הסדרי ראייה

עורכת דין הלנה שמחי מומחית בדיני משפחה וירושה
עו"ד גירושין הלנה שמחי - זמינה לייעוץ

הסדרי ראיה הם פתרון שנועד לאפשר להורה שהתגרש מבן או בת זוגו ולא קיבל משמורת על ילדיו הקטינים, את האפשרות לשמור עימם על קשר קבוע, מתמשך ותקין. ישנם הסדרי ראיה מסוגים שונים, שמגדירים כמות ומשך משתנה של מפגשים של הורה עם ילדיו לאחר הגירושין.

סוג הסדרי הראיה משתנה כתלות בגילם של הילדים ובכפוף לנסיבות הספציפיות לכל תיק גירושין. במדריך זה נדון במשמעותם של הסדרי ראייה – הן עבור ההורים והן עבור הילדים, בסוגי הסדרי הראיה הקיימים, וביכולת של הצדדים להשפיע על הסדר הראיה שיקבע בערכאה המשפטית המטפלת.

 

על חשיבותם הרבה של הסדרי ראייה

קביעת הסדרי ראיה בעקבות הליך הגירושין, חיונית מאוד להתפתחותם התקינה והבריאה של ילדיכם. מסיבה זו, מומלץ ביותר להגדיר הסדרי ראיה מול ההורה שלא קיבל משמורת על ילדיכם, בנדיבות, ומתוך שאיפה למנוע מחלוקות עתידיות שעלולות לפגוע בילדים.

במידה ולא תצליחו להגיע להסכמה משותפת על הסדרי הראייה, מי שיקבע אותם יהיה בין הדין לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כתלות בערכאה המשפטית המטפלת בתיק הגירושין שלכם.

 

אילו סוגים של הסדרי ראיה ישנם?

כיום, המגמה בבתי הדין לענייני משפחה, היא לאפשר לילדים הקטינים ללון בביתו של ההורה שלא קיבל משמורת מלאה, הן בימות אמצע השבוע והן בסופי שבוע, בתדירות של אחת לשבועיים.

הסדרי הראיה כוללים גם חצי מן החגים וחצי מימי החופשה הממלכתיים כולל החופש הגדול, לסירוגין. למרות האמור לעיל, חשוב לציין שכל תיק גירושין נדון לגופו, וכי המלצות שונות לעניין הסדרי הראייה, עשויות להינתן  מטעמם של פקידי הסעד שבית המשפט מסמיך לטיפול בנושא, במקרים מסוימים.

 

כיצד עקרון השוויון בא לידי ביטוי בקביעת הסדרי ראייה על ידי פקידי הסעד?

גם המלצותיהם של פקידי הסעד שממנה מעת לעת בית הדין למשפחה לטובת הטיפול בהסדרי הראייה בתיקי גירושין, נשענות במידה רבה על עיקרון השוויון והשאיפה לחלוקת שוויונית והוגנת של זמנם של הילדים בין הוריהם.

מכאן שגם פקידי ופקידות סעד, ממליצים בדרך כלל לאפשר לילדים הקטינים לחגוג את החגים במחיצת אביהם ואימם בחלוקה שווה ומחזורית. פירוש הדבר הינו שאם הילדים בילו את חג הפסח במחצית אימם, את חג הפסח בשנה העוקבת הם יחגגו עם אביהם, וכן הלאה, במחזוריות של שנתיים.

 

כיצד נקבעים הסדרי ראיה לילדים בגיל הרך?

בקביעת הסדרי ראייה עבור ילדים בגיל הרך, חל שינוי גם כן, כך שהמגמה כיום בבתי הדין למשפחה היא לאפשר גם להורים לילדים עד גיל 6, הסדרי ראייה שוויוניים. למרות האמור לעיל, להורים עצמם עדיין שמורה הזכות להגיע בינם לבין עצמם להסכמות משלהם בדבר הסדרי ראיה מדורגים, שישתנו בהדרגה על פי השינוי בגיל הילדים.

 

על גמישותם של הסדרי ראייה

למותר לציין, כי בקביעת הסדרי ראיה, ההורים מורשים להפעיל שיקול דעת לטובת הילדים ומיקסום התועלת ההדדית. באופן זה, ישנה למשל אפשרות שההורה שאינו בעל המשמורת, יחזיר את ילדו אל המסגרת החינוכית שבה הוא שוהה או לומד, בתום השהייה אצלו.

באופן זה הילד יכול ליהנות מזמן נוסף במחצית ההורה בעל הסדר הראיה, ואילו ההורה עצמו – מרוויח סופי שבוע ארוכים יותר במחיצת הילד אותו אסף הישר מהמסגרת החינוכית שלו.

 

על הסדרת הסדרי ראיה במסגרת הסכמי גירושין

במסגרתם של הסכמי גירושין, ההורים רשאים להגדיר מי מהם יהיה ההורה המשמורן וכיצד יתנהלו הסדרי הראייה. ישנה חשיבות רבה בקביעת הסדרי ראיה בחוזה מפורט עד כמה שניתן, כולל מועדים ספציפיים לשהייה של הילד במחיצת ההורה שלא קיבל משמורת.

זאת בכפוף להתייחסות למגוון תרחישים ובכללם: ימי חופשה, חגים ומועדים, אירועים מיוחדים, ועוד. חשוב גם להגדיר בהסכם תנאים והגבלות שיחולו על אירועים חריגים כמו יציאה לחו"ל של אחד ההורים. את הסדרי הראיה שעוגנו בהסכם הגירושין נדרשים ההורים החתומים עליו להגיש לאישורו של בית הדין הרבני או בית הדין לענייני משפחה המטפל בתביעת הגירושין שלהם.

 

מי מוסמך לאשר הסדרי ראיה כשאין הסכמה בין ההורים במסגרת הסכם הגירושין?

במידה וההורים אינם מצליחים להגיע להסכמות בנושא המשמורת והסדרי הראייה, הסדרי הראיה יקבעו על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – בהתאם לסמכות שהוסמכה לטפל בתיק הגירושין של הזוג. כאמור, בהקשר זה, הבסיס המנחה את מנגנוני המשפט במתן פסק הדין לעניין הסדרי הראיה, הוא עיקרון טובת הילד.

 

כיצד בית המשפט קובע מהי טובת הילד לעניין הסדרי הראייה?

בבואו של בית המשפט הרבני או בית המשפט לענייני משפחה לפסוק בנושא הסדרי ראייה, הקו המנחה את החלטתו הוא כאמור השמירה על טובת הילד. בהתאם לזאת, נהוג פעמים רבות למנות עובדים סוציאליים או פסיכולוגים שילוו את התהליך.

יתר על כן, פקיד/ת סעד אותם ממנה הערכאה המטפלת מפיקים תסקיר סעד, שהוא דוח הכולל חוות דעת והמלצה בנוגע לחלוקת המשמורת בילדים וסוג הסדרי הראיה שרצוי לקבוע. אף שבית המשפט אינו חייב לפעול על פי המלצות פקיד/ת הסעד, במרבית המקרים, אם הנסיבות מאפשרות זאת ואינן חריגות, המלצות התסקיר יתקבלו.
ככלל, בתי הדין האמונים על הטיפול בהסדרי ראייה, שואפים לגשר בין ההורים ולצמצם עד כמה שניתן את המחלוקות שעלולות להתגלע סביב נושא הטיפול בילדים.

 

האם הסדרי ראיה ניתנים לשינוי?

במקרים מסוימים הסדרי הראיה ניתנים לשינוי, וזאת בפרט במצב שבו האם המשמורנית או האב המשמורן מתעתד להעתיק את מקום מגוריו למיקום חדש – על אחת כמה וכמה כשמדובר על הגירה למדינה זרה. כאשר שינוי הסדרי הראיה נעשה לטובתו של הילד, ישנה אפשרות לשוב ולפנות לבית הדין לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בבקשה לאשר שינויים בהסדרי הראיה.

בהקשר זה מן הראוי לציין שהורה משמורן נדרש לקבל אישור מטעם בית המשפט בבואו להגר לחו"ל עם ילדיו, במידה ואינו מצליח להגיע להסכמה בנושא עם ההורה השני. על פי אמנת האג, קטין שהוצא בניגוד לדין מתחומי ישראל, יחשב כילד שנחטף וניתן יהיה להחזירו לארץ.

כמובן, רצוי וניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להכיר בשינויים בהסדרי הראיה אליהם הגיעו הורי הילדים בהסכמה משותפת. לעתים הדבר נעשה בהתאם לשינוי בנסיבות של ההורים שלא מאפשרות את המשך קיומם של הסדרי הראיה הנוכחיים, או בכפוף לבקשתם של הילדים.

 

מדוע חשוב לעגן בהסדרי הראיה גם תרחישים יוצאי דופן?

בקביעת הסדרי ראיה ישנה חשיבות רבה למעורבות של עורך דין, היות וישנו מגוון של תרחישים בלתי צפויים שיש לתת עליהם את הדעת במסגרת ההסכם. למשל, במקרים מסוימים להורה שאינו משמורן אין אפשרות לאסוף את הילד על פי הזמנים שהוגדרו בהסדרי הראיה.

במצב כזה, חשוב שיהיה מנגנון שיאפשר תיאום בין הצדדים, שיוסדר מבעוד מועד. גם עבור מצב שבו ההורה שאינו משמורן רוצה לקחת את ילדיו לאירוע מיוחד מחוץ למסגרת הסדרי הראיה הקבועים, חשוב שיהיה פתרון שיתן פתח לכך, על מנת שהקשר של הילדים עם ההורה לא יפגע.

חריגים לעניין הסדרי ראיה שיש להסדירם מבעוד מועד, צריכים גם לכסות מקרים של ביקור בחו"ל של אחד מההורים כאשר הוא מעוניין לקחת את הילדים עימו. כאמור, כל יציאה מגבולות הארץ מחייבת תיאום בין שני ההורים.

על מנת להבטיח כי ילד לא יוצא מן הארץ בניגוד להסכמת אחד מהוריו הגרושים, מקובל להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן יהיה לבטל רק באמצעות הגשה של אישור משותף בנושא לבית משפט.

 

מה ניתן לעשות במידה ואחד ההורים אינו מכבד את הסדרי הראיה שנקבעו?

החוק במדינת ישראל קובע כי הסדרי ראיה מחייבים את ההורה שאינו משמורן. כאשר הורה שאינו משמורן מפר את הסדרי הראיה, למעשה הוא פוגע הן בילדיו והן בהורה השני. מנגד, קיימים גם מצבים שבהם דווקא ההורה המשמורן הוא הצד שמקשה על הוצאת הסדרי הראיה אל הפועל.

 

הליכים משפטיים שניתן לנקוט כנגד הורה שאינו משמורן שהפר את הסדרי הראיה

חשוב לדעת שבמקרה של הפרת הסדרי הראיה על ידי ההורה שאינו משמורן, ניתן לנקוט בהליכים משפטיים בנושא, לרבות: הגשת תביעה להחזר הוצאות, בקשה להגדלת דמי המזונות, בקשה להטלת עיצומים כספיים בגין הפרת הסדרי הראיה, ואף בקשה לשינוי מוחלט בהסדרי ראיה, שמאושרת בנסיבות מיוחדות.

 

הליכים משפטיים שניתן לנקוט כנגד הורה משמורן שמפר את הסדרי הראיה

כאשר הצד שמפר את הסדרי הראיה הוא ההורה המשמורן עצמו, ההורה שאינו משמורן רשאי להגיש כנגדו תלונה רשמית במשטרה, לגשת לשירותי הרווחה ואף לנקוט בהליכים משפטיים בנושא, לרבות: הטלת קנסות כספיים כנגד ההורה המשמורן על פי פקודת ביזיון בית המשפט.

ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם ההורה שאינו משמורן יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להעברת המשמורת לחזקתו, היות והתנהלותו של ההורה המשמורן בנושא הסדרי הראיה, מעידה על כשירות הורית לוקה בחסר שאינה מתחשבת כראוי בטובת הילדים.

 

התוכן באתר זה אינו מהווה מידע משפטי מחייב, ומומלץ שלא להסתמך עליו בשום אופן. המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה תחליף לקבלת סיוע משפטי אישי מטעם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. במידה ונדרש ייעוץ משפטי בנושא גירושין או סכסוכים משפחתיים, יש לפנות בהקדם האפשרי לליווי וייצוג של עורך דין בעל התמחות בדיני משפחה.

הסדרי ראייה עם אב חולה

החיים שלנו רצופים באתגרים הניצבים בפנינו במגוון סיטואציות. אחד האתגרים הגדולים יותר שאדם עלול להתמודד עימם בבגרותו, נוגע לפירוק התא המשפחתי, במסגרת הליכי גירושין. לאור

הסדרי ראייה עם אם חולה

חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין מתמקד בקביעת הסדרי הראייה בין שני ההורים. היות והתא המשפחתי מתפצל והנפשות בו אינן חיות ומתגוררות עוד באותו המקום, עולה

הסדרי ראייה במקרים מיוחדים

כל זוג המצוי בהליכי גירושין מביא עימו סיפור חיים שונה הייחודי אך ורק לו, ונדיר למצוא שני סיפורים שהם זהים בתכלית האחד לשני. היות והמאפיינים

הסדרי ראייה לסב ולסבתא

אף שנהוג להתייחס לנושא הגירושין בתור נושא שנוגע אך ורק לשני בני הזוג המתגרשים ולילדים המשותפים להם, אם נתבונן בראיה רחבה יותר על הסיטואציה המורכבת

הסדרי ראייה לתינוק

ברוב המקרים, כאשר זוג מאוהב יוצא לדרך המשותפת שלו אחרי הנישואין, הוא יוצא אליה בתחושת ביטחון ומאמין שמכאן היא תוביל אך ורק לדברים טובים. כחלק

הסדרי ראייה במהלך החגים

ברגע שזוג מתגרש, בני הזוג נאלצים להתמודד עם מגוון סיטואציות שיש להניח כי מעולם לא התמודדו עימן בעבר. הפיצול הזה, מחיים בזוג לחיים בנפרד, מביא