עבירות אלימות בצבא

צה”ל הינו גוף הכולל בתוכו כמה אוכלוסיות שונות בישראל ובהיותו כזה, התאקלמות של כלל האנשים הנמצאים בו אינה פשוטה עבור חלק מהחיילים המשרתים בו.

המסגרת הצבאית בכללותה מאופיינת בכמה רבדים: בלוחמנות, בקשיחות ובהיררכיה מצד אחד וברוח נעורים ולעיתים גם ברוח שטות, מצד שני. מרכיבים אלה ביחד מהווים הרבה פעמים קרקע פורייה להתבטאות של מקרי אלימות בצה”ל.

בכדי לגבור על מצבים כאלה, מערכת המשפט הצהלית קבעה הגדרות לעבירות אלימות במסגרת חוק השיפוט הצבאי. בהתאם לכך, חייל שיואשם באחת מן העבירות המוגדרות בחוק הצבאי, ייענש באופן מחמיר. יש לציין כי בהגדרת “עבירות אלימות בצבא” נכללות הן אלימות פיזית והן אלימות מילולית.

 

מדיניות המשמעת בצה”ל

הצבא מאופיין במדיניות קשוחה שמטרתה להשתית משמעת על כלל האנשים המשרתים בו. אלימות, על סוגיה השונים מהווה אובדן רסן וסטייה מהמשמעת הנדרשת, שכן המשרתים הנוהגים באופן אלים בינה בניגוד למצופה מהם במסגרת הצבאית.

 

מה מוגדר כאלימות במסגרת הצבא?

ככלל, במסגרת הצבא “אלימות” מוגדרת כפגיעה מילולית או פיזית שנעשתה בין החיילים (חייל מסוים פגע בחייל אחר). בהגדרה זו אין התחשבות בכוונה בה נעשתה ההתנהגות הפוגענית ולפיכך, גם מעשים אלימים שבוצעו “מתוך רצון טוב” נחשבים במסגרת הצבאית כאלימות.

 

חומרתה של עבירה בצבא – כיצד נקבעת?

חומרתה של עבירה שנעשית במסגרת הצבא נקבעת בהתאם לחומרת הנזק שנגרם לחייל. נזקים כתוצאה מביצוע עבירה עשויים להתבטא למשל בקבלת טיפול רפואי לחייל שנפגע, בשברים בגופו כתוצאה מחבלה שנעשתה לו בזדון, בהפנייתו לאשפוז וכיו”ב.

בנוסף, גם למושא האלימות יש הכרעה על חומרת העבירה. כאשר ביצוע העבירה הופנה כלפי חייל בדרג גבוה כגון: קצין או מפקד, אזי תיחשב חומרת העבירה גבוהה.

למעשה, חומרת העבירה המתבצעת במסגרת הצבא נקבעת הן בהתאם לחומרת מעשה העבירה והן בהתאם לסטטוס הצבאי של הקורבן.

 

עונשים על אלימות פיזית בצבא

העונשים הניתנים על עבירות אלימות במסגרת הצבא, נקבעים בהתאם לסיטואציה בה בוצעה העבירה, באופן הבא:

  1. באם חייל נקט באלימות כלפי חייל אחר בזמן שמילא את תפקידו (למשל: בעת ששמר על מקום או על רכוש), עשוי לקבל עונש מאסר של עד כ 5 שנים.
  2. באם מדובר במקרה בו חייל נהג באלימות כלפי חייל אחר באותה דרגה שלו, אזי צפוי הוא לקבל עונש מאסר של כשנה.
  3. גורם בכיר שנקט בהתנהגות אלימה כלפי פקודיו או חייליו (בדרגה פחותה משלו) אזי עשוי הוא להיענש במאסר של עד כ 3 שנים.

 

טקסי חניכה במסגרת הצבא כביטוי של התעללות

על אף שתופעת האלימות בצבא הולכת ופוחתת וכיום היא מופיעה בממדים קטנים יותר מאלה שהיו בעבר, לעיתים מתקיימים במסגרת הצבאית – טקסי חניכה שנובעים מצורך הדגשת ההיררכיה בין החיילים.

ישנם מצבים בהם חיילים וותיקים, שכבר נמצאים תקופה ממושכת בצבא, מקיימים טקס משפיל כלפי החיילים החדשים יותר, כאשר מטרתם בכך הינה להמחיש להם את הבדלי המעמדות ביניהם במסגרת הצבאית. התנהגות זו נתפסת כעבירת אלימות וככזאת, התייחסות הצבא אליה הינה מחמירה והעונש הניתן עליה עשוי להגיע ל 3 שנות מאסר.

זאת ועוד, באם עבירה זו מבצעת בנסיבות חמורות יותר, שבהן ההשפלה והפגיעה כלפי החיילים החדשים גרמה עבורם לנזק ממשי, אזי העבירה עשויה להיתפס כחמורה עוד יותר והעונש שיינתן בגינה עשוי להגיע ל 7 שנות מאסר.

 

שכיחותה של אלימות מילולית במסגרת הצבא

מעבר לנקיטת אלימות פיזית, אלימות מילולית כלפי חיילים או בין חיילים בצבא הינה נפוצה אפילו יותר ועשויה להתבטא בין הדרגים השונים של החיילים.

לפי הדין הצבאי, העלבה של חייל, של קצין או של שוטר צבאי נחשבת לעבירה אשר בגינה צפוי החייל לעמוד למשפט ואף לקבל עונש של שנת מאסר בפועל.

ברוב המקרים של אלימות מילולית, חומרת העונש נקבעת בהתאם לדרגתם של הדוברים ולמושא כלפיו הם הפנו את העלבון: ככל שהחייל שאמר את דברי העלבון הינו זוטר יותר ודבריו הופנו לדרג בכיר יותר, כגון המפקד, כך העונש שצפוי הוא לקבל יהיה חמור יותר.

 

המשמעות החמורה של מעשי אלימות במסגרת הצבא

ככלל, כדאי שיכיר כל חייל את הנזקים אליהם הוא חשוף, באם ינקוט בהתנהגות אלימה במהלך שירותו הצבאי. מלבד עונשי המאסר הצפויים להינתן בגין עבירת אלימות בצבא, עלול החייל לפגוע בזכותו לקבלת תעודת “משתחרר בכבוד” וכמו כן, בקבלת הטבות מיוחדות המגיעות לחיילים המשתחררים מהצבא. בנוסף, הוא עשוי להיות חשוף גם לרישום פלילי שילווה אותו גם באזרחות, לאחר שישתחרר מהצבא.

 

האם כל נקיטת פעולה אלימה נחשבת כעבירה במסגרת הצבא?

במסגרת תפקידיהם השונים בצבא, נדרשים החיילים להשתמש בכוח כלפי גורמים שונים שאורבים להם בדרכם, או שמאיימים עליהם פיזית. במצבים כאלה, התנהגות תקיפה של החייל כלפי הגורם המאיים תיחשב כמגננה באם השתמש בה בשיקול דעת נכון ובריא.

ככלל, הצבא מייחס להתנהלות כזו תוקף של מגננה ולא מעמיד לדין חיילים אשר נוקטים בשימוש בכוח בכדי להשיג את מטרותיהם הצבאיות או כדי להגן על עצמם.

יחד עם זאת, לעיתים ייתכנו מצבים בהם שיקול הדעת של החייל איננו תואם למה שמצופה ממנו מצד המסגרת הצבאית ולפיכך, הוא עלול להיקלע למצב של תהיות בנוגע לאופן הו הוא נהג כלפי הגורם המאיים.

במצבים מסוימים, החייל שנקט בשימוש בכוח אף עשוי למצוא את עצמו מועמד לדין, על אף שמטרת הפעולה שלו הייתה לגבור על הגורם המאיים ו/או להגן על עצמו.

 

סיוע בייצוג של עורך דין צבאי

באם חייל נקט בפעולה אלימה במהלך שירותו הצבאי והפעולה נעשתה שלא במסגרת סכסוך עם חיילים אחרים או עם מפקדיו וכד’, כדאי שיפנה לסיוע משפטי של עורך דין צבאי.

ייצוג משפטי הולם של עורך דין עשוי לסייע לחייל להינצל מהעמדתו לדין ומקבלת עונש, בייחוד כשאין הצדקה לכך וכשאין בכך צורך.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
או השאירו פרטים בטופס ❯
עורך דין מירי גביש
אם יש ספק אין ספק! פנה לעורכת דין שתגן על זְכוּיוֹתֶיךָ