים במחלות רקע קשות. עם זאת, מערכת הבריאות מתקשה למצוא אזורי בידוד ואשפוז מתאימים לחולים הרבים, וחלק מהפתרונות שנמצאו הם פתרונות מסוכנים: חלק מחולי קורונה אושפזו לצד אוכלוסיות בסיכון; חולים רבים הושארו בביתם לבידוד ביתי ובכך סיכנו את משפחתם; מרבים נמנעה יצירת קשר טלפונית עם משפחתם עקב הצורך בחיטוי מכשיריהם הניידים, ולמרבה הצער, מספר משפחות לא הצליחו ליצור קשר עם אהוביהם עד מועד פטירתם.

טיפול רפואי לקוי

בעקבות החוסר בציוד רפואי כמו מטושים, בדיקות קורונה וחליפות מגן, רבים לא זכו להיבדק אלא אם הציגו תסמינים בריאותיים גרועים במיוחד. דוגמא ידועה ומצערת לכך היא הסירוב התקיף, שנמשך עד לא מזמן, לבצע בדיקות בקרב בתי אבות, שחלק מחבריהם שנפלו קורבן לתחלואה ולמוות מהקורונה. התנהלות זו עשויה להיות בעל השפעה מכרעת על הגורל של הקשישים בבתי האבות, ובהחלט ייתכן שתיחשב כעילה מספקת לעוולת הרשלנות. טיפול רפואי לקוי אפשרי נוסף יכול להתבטא בטיפול בבתי החולים – בעקבות מחסור במכונות הנשמה, או חלוקה לא אחראית שלהן בין החולים, ייתכן ואנשים שזקוקים לסיוע חמצני לא יזכו לו, ויסבלו מהשפעות חמורות ואפילו מוות כתוצאה מכך. כמו כן, עקב חוסר בקיומה של תרופה נגד נגיף הקורונה, מנסים רופאים רבים תרופות אלטרנטיביות וניסיוניות. ייתכן ושימוש בחלקן מהווה צעד לא אחראי ולא יעיל, שעשוי לגרום לנזק רב.

קורונה

טיפול סלקטיבי

הקורונה מעלה דילמות בקרב הצוותים הרפואיים בקרב בתי החולים. האם יש להעדיף הנשמת אדם צעיר על הנשמת אדם קשיש או בעל מחלות רקע הפוגמות בסיכויו להחלים? נושאים אלו טרם הוסדרו על ידי משרד הבריאות, כך שהרופאים נאלצים להתמודד יום יום עם החלטות הרות גורל, במיוחד לאור המצוקה בציוד רפואי. החשש הוא שהצוות הרפואי ייבחר לבצע פעולות הנובעות משיקולים אישיים ולא משיקולים מקצועיים. ייתכן מאוד שניתקל במצבים בהם בית החולים הפעיל שיקול דעת לא הולם בעת הבחירה לטפל או לא לטפל בפציינט מסוים, וכי בחירתו נבעה משיקולים שחלקם לא ענייניים –  גזע, מגדר, דת, מעמד, גיל או מצב רפואי.

 

כידוע, אנו נמצאים בעת משבר. זכות כל אחד ואחת מאתנו לדרוש טיפול ראוי, לעצמנו וליקירנו. ייתכן מאוד כי יוחלט כי העומדים מאחורי המחדלים בטיפול הבריאותי הם המשרדים הממשלתיים ולא הצוות הרפואי, שנאלץ להתמודד עם לחץ ומצבים חריגים בקיצוניותם, ללא שום הנחיות ספציפיות מהרשויות. בכל מצב של רשלנות רפואית או אפילו חשש לכך, מומלץ לפנות לעורך דין מיומן, שינחה אתכם בכל שלב של התביעה. מעוניינים להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית? משרד עו"ד דוד פייל: https://www.df-law.co.il.

 

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
עורך דין
עו"ד יוני לוי - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס:
מידע נוסף
מה באמת כדאי לדעת על רשלנות רפואית

כולנו זקוקים לשירות שמעניקים לנו הרופאים מידי פעם. אומנם זה נכון שכאשר אנחנו צעירים ובריאים זה פחות מעניין אותנו, כי המפגשים היחידים שלנו עם הרופאים

נזקי גוף

נגרם לכם נזק באופן זמני או קבוע ביכולת התנועה וברמת התפקוד התקין? פנייה לעורך דין מומחה לעניין תבטיח כי תקבלו ייצוג הולם בזמן המשפט, וכי

חוות דעת רשלנות רפואית עיניים

פגיעה ביכולת הראייה באופן זמני או קבוע יכולה להוביל לקבלת פיצוי של אלפי שקלים, ולעיתים מיליונים. יחד עם זאת, על מנת לבסס את הטענה נדרשת

רשלנות רפואית בהריון

תקופת ההיריון, עבור נשים רבות, מאוד מרגשת, אך היא גם עלולה להיות מלחיצה. יש לא מעט בדיקות שכל אישה צריכה לעבור בהיריון והכול במטרה להבטיח

מתי יכולה להתרחש רשלנות רפואית

לצערנו הרב אנחנו רואים שבשנים האחרונות עוד ועוד תביעות בגין רשלנות רפואית מגיעות לפתחו של בית המשפט. מדוע זה קורה? איך מגיעים תביעה כזאת ומתי

רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה

היפרדות שליה נחשבת לסיבוך הריון המאפיין כאחוז מכלל ההריונות ובמהלכו מעטפת השליה נפרדת מהרחם ומובילה לדימומים. תופעה זו מוכרת לרוב בשליש האחרון להריון ועלולה להוביל

תסמונת ארב – רשלנות רפואית

תסמונת ארב או שיתוק על שם ארב (Erb’s palsy), מוגדרת כשיתוק לידה בעקבות טראומה שנחוותה במהלך הלידה. תסמונת זו מלווה במגבלה בשורשי העצבים בחוליות הצוואר