פסילת תוקף הצוואה כאשר המצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת

צוואה הינה המסמך המפרט מה ברצונו של האדם שייעשה בנכסיו לאחר מותו. החוק הישראלי מעניק משקל כבד לרצונו החופשי של האדם וממעט למנוע מצוואות להתקיים כלשונן. אם זאת, ישנם מקרים בהם מתעורר החשד כי הצוואה אינה מבטאת נאמנה את רצונו החופשי האמיתי של המצווה, ובמקרים כאלה על בית המשפט להכריע האם הצוואה אכן משקפת את רצונו של המצווה, או שמא היא מושפעת ממקורות זרים.

 

תפקידו של בית המשפט בפסילת צוואות

כפי שציינו, בית המשפט נמנע מלהתערב במילוי רצונו האחרון של האדם, ומשתדל לצמצם את התערבותו בדיני צוואות. עם זאת, ישנם מקרים בהם הצוואה אינה ממלאת את שליחותה כביטוי לרצונו של המנוח, ובמקרים כאלה על בית המשפט להתערב ולהכריע. השופט אינו מתייחס לשאלה האם הצוואה הינה הוגנת או תבונית, אלא האם הצוואה מבטאת את גמירות דעתו של המנוח בלבד.

 

השפעה בלתי הוגנת – היסוד החוקי – סעיף 30

בסעיף 30 בחוק הירושה נכתב: “הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה”.

 

מהי השפעה בלתי הוגנת?

אחת הדרכים הנפוצות לערעור על תקפותה של צוואה הינה בטענת קיומה של השפעה בלתי הוגנת. ראשית, יש להבדיל בין המונח “השפעה” ל”השפעה בלתי הוגנת”. האדם הינו יצור חברתי ובכל עת מתקיימת השפעה שלו על הזולת ולהפך. וודאי שלא ניתן לומר כי כל השפעה מביאה לביטול הצוואה, ועל כן יש לחדד מהי השפעה בלתי הוגנת, כלומר מתי ההשפעה חוצה את גבול אי ההגינות ונהפכת למעשה הפוסל את הצוואה.

ההגדרה הינה מעורפלת וקשה להגדרה במדויק, אולם באופן עקרוני ניתן לומר כי בית המשפט מבחין בין מקרים בהם הצוואה מבטאת את רצונו של המצווה, לבין מקרים בהם רצונו של המצווה נדחה מפני פחד, מצג שווא, חולשה וכו’. השופט מבחין בין דברים שנאמרו והתקבלו על ליבו של המצווה לבין דברים שהביאו את המצווה לשנות את דבריו ללא שינוי רצונו.

 

מהו גבול אי ההגינות?

השפעה בלתי הוגנת כוללת בתוכה שני יסודות:

  1. המצווה הושפע מגורם חיצוני כלשהו.
  2. ההשפעה הייתה בלתי הוגנת.

העמדת שני היסודות הללו שונה באופן מהותי זה מזה. להוכחת הסעיף הראשון נדרש המערער להציג הוכחה עובדתית – האם התקיימה השפעה או שלא התקיימה השפעה, ואילו הסעיף השני עוסק בתחום המוסרי נורמיטיבי – האם ההשפעה הייתה הוגנת. זוהי שאלה של שיפוט מוסרי ותלויה בעמדתו של השופט, ובבחינת רצונו המקורי של המצווה וגמירות דעתו.

 

מועד ההשפעה האסורה הנידונה

בבואנו להוכיח את קיומה של השפעה בלתי הוגנת עלינו להביא עדויות המעידות על מועד עריכת הצוואה בלבד, ולא על תקופה מאוחרת או מוקדמת לכתיבתה. עם זאת ישנם מקרים בהם בית המשפט מקבל עדויות המאוחרות למועד כתיבת הצוואה, אם הן מעידות על אופי מערכת היחסים וניתן להבין מהן על תהליך הכתיבה עצמו, בטענה כי “אחרית הדבר מלמד ומשליך גם על ראשיתו”.

 

על מי מוטלת ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת?

באופן יסודי בדיני ירושות כל הצוואות הן בחזקת כשרות וכל אדם הוא בחזקת כשרות לצוות עד שיוכח אחרת. מכאן נובע כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש לערער על תוקפה של צוואה ואילו הצד המבקש לקיימה הוא המוחזק. אין די בהעלאת חשד או חשש בעלמא אלא יש להוכיח בצורה חד משמעית ומוחלטת את קיומה של ההשפעה האסורה.

עם זאת במידה והתקיימו יחסי תלות מוחלטים בין המצווה ובין הנהנה, חובת ההוכחה לאי קיומה של השפעה אסורה עוברת לידי המבקש לקיים את הצוואה. העברה זו אינה נובעת מהנחה כי נעשתה השפעה בלתי הוגנת, אלא נועדה למנוע מראש ניצול יחסים קרובים על מנת להשפיע על תוכנן של צוואות עתידיות.

 

כיצד ניתן להוכיח את קיומה של השפעה בלתי הוגנת?

כפי שציינו, השפעה בלתי הוגנת הינה הגדרה הלוקה בחסר, וקשה להגדיר במדויק מהי השפעה מותרת ומהי השפעה אסורה. בית המשפט הציג לאורך השנים מספר גורמים היכולים לסייע בבואנו לבחון את אופי היחסים בין המצווה לנהנה:

  • האם אנשים נוספים מלבד הנהנה היו מודעים לתוכנה של הצוואה?
  • האם המצווה היה יכול להתייעץ עם אנשים אחרים על תוכן הצוואה?
  • האם בפועל המצווה התייעץ עם אנשים אחרים?
  • האם הנהנה התגורר עם המצווה?

 

כפי שפתחנו, אין כללים מוחלטים הניתנים להוכחה, אולם גורמים אלו יכולים להציג בפני השופט רישומים כלליים המעידים על אופי היחסים ועל אופי ההשפעה בין המצווה לנהנה.

 

השפעה בלתי הוגנת בצואה הדדית

צוואה הדדית הינה צוואה הנכתבת על ידי שני בני זוג אשר צוואותיהם מסתמכות זו על זו. מטרת הצוואה על פי רוב היא להעביר את הרכוש במותו של הראשון לידי השני, ולאחר מות בן הזוג השני רכושם המשותף מחולק על פי הכתוב בצוואה.

ככלל, אין ביוזמתו של אחד מבני הזוג לכתיבת צוואה הדדית עדות לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, אולם, במקרים בהם החלוקה נעשית לטובתו של אחד מהם בצורה שאינה שוויונית, מתעורר החשד לקיומה של השפעה אסורה, ובית המשפט יכול להעביר את נטל ההוכחה לאי קיומה של השפעה כזו לידי הצד המבקש לקיים את הצוואה.

 

מה עושים עם הנכסים כאשר הצוואה מתבטלת?

סתם המחוקק ולא פירש מה יש לעשות בנכסי הירושה כאשר מופעל סעיף 30 המביא לביטולה של הצוואה. יש מקרים בהם מחלקים את החלק המבוטל בין יתר היורשים הרשומים בצוואה, על פי חלקם בירושה הכללית, ויש מקרים בהם החלק המבוטל מתחלק בין היורשים על פי דין בלבד, כמפורט בחוק הירושה.

 

סיכום

עולם הצוואות הינו עולם מורכב ומלא ברגשות עזים וסוערים. צוואות רבות עומדות בפני ערעורים המעכבים את תהליך הירושה בשנים רבות ומביאות עוגמת נפש רבה לכל הנוגעים בה. על מנת למנוע מצוואתכם להיות נתונה לעיכובים משפטיים רצוי לכותבה בליווי צמוד של עורך דין המתמצא בעולם הירושות ומכיר את כל הדקויות המצויות בו.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯

מידע נוסף סביב הנושא

פסילת צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת

אנשים רבים מבקשים לחלק את נכסיהם וממונם בצורה ספציפית ומיוחדת, ועל מנת לעשות זאת הם כותבים מסמך צוואה. לעיתים מתעורר החשד כי החלוקה הרשומה בצוואה

פסילת צוואה וירושה

צוואה, מתוקף תפקידה, מקוימת רק לאחר מות מחברה. מכיוון שכך, פעמים רבות מתעוררות שאלות ובעיות, אשר לא ניתן לקבל עליהן תשובות מידי כותב הצוואה. ישנם

פסילת צוואה נוטריונית

צוואה הינה מסמך בה מביע המנוח את רצונו שייעשה בנכסיו לאחר לכתו. החוק מעניק תוקף למספר סוגים של צוואות, ולכל סוג ישנם היתרונות והחסרונות שלו.

פסילת צוואה בעל פה

ע”י צוואה, אדם מביע את רצונו החופשי מה ברצונו שייעשה בנכסיו לאחר מותו. בנסיבות מסוימות ניתן להסתפק בצוואה בעל פה, אולם עליה לעמוד בתנאים מסוימים

פסילת תוקף הצוואה עקב טעות

צוואה נועדה לבטא את רצונו האחרון של האדם, בה הוא מציג את הדרך הרצויה בעיניו לחלק את כספו לאחר מותו. החוק בישראל מכיר במגוון מסוים

עו"ד צוואות וירושות - יריב ואקנין
צוואה עלולה לגרור לסִכְסוּכִים מְיֻתָּרִים.
יחד איתי - הכל יטופל על מי מנוחות.