גט

גם אילו לא נחשפתם לכך מקרובי משפחתכם או מכריכם הקרובים, סביר להניח כי שמעתם את המונח גט בעבר, כאשר מדובר בהנחה בעלת יסוד סביר וזהיר לאור תפקידו הדרמטי של מסמך זה, כמו גם לאור ריבויים של מקרי הגירושין, אשר אט אט מטפסים למעלה לאורך השנים, כאשר טרם נראה הסוף למגמה.לעומת זאת, תפקידו ומשמעותו הרבה של הגט אינם טריים או חדשים, אלא מהווה עדות וסימוכין טובה להיסמכותה של מערכת המשפט הישראלית על עקרונותיו של המשפט העברי, כמו גם למורכבות הרבה שנלווית להליך הגירושין, לאור היסמכות זו.

לפיכך, במאמר הקרוב נסקור ונאפיין את מרכיבי הגט והסובבים אותו.

 

מה הוא גט?

גט הוא מסמך רשמי, אשר על פי ההלכה יש לכתובו על קלף באמצעות דיו, אשר לאור הינתנו הבעל למעשה מגרש את אשתו ונוסך תוקף לתוך הסכם הגירושין שלהם, קרי מסיים את הסכם הנישואין שלהם.

אף על פי כי במבט ראשוני נדמה שמדובר בהליך פורמלי ובירוקרטי בלבד, הוא מהווה אבן דרך משמעותית מאוד בעוד זוג מתעתד לצאת לדרך חדשה בנפרד, שכן על פי ההלכה וכפועל יוצא מכך על פי הסתכלות המדינה בהקשר זה, כל עוד לא ניתן הגט – אזי שהזוג עדיין מוגדר כנשוי וגירושיהם על כלל השלכותיהם השונות טרם קיבלו תוקף.

בנוסף לכך, ישנה תופעה חריפה אשר נלקחת בכובד ראש מצד הערכאות המשפטיות אשר דנות בה, אשר נוגעת לאינדיבידואלים אשר בוחרים מפאת משמעותו הרבה של מתן הגט, לסרב להעניקו לבת זוגם מזה עתה, ובכך למעשה למנוע ממנה את היכולת להתגרש, כאשר לתופעה הזו נהוג להתייחס בתור ”סרבני גט”.

 

מקור הגט

הגט נוכח כחוט השני בנקודות מפתח במקרא ובמקורות העבריים, כאשר ניתן למצוא לו אזכורים וציונים הן בתרי”ג מצוות התורה, כמו גם בספר דברים וספר ישעיהו, אף על פי כי באחרון הוא מכונה בתור ”ספר כריתות”, בנוסף לכך, ניתן למצוא לו אזכורים במשנה במסכת גיטין, כמו גם בשולחן ערוך ובמשנה תורה תחת ”הלכות גירושין”.

כמו כן, ישנם אשר סבורים כי הגט עוד נהוג מימי אברהם אבינו, אף על פי כי הוא חווה שינויי נוסח לאורך השנים, עד אשר התקבע לכדי נוסח דומה עד זהה לאשר נעשה בו שימוש כיום.

 

גט – מנת חלקו של הגבר

במבט ראשוני לא ברור מדוע קיים צורך בגט כשלעצמו, הרי שכיום התפיסה הרווחת היא שכאשר אדם אינו חפץ עוד להימצא בסביבת אדם אחר – קיימת לו הזכות לעשות זאת מבלי לתלות את הדבר באישורו של אף אדם.

לעומת זאת, לאור תקופת הזמן אשר בה הגט הומצא והונהג, ניתן לראות כי תכליתו ותוכנו אינם בהכרח מותאמים לאקלים הסביבתי של המאה ה- 21. כלומר, הגט אינו חוזה אשר נעשה בין 2 צדדים שוויוניים אשר נשואים זה לזה, כפי שקורה לצורך העניין בכינון הסכם ממון כיום, אלא הוא מנת חלקו הבלעדית של הגבר, כאשר כלל מתן הגט נמסר מתוך נקודת מבטו האישית.

לדוגמה – ”כי יקח איש אישה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו – כי מצא בה ערות דבר, וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו”.

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, מדובר בהחלטה אשר הגבר מקבל עם עצמו, כאשר לא ניתנת התייחסות או מקום לפעולה דומה מצד האישה, אילו ”תמצא ערות דבר” בבעלה.

 

גט דרך בית דין רבני

בנוסף לכך, המצאת הגט נעשית על ידי בית דין רבני בישראל, אף על פי כי לא מדובר בהלכה מחייבת, אך מפאת המורכבות הדתית וההלכתית אשר קיימת בעניינו מדובר בנוהג אשר הינו בקונצנזוס.

כמו כן, לאחר המצאת הגט, בית הדין הרבני מפרסם פסק דין מטעמו אשר מכריז ומאשרר את גירושי הזוג, כאשר על פי נוסח הגט לאחר שאמר הגבר לאשתו עד אותו רגע כי ”הרי זה גטך, והתקבלי גטך זה, והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, ומותרת לכל אדם” – אזי שאינם מחויבים עוד בקשר נישואים.

 

דקויות בעלות משקל למען מניעת ערעורים עתידיים

בנוסף לכך, בעת מסירת הגט ישנה חובה להעמדת 2 עדים בנוסף לבית הדין אשר ערך אותו, כמו כן, בכדי למנוע מצב בו לאחר הגט קמים עררים וחילוקי דעות, נהוג להוציא גם תעודה אשר מאשררת את קיומן של הגירושים, קרי תעודת גירושין, כאשר מטרתה היא גם למנוע ממי מבין המתגרשים לעתיד להצר את רגליו של גרושה/תו מזה עתה בעת ניסיונו/ה להינשא בשנית.

יתרה מכך, לעתים בית הדין אף ידרוש מהזוג ומן העדים שהביאו עימם לעיין בגט ולבדוק את תקינותו, כאשר לאור אישורם הם מתחייבים לא להטיל בו דופי או ספק בקשר לאמינותו ומהימנותו בעתיד, כאשר לנוכח אישור זה הגט מושמד משאין בו עוד צורך.

גט
גט

 

חוקי הגט והאופן בו יש למסור אותו

בהמשך לכך, ישנן תקנות ודינים ייחודיים לגט, אשר מצריכים את קיומם בכדי שכלל הטקס ההלכתי יוכל להתרחש כהלכה וכפועל יוצא מכך – לאפשר לאותו זוג להתגרש כדת משה וישראל.

מבין אותם סימנים מצוין כי מתן הגט מוכרח להיעשות מרצונו החופשי של הגבר, ולא מתוקף אילוצים או איומים ממי מבין המעורבים. בנוסף לכך, בעבר היה מותר לאדם לגרש את אשתו גם אילו זו אינה חפצה בכך, כאשר מדובר כמובן בפריבילגיה אשר ניתנת אך ורק לצד הגברי, לעומת זאת לאור תיקון אשר נעשה עוד בימי הביניים, נאסר מתן גט לאישה אשר אינה חפצה בכך, אף על פי כי לא מדובר בהנחיה הלכתית.

בנוסף לכך, מצוין כי על הגט להיות כתוב וממשי, ולא כאמרה כללית אשר אין לה תיעוד ועדות, זאת ועוד, כי הגט מוכרח להיתפר כחליפה אישית עבור הזוג אשר מתעתד להתגרש, כאשר ניתן לרשום אותו בתור טופס ריק עם מקום להשלמה, אך רישום שמות הזוג מוכרח להיות ייחודי ואישי עבור אותו זוג נקודתי.

כמו כן, כחלק מן ההליך עצמו על הגבר להעניק פיזית את הגט לאשתו, כאשר ישנה הדגשה על חשיבות הפעולה הזו, כאשר מצוין שהגט מוכרח להינתן לידיה של האישה, לנוכח צפייתו של מי מבין עדיה ו/או שליחיה אשר הגיעו עימה למעמד הגירושין.

 

סרבנות גט

לאור היותו של הליך זה כקו פרשת מים במסגרת גירושין, כאשר לאור מתן הגט למעשה תמו הנישואים בפועל והחל מרגע זה רשאים הן האישה והן הגבר לצאת לדרך חדשה כאשר אינם כבולים או מחויבים עוד להסכם הנישואין שהיה להם בזמנו, ישנם כאלו אשר אינם ששים ואף נמנעים ממתן גט בכדי למנוע את אשרור הגירושין, כאשר לאותם אנשים נהוג להתייחס כ-סרבני גט.

מדובר בתופעה אשר אינה ניתנת לביטול במחי יד, כאשר הגדרת בית הדין הרבני לאישה אשר הינה מסורבת גט היא כמי שטרם זכתה לקבל גט לאחר שנתיים של הליכי גירושין בבית הדין הרבני – לאור סירובו של בן הזוג לבוא לפשרה. כמו כן, מדובר בתופעה אשר חוצה מגדר, כאשר גם נשים יכולות לסרב לקבל את הגט מבעלן, לאור חוסר רצונם להתגרש.

 

מניעיהם של סרבני גט

מניעיהם של אותם סרבני גט הוא להטיב ולשפר את עמדתם במסגרת הסכם הגירושים, כאשר הם קושרים את מתן או קבלת הגט בקבלת משמורת עדיפה יותר על הילדים, בניסוח ועיצוב מחדש של הסכם הממון, כמו גם נקמנות או רצון להעניש ולייסר את הגורם שעימו הם נשואים, לאור משקעי העבר אשר הובילו אותם מלכתחילה לכדי צומת זו.

 

היחס כלפי סרבני גט

הן בהלכה והן במשפט הפורמלי במדינת ישראל, רואים סרבני גט בעין קשה ושופטת, כאשר אילו מסתמכים על המקורות, אזי שיש להכות אדם עד אשר יתרצה לתת את הגט מרצון, אף על פי כי מודגש פה הזכות לבחירה חופשית, שכן אילולא היא קיימת אין טעם בגט כשלעצמו.

 

גלות ישראל והשפעתה על היכולת לאכוף סנקציות כלפי סרבני גט

בנוסף לכך, לאור תקופת הגלות הארוכה, נמנע למשך אלפי שנים מבתי דין רבניים ברחבי העולם לאכוף את חוקיהם ודיניהם לנוכח שלטון נוכרי אשר אינו ראה חשיבות לאכיפת חוקי ההלכה. לכן, לאחר קום מדינת ישראל, כמו גם בעת האחרונה בדגש ניכר, ניתן להבחין בהחמרת הענישה וההתייחסות לסרבנות גט כתופעה פסולה ואגוצנטרית, אשר פוגעת באופן ישיר באדם אחר, בעודו למעשה כבול לנישואיו הקודמים.

 

סנקציות כלפי סרבני גט כיום

כיום נהוג להעניש סרבני גט בכך שנשללות מהם קצבאות ותשלומים אשר הם זכאיים להם, כמו גם קניסתם באמצעות תשלומי מזונות גדולים יותר לאשה.

לדוגמה, בית הדין הרבני עלול לפסוק על אדם כי הוא מחויב במזונות עונשים כקנס לאור התנהגותו, זאת בנוסף לרצונם של כמה בתי דין רבניים למעשה להכליל את סרבנות הגט כעבירה פלילית, כצעד שתכליתו להרתיע ולמנוע שימוש בכלי ציני שכזה בעת הצורך לכרות הסכם גירושים.

 

 לסיכום

מתן גט הוא עדות לתפקידו המשמעותי והקרדינלי של המשפט העברי אשר קיים עדיין במערכת המשפט הישראלית, למרות שעברו מאות רבות אם לא אלפי שנים מאז נכתבו אותן תקנות. כמו כן, לאור היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, כאשר נושא הנישואין והגירושין מוכלל כנושאי הסטטוס קוו אשר לדיראון עולם יהיו תחת החלטתה של הרבנות הראשית ובאי כוכה, הצורך בגט לא צפוי להיעלם.

עם זאת, לנוכח היותו חלק בלתי נפרד מהליכי הגירושין בישראל, כמו גם לאור שינויים תקופתיים אשר חלו ועודם חלים מאז נכתבו לראשונה תקנות הגט, ניתן לראות בהפיכתו של הגט ליותר מודרני ויותר נגיש עבור רבים, כאשר סרבני גט מוענשים ומוקצים לאור התנהגותם.

על פי ההלכה היהודית, גט הוא מסמך בו מצהיר הבעל כי הוא מגרש את אשתו ולמעשה מסיים את הנישואים. מדובר בהליך דיי פורמלי ולאור כך כל עוד לא ניתן הגט, הזוג ייחשב כנשוי מבחינת המדינה. החל ממתן הגט, הזוג נחשב באופן רישמי כלא נשוי, ורשאי להינשא מחדש בישראל.
על מנת למסור את הגט יש להיעזר בשני עדים וכמו כן בתעודת נישואין של הזוג. על הגט להיות כתוב, ואינו נתפס כרלוונטי אם אינו מתועד. על מנת שתהליך הגירושין יסתיים, על הגבר להעביר באופן פיזי את הגט לידי האישה, תוך פיקוחם של העדים על התהליך.
משום שמדובר בחוק הלכתי, בו הגבר הוא הקובע את מתן הגט, ישנם מצבים בהם הבעל לא מוכן לתת גט לאשתו ולשחרר אותה מברית הנישואין. מצבים אלו מצויים גם אצל נשים, אשם יכולות לסרב לקבל גט מבעליהן. במצב זה יש לטפל בבית המשפט או בעזרת גישור על מנת להגיע לפשרה.
היחס אל סרבני גט בהלכה ובבית המשפט הוא קשה, והם אינם נראים בעין יפה. למרות התפיסה ההלכתית בנושא, בישראל ישנן תפיסות מנורמלות וחוקיות רבות העוסקות בזכותו של האדם לחירויות מסוימות. לאור כך היעזרות בעורך דין טוב יכולה למנוע קשיים בהתמודדות מול תופעה זו.

מאמרים נוספים באותו נושא

חיוב בעל בגט בנסיבות של בגידה

הליך הגירושין בישראל מורכב כשלעצמו לאור היותו תמהיל אשר שואף לאיזון עדין במיוחד, בין משפט עברי קדום אשר מונחה לאור ההלכה והוראותיה, לבין עקרונות משפט

דרכי כפיית גט

לא תמיד הרצון לסיים קשר ולהיפרד הוא מנת חלקם של 2 הצדדים בו, כאשר הדבר מקבל משמעות יתרה וחסרת תקדים, לאור העובדה כי במדינת ישראל

מתי יש צורך בגט מבית דין רבני

במדינת ישראל קיים מצב ייחודי בכל הנוגע לאופיו של המשפט, כאשר בניגוד למרביתן של המדינות המערביות האחרות בעולם, פרט לשיקולים מודרניים ונאורים אשר שמים את

חיוב בעל גט בנסיבות של התעללות

לאור היותה של מערכת המשפט הישראלית כזו אשר נוהגת במידה רבה לאור פסיקותיו של המשפט העברי, כאשר הדבר מובא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר הדבר

השעיה מעבודה בשל סרבנות גט

היחס של כלל הגופים המעורבים בהליך הגירושין כלפי סרבני גט הוא נוקשה, זאת בשל התפיסה כי כיום בעת המודרנית אין מקום לכפיית רצונו של אדם

סרבנות גט

לאור היותה של מערכת המשפט בישראל ככזו אשר מכילה בתוכה מרכיבים מודרניים וחילוניים כיאה למדינה דמוקרטית, לצד אלמנטים דתיים ומסורתיים בהתאם לאופייה כמדינה יהודית, קיימים

אז מה היה לנו עד עכשיו?
שתף/י
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram