לייעוץ עם עו"ד דיני עבודה

פערי שכר בין נשים לגברים בישראל

תוכן עניינים

פערי שכר בין נשים לגברים היא בעיה כלל עולמית, אשר לא מיוחדת רק לישראל. בעיה זו מבטאת, בין היתר, את הלך הרוח החברתי, לא רק בשוק העבודה אלא בכלל בחברה כולה. פערי השכר המגדריים, ממצבים את הנשים בתחתית הסולם הכלכלי, ולמעשה פעמים רבות ובדרגות מסוימות אף עלולים לייתר את כניסתן לשוק העבודה.

קשה, לפעמים, להעלות על הפער בשכר בין גברים לנשים, בעיקר בחברות אשר המשא ומתן נעשה ונחתם בחוזים פרטיים ואנשים לא מגלים או משוחחים על השכר שלהם. עם זאת, בכל מקרה של חשש מאפליית שכר על רקע מגדרי, כדאי לפנות ולהתייעץ עם עורך דין דיני עבודה אשר יכול ומסוגל ללוות את התיק ולהמליץ על המשך הטיפול.

 

פערי שכר בין נשים לגברים בישראל

המצב בישראל, בדומה לשאר העולם, הוא לא שוויוני ומפלה נשים רבות, על רקע מגדר בלבד. אפליה זו מתבטאת, בין השאר, בפערי שכר במקום העבודה. על פי הנתונים, ב – 2018, היה שכרן של הנשים שווה ל – 68% משכרו של הגבר. בדרך כלל כשנעשות השוואות שכאלו, המדידה היא על אותה משרה, כאשר הן הגברים והן הנשים בעלי השכלה ויכולות דומות.

גם במשרות אחרות, בהן מקובל לתת שכר שעתי, הפערים בין הגברים והנשים עדיין קיימים, גם אם מופחתים. ב – 2018, עמד שכרה השעתי של אישה על 84% משכרו של גבר. יש הטוענים כי פער זה לא השתנה במשך הרבה מאוד שנים, למרות שאנו נוטים לחשוב שכיום פערים אלה כבר לא מוצדקים יותר. יש לציין כי קיימים נתונים נוספים, המכילים מספרים קצת אחרים, אולם רובם ככולם מראים, באופן ברור, אץ הפער הקיים בשכר.

 

הסיבה מאחורי פערי שכר בין נשים לגברים בישראל

לפערי השכר בין נשים וגברים יש סיבות רבות, אשר רבים מהם נעוצים במעמד האישה בחברה, באופן כללי. לא ניגע בכל הבעיות הפסיכולוגיות והפילוסופיות המתבטאות בבעיה זו, אולם, נגיד בקצרה, כי פערי שכר, למעשה, מבטאים, את דעת החברה על תפקידה המסורתי של האישה, כאמא, אשר שעותיה אמורות, לכאורה, להיות מוקדשות לילדיה.

לכן, מעטות הנשים אשר ממשיכות לתפקידים ניהוליים, או בכלל למשרות בעלי שכר גבוה, אשר דורשות גם שעות עבודה רבות. בנוסף לכך, נשים רבות עובדות במקצועות ובענפים, אשר מלכתחילה מוגדרים כענפים נשיים והשכר בהן הוא נמוך.

במגזר הפרטי, או בענפים פחות מסורתיים, בהם המשא ומתן על השכר נעשה באופן ישיר מול המעסיק, נוטות הנשים לבקש שכר נחות יותר, לעומת גברים, הן משום הערכה עצמית, והן משום שהן אינן מודעות לגובה השכר שמשולם בתפקידים מסוימים. כך או כך, לפעמים קשה מאד לגלות את הפערים בשכר, משום שלא תמיד שני המגדרים עובדים באותה המשרה בדיוק. כך שהשוואה למשרות מקבילות היא קשה להוכחה.

 

הנזקים החברתיים והכלכליים הנובעים מפערי שכר בין נשים לגברים

ישנם נזקים כבדים ומשמעותיים לפערי שכר הקיימים בחברה, באופן מגדרי. כאשר נשים הן הנפגעות מפערים אלה, הן עלולות לשקול את עצם ההיתכנות הכלכלית ליציאה לעבודה. בוויתור על יציאה לעבודה, עלולה האישה להנציח את מעמד כמטפלת העיקרית של הילדים.

אולם, יתרה מכך, היא עלולה להזדקק לתמיכה כלכלית של בני משפחה, ולא להיות עצמאית ואחראית לגורלה. באופן כזה, הן החברה כולה והן הכלכלה המדינית עלולים להינזק באופן משמעותי מחוסר יציאתן של הנשים לעבודה. שוק עבודה, המבסס עצמו רק על משרות גברים, עלול לאבד מערכו לטווח הארוך, ונשים אשר לא יוצאות לעבודה עלולות לסבול מאובדן הערכה עצמית, אי פיתוח אישי, חוסר הגשמה ומתלותיות יתר.

משום כך, למדינה יש תפקיד מרכזי בצמצום פערים אלה, ובית המשפט תורם לכך, כאשר הוא מטפל ביד קשה במקרים של אפליית שכר. על נשים לא לחשוש, ולהיות מיוצגות על ידי עורך דין דיני עבודה, אשר יכול להוביל את התיק לתביעה, ולמנוע מקרים דומים, ככל האפשר.

 

מה אומר החוק על פערי שכר בין נשים לגברים בישראל

החוק המטפל בפערי השכר הקיימים בין גברים לנשים הוא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ובאופן ספציפי יותר גם חוק שכר שווה. החוק מנסה להגדיר כי עבור עבודה דומה, יקבלו העובד והעובדת שכר שווה. עם זאת, אנו יודעים מהנתונים הקיימים, כי עובדה זו רחוקה מלהתקיים במציאות.

החוק ובתי המשפט מנסים להילחם בתופעה זו, כך שעל גופים ציבורים וחברות ממשלתיות ישנה אחריות דיווח ושקיפות בנוגע לשכר המשולם לעובדיהם. ישנן הצעות חוק נוספות אשר מנסות להטיל את חובת הדיווח גם על חברות פרטיות, המעסיקות מעל 100 עובדים.

ההנחה היא ששקיפות מצד המעסיקים, על השכר המשולם לגברים ולנשים, יפחית ויוריד את פערי השכר, ולו רק משום העובדה שחברות אלו לא ירצו להיות מוצגות באור שלילי ברשתות חברתיות ובעין הציבורית.  כיום, אם מתגלית אפליית שכר, יכול בית המשפט לקבוע תשלום פיצויים לעובד, בגין אובדן הכנסות ועוגמת נפש.

 

חובת ההוכחה מוטלת על המעסיק במקרים של פערי שכר בין נשים לגברים

במהלך המשפט, על אפליית שכר על רקע מגדרי, חובת המעסיק להוכיח כי לא נעשתה אפליה. עם זאת, על התביעה, מצידה, להוכיח כי נעשתה עבודה שוות ערך של גבר ואישה, שבסופה שולם שכר לא שווה. לא קל להוכיח עובדה זו, מכיוון שבדרך כלל, העבודה הנעשית במקום עבודה מסוים היא עבודה ייחודית, ומעטים המקרים בהם גבר ואישה יבצעו בדיוק את אותה עבודה.

עם זאת, אין לטעון כי אין פערי שכר בין נשים לגברים במציאות הישראלית. אולם משום שהוכחה זו מהווה אתגר עבור עורך דין דיני עבודה, ונשים מעטות תובעות את זכותן הלגיטימית, מעטים גם המשפטים המתקיימים בנושא זה. למרות זאת, ומכל האמור, אין להפחית בחשיבות המקרים בהם מתגלים פערי שכר, ויש לפעול להדרתם ומניעתם באופן אבסולוטי.

 

לסיכום

פערי שכר בין נשים לגברים בישראל, בדומה לשאר העולם, היא בעיה שכיחה, הקיימת ללא כל עוררין. הנתונים, במשך השנים, מראים, באופן ברור, כי ישנם פערים, ולמרבה הצער הם אינם מצטמצמים במהלך השנים.

סיבות רבות יש לפערי שכר אלו, וביניהם יש את השעות המרובות שנשים צריכות להקדיש לעבודה על חשבון הענקת השעות לבני משפחתן, הסללת נשים למקצועות נשיים, בהם השכר נמוך יותר, ונקודת פתיחה נמוכה יותר בתהליך המשא ומתן המתקיים בתחילת כל ההעסקה.

החוק, אשר מנסה לפעול למניעת ומיגור התופעה הוא חוק שוויון הזדמנויות וחוק לשכר שווה. נטל ההוכחה, על פי החוק, מחייב את המעסיק. אולם, התביעה, מצידה חייבת גם היא להוכיח שנעשתה אפליית שכר על עבודה שוות ערך שנעשתה על ידי נשים וגברים. תביעות אלו לא קלות להוכחה, אולם עורך דין דיני עבודה, המנוסה בתיקים מעין אלו, יוכל לסייע, כלל האפשר, למען מטרה ותוצאה שיטיבו עם הנשים התובעות.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

שוויון הזדמנויות בעבודה

חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה נחקק כפועל יוצא של הצורך לאכוף העסקה שוויונית והוגנת של כל קבוצות האוכלוסייה במדינת ישראל. במסגרת חוק זה, שכבות אוכלוסיה מוחלשות

אפליה בעבודה על רקע מין

משמעותה של אפליה בעבודה על רקע מין היא שמפלים עובדים על רקע היותם נשים או גברים, ללא כל צידוק ענייני או מקצועי. אפליה זו מכעיסה

אפליה בעבודה על רקע דעות

אפליה בעבודה אסורה מכוח חוק שוויון הזדמנויות, וקל וחומר היא אסורה על רקע דעות. אפליה זו הינה מסוכנת ביותר לחברה בכללותה, מכיוון שהיא מותירה רק

אפליה בעבודה על רקע גיל

אפליה בעבודה על רקע גיל, כאשר היא נחשפת, נחשבת כעבירה ועלולה לחשוף את המעסיק לתביעה משפטית ולתשלום פיצויים משמעותיים לעובד. בכדי להתמודד עם תופעה זו,

אפליית עובד ערבי במקום העבודה

אפליית עובד ערבי במקום העבודה הינה עבירה על חוק שוויון הזדמנויות. למעשה, אפליה זו הינה על בסיס לאום, והיא בין סיבות האפליה השכיחות המתרחשות בארץ.

להפסיק להגביל את המוגבלים

בעלי מוגבלויות, הן מבחינה פיזית והן מבחינה קוגנטיבית בחברה הישראלית, מופלים על רקע יומיומי. האפליה לא מתרחשת רק בשוק העבודה, אלא למעשה הנגשת השירותים והתשתיות

פרסום הצעות עבודה מפלות ואסורות

פרסום הצעות עבודה מפלות ואסורות הינה עבירה, אשר חושפת את מפרסם המודעה לתביעה בגין אפליה. מודעות דרושים, המפורסמות בכל עיתון ובאתרי אינטרנט וחברות רבות, נדרשות

שתף/י מאמר זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram