קרע ברחם: מתי הדבר נחשב לרשלנות רפואית?

תוכן עניינים

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

קרע ברחם הוא אירוע נדיר ומסוכן, בו קיר השרירים ברחם נקרע במהלך ההריון או הלידה. תסמיני הקרע כוללים כאב חד ומתמשך, דימום נרתיקי ושינויים בעוצמה וסדירות הצירים. אבחון מהיר ומתן טיפול מוקדם הם קריטיים לאם ולעוברה, מאחר והמצב מסכן אותם באופן ממשי ועלול לגרום לנכות ואף למוות.

קרע ברחם הוא התרחיש שאף יולדת ואף רופא לא היו רוצים להיתקל בו. האירוע עשוי לגרום לנזקים קשים ומכמירי לב, מבעיות התפתחותיות, קוגניטיביות ומוטוריות ועד נזק מוחי ומוות. נזקים אלו מתגבשים ומחמירים במהירות, כל עוד תגובת הצוות הרפואי איננה מהירה ומדויקת מספיק. לאחר הקרע, יופיעו אצל היולדת דימומים משמעותיים שעלולים לסכן את חייה או להביא לכריתת רחם. לכן עם אבחון המצב, יש להפנות את היולדת לניתוח קיסרי בדחיפות הגבוהה ביותר.

 

הסיבות לקרע ברחם

ישנן מספר סיבות להתרחשות קרע ברחם, כאשר הסיבה הבולטת היא מתן זריקת זירוז (הליך שנקרא "השראת לידה), שגורמת להתכווצויות שרירים והאצת הצירים. רשלנות רפואית במצבים של קרע ברחם, מתבטאת במינון גבוה מידי של חומר הזירוז, או במתן זירוז לאורך זמן ארוך מהמקובל. בשני המקרים, התחזקות הצירים והופעתם היא ממקור מלאכותי אגרסיבי שעלול לערער את מבנה הרחם.

סיבה נוספת לקרע, היא כאשר מדובר בלידה נרתיקית כשברקע לידה או לידות קודמות בניתוח קיסרי. מאחר והניתוח מותיר צלקת פנימית (VPAC – Vaginal Birth After Cecarean), עלול להיווצר בו קרע. זוהי הסיבה שרוב הרופאים ממליצים ליולדות להימנע מלידה נרתיקית, אם עברו לידות קודמות בניתוח קיסרי. במצב זה, על הרופא לספק הסברים מפורטים ולהעמיד בפני היולדת את כלל הסיכונים ללידה נרתיקית. היעדר ההסבר או מתן הסבר לקוני, נחשבים לפגיעה באוטונומיית האם ומכאן שאין לה די פרטים ומידע כדי לקבל החלטה בנושא. מצב זה מהווה עילה להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית, גם אם לא נגרם ליולדת או לעוברה נזק ממשי.

 

איך מזהים קרע ברחם?

  • כאב חד, פתאומי ומתמשך, כאב שאיננו זהה לכאבי הצירים ונמשך גם לאחר סיום הציר.
  • דימום פתאומי ומשמעותי מהנרתיק
  • עלייה בדופק
  • זיעה, חיוורון, חום, תחושת עילפון
  • סימני הלם ואיבוד הכרה
  • שינוי פתאומי בסדירות הצירים ותחושתם, או הפסקה של הצירים
  • התקדמות לא מספקת של הפתיחה בצוואר הרחם, חרף הדגמת צירים טובים
  • תנועות עובריות מוגזמות
  • שינוי פתאומי בצורת הבטן ומיקומו של העובר

 

כל אחד מהמקרים הללו מצריך ניטור ומענה דחופים, לרבות ניתוח קיסרי מהיר ככל האפשר. הצוותים נדרשים לעירנות מוגברת והענקת טיפול מדויק בכל סיבוך לידה אפשרי, לרבות השערה מוקדמת בנוגע להיתכנות קרע ברחם. כל עיכוב כמובן, עשוי להסב קשיים חמורים ואף טראגיים.

 

רשלנות רפואית במקרים של קרע ברחם

בית המשפט המחוזי דן במקרה של קרע ברחם, שגרם למות העובר ולאבדן הסיכוי העתידי של האם להיכנס להריונות נוספים. הדיונים כללו בחינה מדוקדקת וקפדנית של מכלול הראיות ושמיעת חוות דעת מומחים. נקבע כי קיימת עילת תביעה מאחר וזוהי רשלנות רפואית שמצדיקה תשלומי פיצויים גבוהים במיוחד.

המקרה התרחש כאשר התגלה קושי לחלץ את סנטר העובר ונוצר מצב של פרע כתפיים. הצוות הרפואי שהוזעק למקום פעל לחילוץ העובר אך למרבה הצער, הוא חולץ ונפטר מיד עם סיום הלידה. התובעת הרתה פעם נוספת כחודשיים לאחר מכן. בהריונה השלישי, כשהייתה התובעת בשבוע ה-18 להריונה, היא חשה כאבים עזים ופתאומיים בבטנה התחתונה, המלווים בתחושת חולשה ועילפון. היא הובהלה לבית החולים ונמצא בבדיקה שנערכה לה דופק איטי ושלייה נמוכה הכוללת דימום. לחץ הדם הפוחת הביא את היולדת למצב של הלם. היא נכנסה לניתוח בטן שבו נצפה דם רב בתוך חלל הבטן, כאשר השלייה והעובר נמצאים מחוץ לרחם. הקרע ברחמה של התובעת היה לכל אורך הרחם, כאשר הרחם עצמו הפוך ודפנותיו הפנימיות מופשלות החוצה. בניסיון לשמר את הרחם, צוות המנתחים הפך אותו ותפר את הקרע לכל אורכו.

הפעולה בוצעה בהצלחה והתובעת שוחררה מבית החולים. בדיקה שגרתית לאחר מכן, הדגימה שליה ורחם תקינים, כולל תקינות החצוצרות (סתימת חצוצרות היא תוצאה נפוצה של ניתוחי אגן הגורמת לעקרות). יחד עם זאת, כל כניסה עתידית להריון מעמידה את האם בסיכון החיים מאחר והקרע עלול להיפתח ומכאן שאינה יכולה להיכנס להריונות בעתיד.

בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות והתקבל פיצוי בסך 331,300 שקלים בגין פטירת העובר, כאשר הנתבעים חויבו לפצות גם בגין אבדן סיכויי ההריון בעתיד.

חשוב להדגיש: קרע ברחם הוא אירוע נדיר, שמתרחש על פי הסטטיסטיקה ביחס של 1:7,000 לידות. על פי הפרוטוקול הרפואי, טיפול האירוע מוכרח להתבצע במסגרת זמנים שבין 10 דקות ועד 30 דקות לכל היותר על מנת להציל את ההריון, את העובר ואת האם.

 

רשלנות רפואית בעקבות השראת לידה שלא לצורך

בתיק שנידון בבית המשפט בבאר שבע, תבעה אם בגין אבדן העובר ואבדן רחמה, בשל רשלנות רפואית של הצוות הרפואי המטפל. האם, בת 23, נמצאה בהריון שני תקין. בשבוע ה-39 להריונה אושפזה בשל האטת דופק פתאומית. כשלוש וחצי שעות לאחר האשפוז וללא כל התפתחות לידה, הוחלט לבצע לה השראת לידה תוך הפרת נהלי המחלקה, ללא שום אינדיקציה ובהיעדר אישור של רופא בכיר.

14 שעות לאחר מכן, שרירי הרחם שהופעלו יתר על המידה בטרם קבלת מצב גופני של לידה אקטיבית, התרחש קרע ברחמה של האם, שהוביל לנסיבות המצערות.

בית המשפט קבע לאור זאת שמתקיימת רשלנות בשל שלושה תרחישים:

1. קבלת החלטה להשראת לידה ללא כל הצדקה, מבלי שאובחנה מצוקה כלשהי אצל העובר וללא שום התייעצות או אישור של רופא בכיר. זאת בניגוד גמור לנהלים.

2. השראת הלידה עצמה בוצעה ברשלנות, מאחר והתובעת קיבלה פיטוצין למשך 8 שעות – הרף העליון והממושך ביותר שניתן להשתמש בו כדי לבצע את הזירוז והסיבה הטכנית להיווצרות הקרע, היווצרות הדימום והצורך בכריתת רחם.

3. נזק בלי הפיך לעובר שנפטר כ-40 דקות מרגע הלידה ונזק בלתי הפיך לרחמה של האם והיעדר סיכוייה להביא ילדים בעתיד.

בית המשפט קיבל את תביעת הפיצויים ופסק סכום פיצויים של 900,000 ₪.

 

רשלנות קרע ברחם שטופלה באיחור

מקרה נוסף שבו נפסקו כספי פיצויים בסך גבוה במיוחד של 1,140,890 ₪, אירע בעקבות נזקים חמורים לאחר לידה נרתיקית, שהאם התעקשה עליה.

ליולדת עבר של ניתוח קיסרי, לאורו הומלץ לה ללדת פעם נוספת בלידה קיסרית. ליולדת הוסברו ההשלכות המדויקות של הלידה הנרתיקית והסיכון בקרע ברחם במיקום שבו ישנה צלקת מהניתוח. למרות זאת, האם בחרה ללדת בלידה נרתיקית.

במהלך הלידה, חלו האטות דופק אצל העובר ואובחנה בשל כך מצוקה עוברית. בשלב זה, החליט הצוות הרפואי להפסיק את הלידה ולעבור לניתוח קיסרי במהירות. בניתוח, נמצא שהרחם היה פתוח לחלוטין באזור הצלקת והשלייה מדממת מאוד ונמצאת בחלל הבטן. בשלב זה, התגלה גם שהעוברית לקתה בתשניק חמור. כתוצאה מכך, התינוקת נולדה עם פגיעה נוירולוגית קשה ופיגור. לאחר שנה מלאה בסבל, שכללה אשפוזים תכופים, התינוקת נפטרה.

בית המשפט קבע שההחלטה לעבור לניתוח קיסרי באמצע הלידה הנרתיקית התקבלה באיחור רב, של כמעט חצי שעה. זאת למרות האינדיקציות שכבר היו קיימות במהלך הלידה הפעילה וביניהן סיכון קריעת הרחם שהיה ידוע מראש, התקדמות איטית מידי של הלידה והאטות בדופק העובר. בנוסף נקבע שתזמון ההחלטה, אם היה מתרחש מוקדם יותר, היה יכול למנוע את הנזקים שנגרמו לתינוקת שנפטרה.

עו"ד מצויר

זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
עורך דין
עו"ד יוני לוי - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס:
מידע נוסף
מה באמת כדאי לדעת על רשלנות רפואית

כולנו זקוקים לשירות שמעניקים לנו הרופאים מידי פעם. אומנם זה נכון שכאשר אנחנו צעירים ובריאים זה פחות מעניין אותנו, כי המפגשים היחידים שלנו עם הרופאים

נזקי גוף

נגרם לכם נזק באופן זמני או קבוע ביכולת התנועה וברמת התפקוד התקין? פנייה לעורך דין מומחה לעניין תבטיח כי תקבלו ייצוג הולם בזמן המשפט, וכי

חוות דעת רשלנות רפואית עיניים

פגיעה ביכולת הראייה באופן זמני או קבוע יכולה להוביל לקבלת פיצוי של אלפי שקלים, ולעיתים מיליונים. יחד עם זאת, על מנת לבסס את הטענה נדרשת

רשלנות רפואית בהריון

תקופת ההיריון, עבור נשים רבות, מאוד מרגשת, אך היא גם עלולה להיות מלחיצה. יש לא מעט בדיקות שכל אישה צריכה לעבור בהיריון והכול במטרה להבטיח

רשלנות רפואית בטיפול בנגיף הקורונה

נגיף הקורונה הוא נגיף מדבק במיוחד, שנחת על העולם כרעם ביום בהיר, והוביל לקריסה של מערכות בריאות רבות. מדובר בנגיף שמצריך משאבים ומאמצים רבים: צוותים

מתי יכולה להתרחש רשלנות רפואית

לצערנו הרב אנחנו רואים שבשנים האחרונות עוד ועוד תביעות בגין רשלנות רפואית מגיעות לפתחו של בית המשפט. מדוע זה קורה? איך מגיעים תביעה כזאת ומתי

רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה

היפרדות שליה נחשבת לסיבוך הריון המאפיין כאחוז מכלל ההריונות ובמהלכו מעטפת השליה נפרדת מהרחם ומובילה לדימומים. תופעה זו מוכרת לרוב בשליש האחרון להריון ועלולה להוביל